נידוי כמהלך ערכי לבניית חברה ערכית
הרב ד"ר רצון ערוסי בתוכנית המשך על ערכי המשפט העברי תפקידו והטמעתו במערכת המשפט המדינית בשנות האלפיים.
בתוכנית הפעם עסקה בערכי המשפט העיברי כבסיס לחברה ערכית ודחיקה של העובר על ערכי החברה מהחברה.
הטבח שנעשה בארה"ב על ידי אנטישמי, ימח שמו וזיכרו, אשר עדיין רוצה בהשמדת היהודים כיהודים. אפילו שהנרצחים הם קונסרבטיבים, אסור בשום פנים ואופן בנסיבות כאלה לעמוד מנגד, יש צורך להתפלל ויש צורך לנחם. בזמן כזה כולנו עם יהודי מאוחד מול העמלקי אשר קם נגדנו. אבל, אי אפשר לבוא ולומר שבגלל החובה שלנו להיות עם אחד ומאוחד בשעה כזו של טבח, שנטשטש את הויכוח העקרוני, האמיתי, איך צריך להתייחס לתורה.
האם התורה היא משהו נזיל שיכולים בני אדם לבוא ולומר, היום הדין הזה לא מתאים. היום צריך להתנהג ככה, היום צריך להתנהג אחרת כמו רפורמים וכיוצ"ב, לא. זה ויכוח מהותי. זה ויכוח אשר עומד בשורשה של היהדות אם להתקיים או לא להתקיים.
סוף סוף תראו, הרפורמים אשר טוענים שגישתם המודרנית היא להכיל את כל העולם ואת כל האנושות כולה, למעלה מ- 80% התבוללות יש בקרבם. וכן בקרב האורתודוקסים בארה"ב. כלום אפשר להתכחש למציאות כזו קשה ונוראה?
לכן אין צל של ספק, חובה בשעה כזו להתלכד כעם אחד, להילחם ולעזור ולסייע ולמחות נגד האנטישמיות. אבל, בשום פנים ואופן לא לנצל את ההזדמנות ולומר, רבותי, כמו שאנחנו מתאחדים היום, תפסיקו כבר לבדל ולהפריד בין אורתודוקסים, בין קונסרבטיבים ובין רפורמים הגיע הזמן שכל אחד ואחד יעשה כפי שנראה לו, ותכניסו אותם לכותל לפי כל אחד ואחד לפי דרכו והשקפתו. כך אמר שדרן ותיק בדבריו.
אחרי בקשת המחילה אוי ואבוי אם אנחנו באמת כאלה רדודים שבגלל צער אז הכל נופל וכל אחד יכול לעשות מה בא לו?
קודם כל, כל השיטה הזו שכל אדם נוהג לפי ראות עיניו, היא מוטעית. הרי אתה קורא לעצמך מדינה יהודית דמוקרטית. עם יהודי, ואם אתה בא ואומר כל אחד יעשה מה שבא לו. גם אם הוא רוצה להתחתן עם מוסלמית, הוא יתחתן כי זו אהבת ליבו. יפה, ברמה האישית מי יאמר לו מה תעשה ומה תפעל. ברמה הלאומית, הרי היא היתה ונשארה מוסלמית. הבנים שלה לפי ההלכה יהיו מוסלמים. והעם היהודי מתכלה בדרך כזו.
דרך אגב, המוסלמים לא מכירים בשום פנים ואופן בנישואים עם יהודי או יהודיה, אלא אם כן התאסלמו. כלומר, הנה גם הצד השני מקפידים מאוד, מאוד כל אחד על המסגרת שלו. המסגרת הדתית שלו. בין רגשות ובין מהות. ברגשות טוב, זו אהבת ליבו הוא מתחתן איתה. אבל במהות, אנחנו לא יכולים להתעלם מן העובדה שזה מרשם להתבוללות.
לכן, כל הגישה הזו שכל אחד עושה מה שנראה לו, היא מוטעית מיסודה. הנה מדברים על החד מינים, זה מה שהם רוצים וכל אחד יממש את עצמו. כלום החברה המודרנית שמגלה אמפטיה לחד מינים במצעדים שלהם וכל אלה, היו מסכימים שגם הנודיסטים אשר באים ואומרים, אנחנו חיים על פי הטבע כמו שעולם החי איננו לובש מלבושים וחי בצורה טבעית, גם אנחנו כך. האם היו מסכימים שנודיסטים יעשו מצעדים כאן בפני כולם ויחיו יחד איתנו? איפה הגבול? היכן הגבול? לכן, החברה המודרנית מגלה רדידות ופשטות והם לא מבינים שבדברים האלה, שורש האומה, עצם קיומה הוא דבר אמיתי. הוא דבר שצריך מאוד לשמור עליו.
עד שאנחנו כואבים בלהלחם מלחמה, נגד האנטישמיים נגד הנאצים והניאו נאצים שרוצים להשמיד אותנו בגופנו. הרי אנחנו צריכים לעמוד על המשמר שלא נתבולל, כי ההתבוללות גם היא שואה. אולי שואה יותר מסוכנת מאשר השואה הגופנית. כי השואה הגופנית ניכרת לעין כל. השואה של התבוללות לא ניכרת לעין כל, אבל ביום מן הימים כבר אין לך עם יהודי. לכן המוות צריך לדעת איך להכיל אותו בצורה אנושית מבלי לטשטש דברים מאוד, מאוד מהותיים שאמורים לשמור על האומה היהודית, כאומה יהודית. שאם לא כן, אוי ואבוי לאנושות כזו שתחסל את היהדות במהותה.
הרב ד"ר רצון ערוסי בתוכנית המשך על ערכי המשפט העברי תפקידו והטמעתו במערכת המשפט המדינית בשנות האלפיים.
בתוכנית הפעם עסקה בערכי המשפט העיברי כבסיס לחברה ערכית ודחיקה של העובר על ערכי החברה מהחברה.
האם המשפט העברי מתייחס לעניין מושג הסבירות שבתי המשפט משתמשים בו, והאם בפסיקת בתי הדין הרבניים משתמשים במושג הסבירות?
שלום וברכה לרב
לע"ד ישנם מספר זרמים כשרים בעלי "יסוד אמוני משותף" בתורת משה אך הפרשנות והשקפת חייהם שונה זו מזו ומשליכה על בידול בהנהגות בין קהילה אחת לחברתה.
רוצה אני לציין שאני שמח על היותי חי בארץ ישראל.
מאידך ישנם כאלו שיחלקו עליי מפאת כך שמדינת ישראל מונהגת בחלקה ע"י אנשים שאיינם מייצגים ערכים יהודיים אותנטיים.
מצטייר אצלי בראש שישנו ריבון ישראלי מודרני מערבי בשילוב ערכים יהודיים בפן ה-"טקסי" בלבד.
שלום רב לכבוד הרב!
ברצוני לשאול מה המנהג של יהדות תימן לגבי אכילת מאכלי בשר בימים אלו ,כלומר בתשעת הימים של חודש אב?
האם היה מנהג אחד ברור בתימן?
והאם יש עניין להחמיר כמו השו"ע ולא לאכול מאכלי בשר?
אודה באם כבוד הרב ירחיב,
בברכה,
האם הופעתו של יו"ר בצלם או מנכ"ל בצלם בפני מועצת הביטחון, ומדבר סרה על צה"ל, לפי דבריו, לפלסטינאים או ממשלת ישראל, הוא מציג אותנו ככובשים אכזריים וכיוצ"ב. האם זה בגדר בגידה או אין זה בגדר בגידה?
שאל חייל ואמר, שמבחינתו הוא רואה את אותם אוייבים אשר מתקרבים לגדר בגבול עזה כסיכון בטחוני, אבל הוא אומר סוף, סוף כל אותם ארגונים וכל אותם קולות אשר משמיעים ונשמעים שכאילו חס ושלום הם יורים באש חיה לעבר אנשים בלתי חמושים, מחלחל בקרב לבבות של חיילים צעירים אשר מוסרים את עצמם כדי להגן עלינו ואז הוא שואל האם באמת יש משהו ממשהו באותם קולות שצריכים להתחשב בעובדה שמדובר בכך שאותם משתוללים הם בלתי חמושים?
שאלה אישה תמימה:
לאחרונה מפיצים מדרשים בעניין המלחמה בין פרס לרומי העוסקים במלחמה ביניהם מי ישלוט בעולם. מאז שקראתי את הדברים אני ממש מפחדת עד כדי כך שאני לא ישנה בלילה.
האם זה נכון שהעולם יחרב במלחמה? מה יהיה על עם ישראל? בשביל מה חז"ל כתבו דברים כאלו?