עמדת היהדות ביחס להצעת החוק להפללת הלקוחות העוסקים בענייני זנות

שאל השואל מהי עמדת היהדות להצעת החוק ביחס להפללת הלקוחות העוסקים בענייני זנות. וכאן אני מוסר מודעה שלא ראיתי את הצעת החוק, אבל הפנו אלי פרוטוקולים מישיבות הוועדות בכנסת שדנו רבות בעניין הזה ואשר רוב מכריע של הדנים בעניין הזה הגיעו למסקנה שיש צורך להגיש הצעת חוק האוסרת את הזנות ורואה בזנות עברה אשר מצד האישה או מצד הפונים אליה ניתן או להפליל אותם או לקנוס אותם וכיוצ"ב. מטבע הדברים כנראה שיהיה מותר וצריך אולי להלשין כל מי שיש לו מידע על המשתמשים בעניין הזה של הזנות למסור אותם לשלטונות. והשאלה אם הדברים האלה מותרים או לא? והתשובה: אכן באמת מבחינתה של היהדות הזנות היא דבר פסול ביותר שהרי לאו מפורש בתורה לא יהיה קדש בבני ישראל. לא תהיה קדשה בבנות ישראל. ולא עוד, אלא ידוע המעשה הנורא שבנות מדיין, בנות מואב באו והזנו את בני ישראל וכתוצאה מכך פרצה מגפה כיוון שאורחות החיים של עם ישראל הן אורחות קדושות וצנועות, ולא מכשירות ולא מתירות את הזנות. יתרה מזו, כל העניין של עץ הדעת ועץ החיים בגן עדן מתפרש על ידי הרמב"ם ועל ידי הרמב"ן ועוד מפרשים כאזהרה אלוהית לאדם הראשון וממילא גם לצאצאיו שאם הוא רוצה בעץ החיים, דהיינו שיזכה בחיי אמת ונצח בעולם הבא, יזהר מפני עץ הדעת טוב ורע שפרש אותו רבנו, שזה לא דעת אמת ושקר אלא התבוססות בטוב וברע בחשקים, בתאוות במה שערב לו לאדם, שאם האדם ישקע בזה ימות. ואין הכוונה ביום אכולך מפרי עץ הדעת מות תמות פיזית. אלא הכוונה מיתת נפשו הקדושה אם הוא שוקע בעניין הזה. כך רבנו והרמב"ם ועוד רבים פרשו את העניין וכתוצאה מכך שהאדם הראשון וחווה נכשלו בגלל יצרם הרע, 130 שנה חיו בזוגיות בלתי קדושה ונולדו להם לילים, שדים, מרעים... כל מיני צאצאים אשר אין להם אלוהים, אין להם דין, אין להם דיין, פרחחים שובבים אלימים, אנשים שמשתמשים בסמים, בכל הרע  והרשע. ואחרי 130 שנה "נפל להם האסימון" לאותם האדם הראשון וחווה, הבינו מהו טיב הציווי האלוהי בין עץ הדעת ובין עץ החיים. שבו בתשובה ומהזיווג לאחר התשובה נולד להם בן וקראו לו שת, כי שת לי אלוהים זרע אחר, זרע קדוש שבא על בסיס זוגיות קדושה. כלומר, היהדות מאוד מאוד שמה דגש על קדושת החיים ומונעת או שוללת את המתירנות בכל צורה שהיא. יתרה מזו, הועברנו על ידי הקדוש ברוך הוא, טרם זכינו בארץ הקודש בכור ההיתוך במצרים. כדי לראות את התועבות המצריות. דהיינו כל העריות שבמצרים, וכן את האלילות ואת השחיתות ואז כשהכניס אותנו הקדוש ברוך הוא, עמד להכניס אותנו לארץ ציווה אותנו בפרשת אחרי מות וקדושים כי תועבות ארץ מצרים אשר ישבתם שם לא תעשו. או תועבות ארץ כנען אשר אתם באים שמה לא תעשו. כלומר, הכנענים גם כן היו שקועים בזימה, בשחיתות, באלימות, באלילות והשם אומר אנחנו מתייחדים, עם קודש באורחות חייו. נמצאנו למדים שבאמת מבחינתנו זה לא דבר חידוש, זה הייעוד! אלא מה?שעכשיו הדור המודרני אשר חרת על דגלו את החופש מתחיל להפנים, רוב המתראיינות בוועדה הגיעו למסקנה שהזנות זה פגיעה קשה מאוד באשה, החפצה שעשיית האשה חפץ בשביל וולגרית מינית של בני אדם שהם מעל ומעבר דורשים את הגרעין האלה. יש והיו כאלה מסכנות שאמרו זה זכותי, כאן מצאתי את פרנסתי ואני בעלים על גופי, זה המיעוט שכפי שקראתי בפרוטוקולים. אבל, בלאו הכי עם ישראל אמון על התורה שהחיים הם לא שלנו, הם פיקדון בידינו, אין אנו רשאים לפגוע בחיים שלנו. לא להתאבד, לא לצער את עצמנו, ואם כן איפה התפיסת עולם הזו שאני בעלים על גופי ואעשה בו מה שאני רוצה, זה לא נכון מבחינת תפיסת העם היהודי. ולכן, הדבר פשוט שיישר כוחם אם אכן באמת יאסרו את הזנות. אלא מה? כאן חייבים לשים דברים על השולחן. יש הבדל עצום בין המשפט הכללי ובין המשפט העברי. המשפט העברי הוא לא רק משפט של איסורים ומשטרה ושופטים בבית סוהר, אלא המשפט העברי הוא משפט חינוך קודם כל. יש ענישה למי שעובר יש ענישה, אבל עד לענישה יש חינוך מגיל אפס מחנכים לקדושת החיים, לצניעות ואז אם אתה מחנך את הציבור לקדושת החיים וצניעות אתה מצמצם את הזנות עד למינימום. היכן אתה תמצא את הזנות? אצל מישהי שהיא מסכנה נפלטה הן מחמת עוני, הן מחמת משפחה שבורה, היכן תמצא את הזנות? אצל בחורים או אנשים אשר או יש להם עודף דרישה מינית, ויש כאלה. או שאין להם מספיק בביתם כי האשה אינה מספקת אותם או היא אינה כשירה לספק את צרכיהם ואז הם מחפשים את זה בחוץ. תורת ישראל במקרה הזה לא אסרה מבחינה עקרונית שתי נשים, אם יש צורך בכך. לא שהיא בעד זה. רוב הציבור המכריע לחלוטין לא הלך במסלול של ריבוי נשים. אבל, כשהיא עקרה ואין פוריות. כשיש בעיות באינטימיות ביניהם, אזי התירו בדרך ישרה, בדרך חוקית, בדרך גלויה בדרך  של צניעות. אבל הדור המודרני הזה הוא דור שמעלה סתירות. מצד אחד הוא אוסר ביגמיה, אוסר בשום פנים ואופן כי זה פגיעה בכבוד האשה. אבל מצד שני, התיר את האשה ידועה בציבור. נותן לה ירושה, וכל כיוצ"ב. זה סתירה מיניה וביה. היא ידועה לכל הציבור חוץ מהאשה עצמה, האשה החוקית ומאפשרת אישה בלתי חוקית. דהיינו אשה "מן הצד" לא כדת משה וישראל. אז דורנו המודרני הוא דור מלא סתירות, הוא דור שחושב שהוא יודע והוא לא יודע כי אין לו מתווה נכון, אין לו דרך חיים. עכשיו שמתחילים להבין שהזנות זו פגיעה מאוד גדולה בקדושת האשה, הם מנסים להציע הצעה אבל אנחנו תומכים בהצעה ואומרים להם, אל תסתפקו בהצעה אלא תקחו רבותי את הנושא של קדושת החיים כנושא חשוב מאוד בחינוך מגיל אפס בכל בתי הספר. פשוט שילמדו וידעו את קדושת החיים, את קדושת האשה שרק בדרך הזו יהיה ניתן לצמצם לעולם לא נוכל למנוע לגמרי. ולא עוד אלא, אני למרות שהתורה נותנת עונשים למי שעובר על הדברים האלה לא איכשר דרא לדברים האלה כי כאמור אין מערכת חינוכית התומכת בזה. לכן, בנסיבות של ימינו עוד לא צריך ללכת לקחת לבית סוהר וכו'. אלא כל מי שנתפס עובר על החוק, מלבד קנסות כספיים צריך לקחת אותו לשיקום על מנת לראות מהן בעיותיו, מהן בעיותיה על מנת לנתב אותם לשיקום. אם השיקום הצליח, מה טוב. לא הצליח יוזהרו, יאמר להם שהם בפעם הבאה או השלישית יופללו שיהיה זה כרוך בעונש. ניתן לתת פעמיים שלוש, אפשר לאיים עליהם שבשלב מסויים יפורסמו ככל שמדובר בלקוחות מאוד מאוד וולגרים מאוד טורדניים שאפילו גובלים בגבול האינוס, יפורסמו כדי שיזהרו מהם. אבל לא יפורסמו לפני שאכן ניתנה להם אזהרה ולאחר שניתנה להם אפשרות של שיקום. כלומר, זו צריכה להיות מערכת מורכבת מאוד כדי לתקוף את נושא הזנות בצורה מושכלת. עוד לא למהר לרמה הפלילית, אלא לרמה הטיפולית, המנהלית, הקנסית לעלות מעלה מעלה עד לפלילית רק למי שאין ברירה בדרכים מאוד, מאוד מושכלות על מנת שכאמור נגיע והייתם קדושים כי קדוש אני.