שומר פתאים ה' - האם יש בפסוק זה לשחרר את ההורים מאחריות לסיכונים שילדיהם הקטנים חשופים להם?

לרגל הטביעות של תינוקות בצימרים האם באמת ניתן להטיל אחריות על ההורים המסכנים האלה שהראו להם אסונות כאלה? הרי יש מקרא שחז"ל דרשו אותו שומר פתאים ה'. כלומר, לכאורה יש גבול בהשגחה של בני האדם ואלמלא השגחה של הקדוש ברוך הוא על הפתאים, אז מי יודע מה היה קורה לנו.

השואל ששאל שאלה זו וודאי הסתמך על דרשות חז"ל שהקדוש ברוך הוא מסייע בידינו ומציל ילדים קטנים מפני סכנות מאוד קשות, ואנחנו מודים לבורא שניצלו מהרבה סכנות, על זה דרשו חז"ל שומר פתאים ה'. אך אין בכך ולא כלום מלשחרר את ההורים מאחריות על ילדיהם הקטנים וככל שהם קטנים האחריות של ההורים גדלה פי כמה.

משום כך, רק לאחר מעשה אם אירע שההורים נקטו באמצעי זהירות מאוד סבירים ובכל זאת כמעט היתה סכנה וניצל, על זה אנחנו מודים לה' - שומר פתאים השם. אבל, כל זמן שההורים אינם נוקטים באמצעי זהירות סבירים, חלילה, מלבד האסון שאירע להם, הם פושעים והם אחראים כלפי שמיים הם אחראים למעשה האסון שארע.

בואו וראו אישה כשרה יראת שמיים, מדקדקת קלה כבחמורה והיא בהריון והגיע יום הכיפורים והרופאים אומרים לה, את בריאה ושלמה, מבחינתך אין שום בעיה שתעברי את הצום, אבל קיים סיכון שאם את תצומי עלול העובר להיפגע ולהסתכן. ההלכה מורה ובאה שהאמא הזו חייבת לאכול ולשתות ככל הנדרש בשביל למנוע סכנה לפרי בטנה, למרות שהאכילה והשתיה ביום הכיפורים הם איסור מאוד מאוד חמור. ואיסורים אלו הם איסור כרת, עליהם נכתב "ונכרתה הנפש היא מעמיה". ולמרות הכל היא מצווה לאכול ולשתות בשביל פרי בטנה, לא בשבילה. מילא בשביל עצמה נגיד שהתורה אמרה שאין האדם צריך למות מחמת המצוות - ונאמר "וחי בהם - ולא שימות בהם". אבל בשביל הזולת או בשביל פרי בטן שעדיין אין לו גדר של אדם שכבר נולד ויצא לאוויר העולם ובסה"כ עובר, ועדיין מצווים חכמים לאכול ביוםפ הכיפורים. יש אומרים שהיא מחללת את יום הכיפורים גם עבור עובר בתוך 40 יום שנקרא בגמרא בריה בעלמא, עד כדי כך. אם כן איפוא זה רק מראה באיזו מידה התורה בעצם מתייחסת להורים כאחראים מאוד על חיי הילדים שלהם.

ראו עוד, שחכמי ישראל בהלכה הזהירו את ההורים לבל ירשו לילדים שהם פחות מגיל 9 שנים לצום שעות ביום הכיפורים, רק שעות. הזהירו אותם. אלא עד גיל 9 לא לצום אפילו לא חצי שעה ולא שעה. הזהירו את ההורים מפני כך, וסיפרו כל מיני מעשים שילדים הסתכנו וכאילו ההורים אשמים בדבר כזה, אלא הם צריכים לדאוג שלא יצומו.

וכן, אנו מוצאים בהלכה שתיקנו תקנות שבכל מקום יהיה מלמד תינוקות. כי הרי אין אומתנו אומה אלא בתורותיה וצריכים כבר מהגיל הרך ללמד תינוקות של בית רבן. רבנו בפרק שני מהלכות תלמוד תורה כותב הלכה שיסודה במשנה ובתלמוד. מוליכים את הקטן ממלמד למלמד אחר שהוא מהיר ממנו, בין במקרא, בין בדקדוק. במה דברים אמורים? שהיו שניהם בעיר אחת ולא היה הנהר מפסיק ביניהם. אבל מעיר לעיר, או מצד נהר לצידו אפילו באותה עיר, אין מוליכים את הקטן אלא אם כן היה בניין בריא. כלומר, גשר בריא על גבי הנהר. בניין שאין ראוי ליפול במהרה. כלומר, תיקנו אפילו שיעשו מלמד תינוקות יפתח בתוך החצר המשותפת. בבית המשותף ובלבד שהילדים לא יטולטלו, שלא יצטרכו לחצות כביש מסוכן, כי צריך לדאוג שמקומות שיש סכנה לא להוליך אותם למקום סכנה ולא להביא אותם לידי סיכון. הרי רואים מכאן שכל שהסכנה היא נחזית ההורים חייבים להיות זהירים מאוד מאוד. הרי לא יעלה על הדעת שהורים ישלחו זאטוט לגן, פעוט, אבל אם הוא כבר ילד בגיל כיתה א-ב, ככל שהוא גדל, ככל שהבית ספר קרוב, הוא מקבל תדרוך זה משהו אחר, אם לא, בוודאי שההורים צריכים להוביל את הילדים שלהם עד למקום כדי שלא יסתכנו.

נמצאנו למדים, שהחיים של כל אחד מאיתנו הם פיקדון בידינו מאת ה', ואסור לנו לפגוע בעצמנו כי אנחנו פוגעים בפקדון של ה'. כל שכן, שחיי ילדינו הם פיקדון בידינו. לא רק חיים שלנו הם פיקדון בידינו, אלא החיים של ילדינו, הם פיקדון בידינו, ואנחנו צריכים לשמור על חייהם בתכלית הזהירות שחס וחלילה לא נהיה ברשלנות.

לכן, לא יעלה על הדעת לקחת ילדים קטנים לצימר לבריכה. הרי זה סוג אוכלוסיה שלא יודעת מה זה בריכה.אוכלוסיה שבאה מבני ברק או מירושלים ומעולם הילדים הקטנים לא היו בבריכה, ועכשיו מכניסים אותם לבריכה. ברור שהם צריכים השגחה צמודה, כי הם לא רגילים לדברים כאלה. כי רק כשילד כבר מורגל ואתה בטוח שכבר קנה לו לעצמו אמצעי זהירות או תשומת לב לזהירות יהיה מותר. אבל לא דברים כשהם לא רגילים לכך. לכן עם כל הכבוד לרצון של ההורים, שהם ינפשו, שילדיהם ינפשו, אבל חובת הזהירות שלהם גדולה והפסוק שומר פתאים ה', אסור להם בגלל הפסוק הזה לנהוג כפתאים ולסמוך שהקדוש ברוך הוא יציל.

אין הקדוש ברוך הוא עוזר לבני אדם שלא עוזרים לעצמם. כלל גדול.

יעשה האדם כל מה שיעשה אולי, אולי צריך עזרת שמים אבל ראינו, הרבה ילדים קטנים זאטוטים פתאום מגיעים לאקונומיקה שמוסתרת באיזה שהיא פינה. הוא דידה ודידה והגיע לאקונומיקה ושתה אקונומיקה. מה יעשו ההורים? כל שנקטו אמצעי זהירות סבירים, ובכל זאת הילד הגיע לדרגת סיכון שומר פתאים ה'. זה משהו אחר, כי יש גבול כמה בני אדם יכולים להיות משועבדים. אבל אמצעי זהירות סבירים ומתבקשים, זה חובה. וכל הורה שאינו נוקט באמצעי זהירות סבירים מתבקשים הרי הוא פושע, הוא רשלן.

כך למשל, העניין של שיכחת ילדים במכונית, זו רשלנות נוראה. אבל שמעתי שהיום המציאו אפליקציה שהמפתח שהאדם פותח את הרכב או סוגר את הרכב ברגע שהוא סוגר את הרכב, אז הוא אומר לו תבדוק, נשמע קול, תבדוק אם לא שכחת את הילדים. אם האדם לא ירכוש אפליקציה כזו בימינו הוא פושע. כי כבר היו דברים מעולם שהורים שכחו את ילדיהם עד למוות או שנגרמו לילד יסורים קשים.

לכן, אין צל של ספק שרמות הזהירות מתבקשות ככל שזה נדרש על פי נסיבות החיים שלנו. אז ורק אז נוכל לפנות לבורא עולם שישגיח עלינו בעין חמלתו.

תאריך: 
07/08/18 כ"ו אב התשע"ח
x

Audio Playlist