דברי הרב ערוסי על הסרת כשרות מ'סופר דקל' בקרית אונו

אליבא דאמת, כבר ביום רביעי קיבלתי טלפון מהמועצה הדתית ששני חברי הנהלת העיר ממר"צ מסתייגים מאוד מהביטויים שלדעתם הם בוטים ושאינם מכילים את האחר. ושהם נגועים בחשש של אי חוקיות וכל כיוצ"ב. מתוך כבוד והערכה אליהם אמרתי למזכירה שלי שמיד תקבע להם ביום חמישי, כיוון שאני ביום רביעי טס בחזור, ביום חמישי בבוקר אני מוכן להיפגש איתם ולדבר איתם. אלא שמבחינתם עדיין לא הזדמן וברור שאני פתוח לכל פגישה.

אלא כנראה חלילה, אנו הופכים להיות חס ושלום כשני עמים שעולם המושגים שלהם הם שונים לגמרי.

אין שום פגיעה מבחינת כושר המסחר שלו, לחלוטין, מסיבה פשוטה. כיוון שהכשרות במדינת ישראל היא וולנטרית. מי שרוצה, מבקש כשרות ואין פיקוח. ומי שלא רוצה, איננו חייב. יש לנו בעירנו הרבה חנויות שאין להם כשרות ומעולם לא פרסמנו כנגדם, כי הציבור שלנו שהוא שומר תורה ומצוות וצורך כשרות. ודרך אגב, זה לא רק ציבור שומר תורה ומצוות, יש ציבור מסורתי שהוא שומר כשרות ויש אפילו ציבור לא דתי שומר כשרות. אז אנחנו שם לא מפרסמים שום דבר. כי ציבור שרוצה כשרות, הוא לא הולך לחנויות שאין להם פיקוח. אבל ציבור שרוצה כשרות, אז הוא סומך עלינו, שאנחנו השליחים שלו נפקח ולראות אם באמת החנות הזו היא מוכרת רק דברים כשרים או לא, והוא סומך עלינו. ואסור לנו לפגוע בציבור שלנו. לא אחת האנשים מהציבור שלנו מתקשרים אלינו ואומרים, איך אתם נותנים תעודת הכשר לחנות כזו וכזו, ראינו ככה, ראינו ככה. כלומר, יש לנו ביקורת מהציבור שלנו, שהרבה פעמים הם לא מבינים דברים מסויימים, או לא יודעים דברים מסויימים. יתרה מזו, יש מה שנקרא כשרות ארצית של הרבנות הראשית. והיא מדי פעם לפעם, עורכת תצפיות במקומות השונים ושולחת לנו ביקורת. מדוע המקום הזה יש לו כשרות? גילינו ככה, וגילינו ככה. כלומר, מדובר כאן בעבודה שצריכה להתקיים בצורה נכונה. עכשיו, אליבה דה אמת, וכאן זה גילוי נאות שמן הראוי לפרסם אותו שיש ידידות עמוקה ביני ובין אורי דקל. אני חיתנתי את בנו באהבה, ואני כל פעם נכנס אליו ומברך אותו. ולאחרונה אפילו מברך אותו לבריאותו. זה דבר ברור. אבל מה, מה לעשות? הוא שנתיים כבר לא משלם אפילו אגרה, שזה מבחינת החוק עבור התעודה. לא דמי השגחה, אגרה. אבל אני לא מטפל בכספים. זה המועצה הדתית מטפלת בכספים, וכבר משרד הדתות, ועדת הביקורת כתבה לנו הערה, אתם עוברים על החוק. מדוע אינכם גובים ממנו את דמי האגרה. אבל, הוא לא רוצה לשלם לא דמי אגרה. על כל פנים הוא לא שילם, ככה אני מדווח מהמועצה הדתית, וגם לא דמי השגחה. וממש לפני כחודש או משהו כזה, יותר, הלכתי אליו לחנות הוא לא היה. היה בנו. ובדיוק היה בטלפון, אז לקחתי את הטלפון ואמרתי לו, אורי, אני לא מתעסק בכסף, זה לא התפקיד שלי. אני מתעסק בכשרות. אתה יודע שאני לא רוצה להוריד לך את הכשרות, אני לא רוצה. אבל אם המשגיח שלנו מוריד מוצר מסויים כלומר, שהוא פסול המוצר הזה, לא להחזיר אותו. תן הוראה לבן לא להחזיר, כי אחרת נכשלים בזה. הוא הבטיח ל, עכשיו, מבחינה זו אני מדבר איתו במירב הידידות, מירב האחריות, הוא יודע מזה. לא ניתן להכחיש את הדבר הזה. המועצה הדתית ניסתה להזמין אותו אליה, אלי, על מנת שישלם לפחות את האגרה וכמובן דמי השגחה אם יגיעו לידי הסכם. הוא לא הסכים. פנינו לחברים שלנו, יקרים שהם לקוחות שלו, ואלה הסכימו שהם ישלמו במקומו את דמי ההשגחה. הוא לא הסכים. כלומר, הם מתנדבים שהם ישלמו את דמי ההשגחה, וגם לזה הוא לא הסכים. אז בלית ברירה, אני לא יכול לפעול בניגוד לחוק, אז המועצה הדתית מבוקרת על ידי משרד הדתות. לכן, הסרנו את הכשרות בצער, בצער רב לאחר שכל המשאים ומתנים נכשלו. וכיצד אנחנו מסירים את הכשרות? מודיעים שהסרנו את הכשרות. וכפי שאמרתי לכם, שומר נפשו ירחק, וקדושים תהיו והתקדשתם והייתם קדושים ולא לקנות מוצר. למי מיועדת המועצה הזו רבותי? לבתי כנסת. לאנשים שצורכים כשרות, לזה זה מיועד. אינני הולך ועומד בפתח המקום, או פונה לבני אדם, אל תקנו ממנו, אל תקנו ממנו, לא. שמעתי בצער שהיו באים דווקא בכוונה לקנות ממנו. זה עניין שלו זה בינו ובין הקדוש ברוך הוא, זה לא ענייני. אבל אני חייב כלפי הציבור. אז לכן, אי אפשר לבוא לומר שאני פוגע בפרנסה שלו. זו החלטה שלו שהוא לא רוצה כשרות. מה זה כשרות? הוא רוצה את הלקוחות הדתיים. אבל ברגע שהוא לא רוצה כשרות, הוא מוותר על הלקוחות הדתיים. אני שומר על הלקוחות הדתיים או המסורתיים, או צרכי הכשרות, אני שומר עליהם. ולכן, איפה יש פגיעה במסחר שלו אם זה רצונו. הוא הרי אדם נבון, והוא יודע בדיוק מי הם הלקוחות שלו וכו'. אז לבוא ולהאשים אותי שאני פוגע במסחר שלו, זה דבר שלא נתפס, לא נתפס איך הם מגיעים לדברים כאלה.

ואשר לסגנון, לשיימינג, זה סגנון הילכתי לשומרי כשרות. רבנו, קורא להילכות מאכלות אסורות והילכות שחיטה, ספר קדושה. קדושה. ורבנו אומר שהאבא חייב לשמור על כך שהילד הקטן שלו לא יאכל לא כשר. למה? אומר הרמב"ם אף על פי שאין בית דין מצווים להפריש את הקטן מצווה על אביו לגעור בו ולהפרישו כדי לחנכו בקדושה ופרישה שנאמר, חנוך הנער על... כלומר, אנחנו מתייחסים אל מאכלות אסורות, אל קדושה. הרמב"ם במורה נבוכים, וגם במשנה תורה, והרמב"ם היה גאון והיה מדען, והיה פילוסוף שאף אחד מבני דורנו לא מגיע לקרסוליים שלו. והוא מסביר שעניין הכשרות, מלבד שהם באו ליצור ריסון של היצרים של האדם. מלבד זה, יש גם עניין של בריאות ועניין של הגיינה. בין היתר הוא נותן דוגמא על החזיר, שהוא גדל במקומות מטונפים מאוד, מאוד. אז כך שרבנו גם כורך את ההגיינה עם הכשרות ומסיים בפרק יז' במאכלות אסורות על עניין כזה שאסרו חכמים לאכול מאכלות משכין נפש רוב האדם כמהה מהם, וכן אסור לאכול בידיים מזוהמות, וכן אסור לאדם... דברים הגיינים ובריאותיים. ומסיים הרמב"ם וכל הנזהר בדברים אלו, מביא קדושה וטהרה יתרה לנפשו. וממרק נפשו לשם הקדוש ברוך הוא. שנאמר, והתקדשתם והייתם קדושים, כי קדוש אני. זה שיח של שומרי כשרות. זה לא שיח עם אנשים שלא שומרי כשרות. אני לא אומר, חס וחלילה מי שלא אוכל כשר הוא לא בסדר. אבל, אני מדבר על צאן מרעיתי. צאן מרעיתי כך מכיר ששמירה על הכשרות, ששמירה על טהרת הנפש. זה שיח דתי, זה שיח אמוני. מה להם לומר שזה שיימינג כלפיו. איזה שיימינג כלפיו? אם הוא לא רוצה כשרות, אלא זה הגנה על האנשים שלנו. מורי ורבותי, באמת בדברים האלה אין לי צל של ספק אם היינו הולכים לבית משפט, בית משפט במידי היה מאשר שתעודת כשרות היא מיועדת אך ורק לצרכי כשרות, לא מעבר לזה. בזה לי ברור ואין לי ספק בדבר אפילו לרגע אחד. אבל מורי ורבותי, אני שואל שאלה, אם בית מרקחת שהוא יש לו רישיון לקיים בית מרקחת, הוא כל השנים היה בסדר, לימים המפקחים של משרד הבריאות גילו שהוא מוכר דברים שאינם כשרים מבחינת החוק, בניגוד לחוק. סמים וכיוצ"ב. היתרו בו, והיתרו בו, ולא מועיל. מה עושה משרד הבריאות? חייב הוא לפרסם שאסור לקנות מבית מרקחת הזה כי אין לו אישור, הוא לא עומד בסטנדרטים ויש אפילו סכנה לצרכי הדברים. מה יגידו שמשרד הבריאות הוא מסית ומדיח נגדו? פוגע בפרנסתו? עושה לו שיימינג, זה חובתו של משרד הבריאות כלפי הציבור. זה בריאות הציבור. כך תעודת הכשרות היא שיח ביני ובין צרכי הכשרות, שזה חובתי כשליח שלהם לכן אין לי צל של ספק מורי ורבותי שזה מתחיל להדאיג אותי שאנחנו נמצאים חס וחלילה אחים ורעים, שותפים לבניין המדינה, שותפים למלחמות, שותפים לכל הדברים והנה אנחנו שני עמים פתאום אנחנו מדברים בשיח אחר. פתאום אנחנו לא מכילים את האחר. מה זה לא מכילים את האחר? הרי רבותי, אנחנו כל יום שבת יוצאים מבית הכנסת ורואים מכוניות נוסעות. מישהו מאיתנו אמר למישהו שעב"ס? אמרו לו פעם אחת. אמרו לו פעם אחת. בקיץ אנחנו הולכים ורואים בנות או נשים שלבושות בצורה, מבחינתנו, פרוצה מאוד. מישהו מאיתנו העיר למישהי מהם? לא. זה נקרא להכיל את האחר. אבל, לבוא ולא להבין אותנו בדרישותנו לכשרות ולסתום את פיותנו, ולבוא לומר, לא אל תאמר אל תקנה שום מוצר. בוודאי שאני אומר אל תקנה שום מוצר, מסיבה פשוטה, כי האדם התמים יבוא יאמר טוב, הרב הסיר את הכשרות. אני אסתכל במוצר, אם כתוב כשר, אני אקנה כשר. רבותי, בארה"ב אתה יכוללעשות את זה, מדוע? משום ששם מדקדקים. המדור של הכשרות. כאן במדינת ישראל מה לעשות, יש לנו סוכנים שמוכרים מוצרים בחתימות כשר מזוייפות. והרבנות הראשית מדווחת לנו כל הזמן, ואנחנו מורידים מן המדפים ככל שאנחנו מוצאים זיופים בכשרות. מה לעשות? במדינת ישראל יש את התופעה הזו, ולכן אני צריך לומר לציבור שלי, לא לקנות שום מוצר שלא יכשלו בדבר, עד שלכאורה יש לו תווית של כשרות, ואיננה תווית כשרות נכונה, כי הסרתי את הכשרות. כי אם היה לי משגיח, הוא היה מוריד. אין לי משגיח, אין לי מי שיפקח. זה הדבר הטבעי והמתבקש. אסיים מורי ורבותי, כי מליבי אני מדבר. הם מדברים שחלילה אנחנו פוגעים בהם ולא מכילים אותם? קיבלתי אתמול בערב את הציטוטים מהפייסבוק, מהתקשורת החברתית. וכך כותב מי שכותב, הרב הזה קיצוני בדעותיו והוא מחזיק בכסאו למעלה מ- 30 שנה. הגיע הזמן שישחרר אותנו. אינני יודע לבכות או לצחוק. הלאה, מישהו כותב, הרב הזה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל אמר שנהרגים חיילים בגלל חילול שבת. איך שותקים לו? רבותי, מעולם לא היה דבר כזה. עלילה. כל הדברים שלנו מוקלטים ומצולמים ואפשר לפנות ליהודית ארליך היקרה מאוד, שחולשת על זה ולעבור עליהם אחד אחד למצוא חשבון, למצוא חשבון. תראו, זה נקרא שאנחנו לא מכילים את האחרים? הם לא מכילים אותנו. מפתחים כלפינו שנאה, מה עשינו? מה עשינו ריבונו של עולם. אחד כותב בזו הלשון, 45 דקות הוא מדבר ו-ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, 45 דקות כל הטכס הוא שעה, ואני מדבר 3 דקות, גג 4 דקות, שוב ניתן לבדוק את זה. אבל ראו עד לאיזה דרגה מגיעות ההסתות. ועכשיו אני שואל את אותם חברי מרצ שבעזרת השם אני מקווה שיבואו, יש לי את הכבוד לפגוש אותם. אני שואל אותם, האם יתייצבו שכם אחד איתי לבוא ולומר לחברים האלה בפייסבוק, חידלו, חידלו משנאת חינם. דיברנו עם הרב, הבנו את המטריה, הבנו את המטריה. האם יעשו את הדבר הזה? האם נניח יגידו לאורי דקל, תשמע הרב לא מתעסק עם כספים. אבל המועצה הדתית אומרת שאתה שנתיים לא משלם דמי אגרה, לא דמי השגחה שזה כחוק. כחוק. כן, האם יגידו לו, אתה עובר על החוק או שמא זה רק סלקטיבי כלפי הרב. אם זה סלקטיבי כלפי הרב, זו בעיה אם זו אידיאולוגיה אמיתית של תנועה, שנקראת מרצ. האם זו האידיאולוגיה האמיתית? אני מקווה שעדיין נמצאים בתוכנו, אנשים יקרים, בעלי דעת, שאהבת ישראל, שאחדות ישראל יקרה להם ויתאמצו ויבינו שלא כך הדברים. מישהו אמר לי, הרב, לאחר שהסברת לי את זה מה שאמרת לי, תתבע אותם לדיבה, הוצאת דיבה. ברור שאני יכול לתבוע אותם על הוצאת דיבה. יש לי המון חומר, אבל לא איש מלחמות אנוכי. אני איש אהבת ישראל. אני אחבק, אני אכיל, אני אסביר, מה שכן, אני כבר מתכונן, אם תהיה לי פגישה עם חברי מרצ שהם יקרים לי. זאת תהיה מוקלטת. אם גל גפן יבקש ממני תגובה, זו תהיה פגישה לא בטלפון ומוקלטת. כי כבר לוקחים דברים סלקטיבים לשליש ולרביע שלא שמענו. אבל אז בבקשה ההקלטה תוכיח מה דיברנו אחד לאחד למצוא חשבון.

ה' יערה רוחו ממרומים ויסלק שנאת חינם מתוכנו ויביא לתוכנו אהבת חינם.