מהו המודל שמציע משפט התורה כחלופה לבחירת שופטים המבוססת על 'דילים'?
לנוכח הפרשה המטלטלת שפורסמה בתקשורת ומשפיעה על הועדה למינוי שופטים, כבר מתחילים נבחרי הציבור להרהר אם המתכונת שקיימת היום לבחירת שופטים נכונה או לא נכונה. מה יש למשפט התורה להציע?
והתשובה: זו איננה דרך היהדות. זוהי דרך שגויה ומסוכנת מאוד. כביכול בשם 'חופש הביטוי' ו'זכות הציבור לדעת' התקשורת אשר דווחת נתונים ואירועים בכל רגע נתון ומקלקלת מאוד. נזקה רב מתועלתה, אם בכלל יש לה תועלת בשידורים חיים.
ע"פ דרכה של תורת ישראל אשר על המלחמה - למלחמה. אשר על הבית - לבית. דהיינו כל אשר בבית ובעולם המלאכה טוב שיתמקדו בנעשה בבית. אפילו כשיש שלל מהמלחמה היו מחלקים ממנו גם לאלה שבבית כמו אלה אשר במלחמה. זאת מפני שיש חשיבות גדולה מאוד לאלה אשר בבית שממשיכים לקיים את חיי השגרה, את התשתית הכלכלית, הקיומית. והזקנים והללו אשר זמנם פנוי ואינם על המלאכה, מתקבצים לתפילות כדי שתהיה סיעתא דשמיא לכוחות הלוחמים.
זו דרכה של היהדות. שום דבר לא יפסיד העם אם לא ידע את התוצאות בכל רגע נתון אלא אחרי זמן מסויים כשלפי שיקולים צבאיים מדיניים ניתן לשחרר אינפורמציה. ולהפך, מלחמה אשר נעשית בחשאי שהאוייב אינו יודע כלל ועיקר מה מתרחש אצלנו, יש לה יתרון עצום! ברגע שהאוייב יודע מה קורה הדבר הוא רע מאוד! ממש פגיעה בביטחון האזרחים והחיילים.
צאו וראו, התקשורת מראה כיצד נפגע בית, איפה הפגיעה, ואיך האישה הלכה לממ"ד, וכיצד זה נהרג, וכיצד נפצע החייל באוטובוס, הבתים שנהרסים בשדרות, בנתיבות, באשקלון, בכל רגע נתון מכל חזית. אז האוייב המר והנמהר שואב נתונים ועדויות מכל הצלחה כזו שבעיניו היא הצלחה בלתי יתואר.
לא משנה להם שעמם סובל. כל המבנה האישיותי שלהם הוא אחר לגמרי, מלא נקמה ואלימות. ולכן כל שהם יכולים להיתלות באיזה שהוא הישג זה מה שנותן להם עידוד גדול מאוד.
חכמים עשו השוואה בין שעת האכילה ושעת המלחמה. כך אמרו "שעת אכילה כשעת מלחמה" זהו פתגם ששגור בפי הזקנים ומקורו בזוהר וכוונתו כוונתו שיש סיכון אם מדברים בזמן האוכל.
כך דרשו גם פסוקים במשלי פרק כג "כִּי תֵשֵׁב לִלְחוֹם אֶת מוֹשֵׁל בִּין תָּבִין אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ". הכוונה, אם אתה מכובד ומוזמן ללחום (לאכול לחם) אצל מושל. אל תהיה וולגרי, אל תהיה תאוותן, אל תמהר לאכול. בין תבין אשר לפניך - תראה מה מגישים, איך מגישים, אל תמהר להגיש יד לאוכל. "וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלֹעֶךָ אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה" אם אתה גרגרן, אם אתה תאוותן, שים סכין בלוע שלך ואל תמהר. אל תמהר, כי זה לא מתאים. אתה נמצא בפני מושל, אתה נמצא בבית מלכות. " אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמּוֹתָיו וְהוּא לֶחֶם כְּזָבִים" - כל שכן שאתה צריך לראות אם הכיבוד הוא כיבוד אמיתי או כיבוד בלתי אמיתי וכו'. ובשולחן ערוך אורח חיים סימן קע נפסק כך להלכה "אין משיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט". אבותנו היו מאופקים ובאמת לא נהגו לדבר בזמן הסעודה כלל ועיקר.
דרשו הדורשים כי תשב ללחום את מושל - כשאתה נמצא במלחמה, בין תבין אשר לפניך, תהיה מאופק, תהיה שקט, תתבונן תפעל בשום שכל. כי יש סיכונים. ושמת סכין בלועך, אל תדבר. שים סכין בלועך. ז"א המלחמה צריכה להתאפיין בשקט, באיפוק, בשום שכל ולא בדרך הזו.
מלבד שהתקשורת החופשית מדווחת לאוייב על הישגיו במרכאות ומתדלקת את מכונת המלחמה של האוייב, יתרה מזו, היא יוצרת מציאות שהיא מרתקת המונים לאמצעי התקשורת במקום לעבוד, במקום לאכול, במקום לחיות חיי שגרה. היא מתסיסה ויוצרת מציאות של תגובות רגשיות נזעמות מצד העם. הלחץ הזה של העם מגיע אל הללו שצריכים לקבל החלטות ואולי יביא את מקבלי החלטות לקבל החלטות שגויות, בגלל לחץ של רייטינג מצג העם. זה הרי דבר ברור, כיוון שהתקשורת פועלת משני הכיוונים - היא משדרת לעם, ומשדרת מה העם אומר. ואז זה עלול לאבד את האיזון ואת השקילות ובדברים אלו צריך שיקול דעת.
מפן נוסף של העניין, בגלל התקשורת החופשית אז ראש הממשלה ושר הבטחון וכל אלה שמנהלים את המדינה, נמצאים בביקורת צולבת על ידי אנשי התקשורת. שואלים אותם שאלות בראיונות, למה ככה ולמה ככה, ובעזות, אפילו לא בצורה מנומסת. ואז עומד לו ראש הממשלה אחרי בקשת המחילה, ושוגה. הוא מתנצל בפניהם ואומר להם, רבותי, אני לוקח לעצמי סיכון מבחינה ציבורית, אני לא רוצה מלחמות. מלחמה תהיה, אם תהיה, לכשתהיה, בלית ברירה. אבל מה שאני יכול למנוע, אובדן חיילים ואזרחים, אני אעשה הכל כדי למנוע. האוייב יודע זאת, ושומע זאת באמצעי התקשורת ואז ברור לו במאת אחוזים שמדינת ישראל לא הולכת למלחמה כי היא לא מעוניינת במלחמה. כי היא שוקלת שיקול על כל חלל שהוא נופל. והואיל ואותם לא מעניין כמה הם נופלים, כמה הם נפגעים. זה לא מעניין אותם, כמה עמם סובל. זה בכלל לא עם, זה אוסף של בני אדם. לא היו עם ולא מתנהלים כמו עם. וגם לא יהיו עם אם הם ימשיכו להתנהל בדרך הזו של גדודים גדודים שמתנהלים בכוח ואלימות. כתוצאה מכך האוייב ממשיך בעזות.
עוד לא היה דבר כזה, שלמעלה מ- 500 שיגורים שיגרו וממשיכים ועוד מאיימים. כל זה מדוע? משום שהם יודעים, שצה"ל לא יצא למלחמה. ולא עוד אלא אם הוא יוצא למלחמה הוא מודיע להם בטלפון תתפנו. ואז הוא לוחם נגד עצים ואבנים.
ברור מעל לכל ספק, שגם אנחנו לא מעוניינים בשפיכות דמים. אבל אם אתה מחליט שבבית הזה יושבים מסיתים ומדיחים מה לי על ידי כלי זין, מה לי על ידי לשון והסתה. מה אתה נותן לו התראה? הוא צריך לדעת שהוא מועד לפורענות, דמו בראשו, כי הוא מחרחר מלחמה. אז אין מה לעשות. כל השיקולים שמנחים את הצבא ואת המדינאים שלנו, הכל בגלל הביקורת המופרזת של התקשורת שאז ידיהם מוגבלות.
לכן, לסיום, אנחנו חוזרים ואומרים נכון מאוד שיש יתרון עצום בדמוקרטיה, בחופש ביטוי. אמרתי לא פעם שע"פ היהדות זה לא רק חופש ביטוי, זה חובת ביטוי. למרות הכל, צריך להיות ריסון עצמי. לא צריכים לגרום לכך שיהיה חוק שירסן את התקשורת, זה רע מאוד.
אני סמוך ובטוח שאם יעשו משאל האם מעוניינים אזרחי ישראל בשידור אונליין צמוד, על כל ההתנהלות הצבאית והמדינית. אני בטוח שרוב העם יאמר לא. אם כן, אנו שואלים את אנשי התקשורת ועורכי החדשות, האם אתם רוצים לשרת אותנו או לשרת את עצמכם כדי שיהיה צידוק לקיומכם ולרייטינג? אם אתם רוצים לשרת את העם - תשאלו אותנו מה טוב לעם ומה לא טוב לעם. לכן צו השעה שיעשו משאל עם ודיונים בכנסת על הדבר הזה. זה מזיק לעם ועובר כל גבול.
הלוואי שילמדו מתורת ישראל. אם היו לומדים תורת ישראל והיו מבינים שיש לא רק חופש ביטוי, אלא חובת ביטוי אבל השאלה איך להתבטא, מתי להתבטא, מה להתבטא, אז היינו עם חכם ונבון. לא רק עם חכם ונבון, אלא עם אשר כל מי שרואה אותו רואה כי שם ה' נישא עליו ויראו ממנו. יהי רצון שה' יתברך ידבר שונאנו תחתינו, יצילנו מכל צרה וצוקה, ויתן לנו שלמות רוחנית ושלום בארץ במהרה בימינו.
לנוכח הפרשה המטלטלת שפורסמה בתקשורת ומשפיעה על הועדה למינוי שופטים, כבר מתחילים נבחרי הציבור להרהר אם המתכונת שקיימת היום לבחירת שופטים נכונה או לא נכונה. מה יש למשפט התורה להציע?
הואיל ויש המשך לנושא, להלן המשך תגובתי:
ה ד מ ו ק ר ט י ה היא זו שנותנת זכות הצבעה לכל אזרח. אם זה היה עניין הלכתי/דתי, ערבי לא היה מקבל זכות הצבעה. ועוד, אם להצביע למפלגה לא דתייה היא עברירה מבחינה דתית והמלווה מסעיה לדבר עבירה - כל הקלפיות המייצגות מפלגות כאלה פסולות מצד ההלכתי ומי שמשתתף בבחירות מסעיה לעבריינים! אם הרב ערוסי רוצה הלכה, יש לאסור הצבעה בכלל. אם הרב רוצה דמוקרטיה, אי אפשר לאסור לאזרח להצביע למפלגה לא או אנטי-דתית. המסכנה: אין לערבב הלכה בדבר שברשות. גם וגם זה יצירת שעטנז, ושעטנז אסור מן התורה.
שאל השואל ואמר, מהי עמדת ההלכה לגבי המהלך שהיה צריך היועמ"ש לנקוט בו. האם לפרסם את חוות דעתו על כתבי האישום נגד ראש הממשלה בימים הללו, או לא?
בהנחה שהמצב בארץ לא פשוט מה דעתו של הרב, האם העם צריך רק להגביר לימוד ותפילה או גם דרך מעשית שתביא לשינוי?
זכה חברנו גלעד סרי הי"ו לחנוך בחודש מרחשוון התשע"ה בית חדש בארץ ישראל.
הרב רצון ערוסי שליט"א הנהיג את המעמד בדברי תורה אודות משמעותו של מנהג חנוכת הבית והדרך הנכונה לקיימו.
מעמד חנוכת הבית כלל שירות והללות בכיבוד ג'עלה ולאחר מכן סעודת הודיה כמנהג אבותינו.
רבה של קרית אונו מתייחס לסערה סביב סוגיית הלהט"ב. "יש כאן ויכוח ערכי בין היהדות לתרבות המערב שמפוררת את ערכי היסוד של החברה".
הרב רצון ערוסי, רבה של קרית אונו וראש מחלקת משפט עברי בארגון חותם, מתייחס היום (שני) לסערה התקשורתית סביב סוגיית הלהט"בים וקורא לנהל שיח מעמיק ולא מתלהם.
אין צל של ספק שאין כמו התורה אשר מיקדה את תשומת הלב לגבי התעללות ופגיעה בחסרי ישע.
דורנו המודרני הוא שקצץ בנטיעות ולא מחנך את העם עפ"י תורתנו הקדושה, ואז הוא נקלע למצוקה כל אימת שהוא רואה את ההתעללות בחסרי הישע, ובצדק, אבל אצלם הערכים והנורמות נמדדים ובאים ממקום של מצוקה. קשה לראות התעללות כזו. "מי שמתעלל באנשים חסרי ישע, כאילו פגע באמא שלי", זהו השיח. הם אינם מסתכלים על ערכים שניתנו לבני אדם שנבראו בצלם.
23926 (07-10-2015) - דברי התעוררות בעקבות התדרדרות המצב הביטחוני