תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם - לדמותם של מארי יוסף קאפח ומארי יוסף צובירי

דברי הרב אביעד אשואל והרב אברהם צובירי הועברו בכנס "אלה אזכרה" - כנס עיון בתורתם, במורשתם ובהנהגתם של שני המאורות הגדולים ליהדות תימן בתקופת העלייה לארץ ישראל מארי יוסף קאפח זצ"ל ומארי יוסף צובירי זצ"ל.

לתוכנית הכנס וקישור להקלטות הדוברים - לחצו כאן.

ברשות הרב יונתן אדוארד רב מרכז העיר בפתח תקווה, ראש מוסדות "אור אברהם אוהבי", ויקירינו נכבדינו ר' אברהם צובירי בנו של מורנו ורבנו הגאון מורי יוסף צובירי זצוק"ל, ברשות יקירנו ר' עופר קאפח נכדו של מורנו ורבנו הגאון מורי יוסף קאפח זצוק"ל.

הימים שבהם אנו נמצאים נקראים ימי בין המצרים ימים שבהם אנחנו מציינים את האבלות של עם ישראל על חורבן בית ראשון וחורבן בית שני, וחורבן בית שני נחרב בעטיה של שנאת חינם, ואם אנחנו עדיין בתשעה באב הקרוב צריכים להתענות, סימן שעדיין לא עשינו מספיק כדי למגר מתוכינו, בתוכינו, את שנאת החינם.

בכנס הזה אף על פי שהוא מתרחש בימים שמסמלים את החורבן, הכנס הזה עוסק בבניין.

אנחנו כל יום אומרים בתפילה "אמר ר"א אמר ר"ח תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם", מהותו של תלמיד חכם היא להרבות שלום, כי מהותה של התורה היא ריבוי השלום.

אבל השאלה הנשאלת היא שהרי בעינינו נראה שהיפך הדבר, תלמידי חכמים מרבים מחלוקות בעולם, זה מתיר וזה אוסר, זה מטמא והשני מטהר, זה פוסל וזה מכשיר, איך אפשר לומר שתלמידי חכמים מרבים שלום? ת"ח מרבים מחלוקות?!

על כך משיב לנו, כפי שמורי יוסף קאפח הגדיר אותו  "האי חסידא פרישא קדישא" הלא הוא מרן הרב קוק זצוק"ל בסידורו עולת ראייה על המימרא של ר"ח (הנ"ל).

יש טועים וחושבים שהשלום העולמי לא יבנה כי אם על ידי צביון אחד בדעות ותכונות. העולם חושב שכדי ליצור שלום צריך שיטה אחת, דעה אחת, דרך אחת, ורק ע"י הדרך האחת, השיטה האחת, אז זה מהווה שלום בעולם.

אבל אומר הרב זצ"ל שדווקא הריבוי של השלום נעשה ע"י התלמידי חכמים, כיון שהתלמידי חכמים מראים בתורתם, איך לכל שיטה יש מקום, איך לכל שיטה יש ערך בתורת ישראל.

וכך הוא כותב :

"כל הדעות הנראות שונות, וכל המקצועות החלוקים, דווקא על ידם יראה אור האמת והצדק ודעת ה' יראתו ואהבתו, ואור תורת אמת.
הריבוי של השלום הוא שיתראו כל הצדדים וכל השיטות ויתבררו איך כולם יש להם מקום , כל אחד לפי ערכו מקומו וענינו."

המשפט הזה אפשר לומר שהוא צופף בתוכו את קהילת "יד יוסף", קהילתינו קרויה על שמם של שני המאורות, ע"ש מורי יוסף צובירי ומורי יוסף קאפח כיון שאנו רואים בהנצחת השלום ובהנצחת האחדות בזכרם, לתורתם, ובשיעורי התורה, כאשר אנו לומדים ומעיינים בסוגיות פותחים את כל השיטות ואת כל הדעות, אז באמת אנחנו חשים ומרגישים איך השלום מתרבה, איך לכל דעה איך לכל שיטה יש מקור בתלמוד, בגאונים , בראשונים, באחרונים, וממילא השלום מתרבה.

 אני אסיים לפני שנזמין את הדובר הראשון בקטע נוסף מדברי הרב קוק ששם הוא מדבר על מהותם של תלמידי חכמים בארץ ישראל.

"בזמנינו התרחבה ההכרה עד שצעדה בגאון, ההחלטה כי לא שלילה יולידו שני כוחות המתנגדים בהפגשם, כי אם חיובי מחודש"  כאשר שתי שיטות שונות זו מזו, ואף מנוגדות זו לזו, נפגשות, זה לא יוצר חיכוך אלא הרמוניה. 

"וזאת יכולים רק תלמידי חכמים שבארץ ישראל שיראו בפועל שכל הכוחות גם המתנגדים זה לזה יולידו בהפגשם כח אדיר חדש, חיובי, להועיל ולהיטיב, וזה יכול להיות אך ורק בארץ ישראל. אך קרוב ליראיו ישכון כבוד בארצינו חסד ואמת, צדק ושלום נשקו, אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף. גם ה' יתן הטוב וארצינו תתן יבולה. תזרע האמת, והשלום יתן פריו הטוב, "לאחד קראתי נועם" אלו ת"ח שבארץ ישראל שמנעימים זה לזה בהלכה. והמשכלים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד. ע"כ.

הרמב"ם בהלכות שמיטה ויובל בפ"י כותב שהקבלה והמעשה עמודים גדולים בהוראה והבם ראוי להתלות. הקבלה והמסורת שעוברת דור אחר דור, מסורת בקריאה, מסורת בתפילה, מסורת בלימוד, כל המסורות כולן, התוקף זה העברה מאב לבנו ומרב לתלמידו.

וכפי שהגדיר זאת מורינו מורי יוסף צובירי בהקדמתו לחומש "פרשה מפורשה" "אני הקל שבנעורי זכיתי לשבת תמיד בין בירכיהם, ולהתאבק בעפר רגליהם, כנער משתאה ביראת כבוד לפני גדולים, שואף ומשתוקק לכל הגה היוצא מפי קדשם. לא מעט נחרטו בזכרוני את אשר קלטו אזני מאימרותם ודברותם הגיונם והסברתם, הגיגם וקראיתם, גרסתם ונוסחתם, מפיהם שמעתי ולמדתי, ומהם הבנתי כי שפה אחת לכולם, יען כי לא חידשתי מדעתי חידושים, ולא בדיתי מליבי פירושים."

זהו מורי ורבותי הקשר שמחייב את התלמיד לרב, ואת הבן לאב.

אני מתכבד להזמין את ר' אברהם צובירי בנו של מורינו ר יוסף צובירי בכבוד.

ניתן לשמוע את דברי הרב אברהם צובירי בהקלטת הכנס.›œ

תאריך: 
16/12/18 ח' טבת התשע"ט
x

Audio Playlist