כיצד נקבע מעמדו ההלכתי של התינוק שנמצא מונח ברחוב ליד מיכל אשפה?

מטבע הדברים יש באמת בעיה שצריך לקבוע האם יהודי, האם הוא גוי, ואם הוא יהודי האם כשיתחתן בעזרת השם יתברך האם הוא רשאי לבוא בקהל, שמא הוא ספק ממזר. שמא יבוא על קרובותיו? כלומר המקרה הזה כשלעצמו הוא בעייתי ומורכב מאוד.

כבר אנחנו מוצאים במסכת מכשירים במשנה, פרק שני הלכה ז', מצא בא תינוק מושלך, כלומר, אם נמצא בעיר תינוק מושלך, עם רוב גויים, גוי. אם רוב ישראל, ישראל. מחצה למחצה ישראל. רבי יהודה אומר, הולכים אחר רוב המשליכים. ובכן, לכאורה הוא נמצא בנתניה, בעיר שרובה יהודים. יש בה גויים, אבל בעיר שרובה יהודים, ולכן לכאורה יש לדונו כיהודי.

כמובן שהיום בימינו שלנו עניין של הגדרת עיר אינו קל ועיקר. האם ההגדרה היא לפי עניין מונציפלי או תחום בניה רווי וסמוך ולא מעבר לזה. וכן מה עניין הניידות היום האם משנה או לא משנה בהגדרת עיר, כי סוף סוף התחבורה השתכללה מאוד מאוד. אלה בעיות לא קלות. אבל גם אם היינו יוצאים מחוג של העיר אלא מחוץ לעיר, סוף סוף אנחנו נמצאים בארץ ישראל, ואם נלך אחרי רובה דעלמא של ארץ ישראל, רובם יהודים אז הוא יהודי.

אבל, כבר בפרוש המשנה נאמר, שהעניין הזה של אם הוא רוב ישראל הוא יהודי, זה רק דינים מסויימים האופייניים לגוי, או דינים מסויימים האופיינים ליהודי. אבל אומר רבנו, בפרוש המשנה שם, זה דברים שנאמרו בתלמוד. הפוסקים מביאים את זה. אבל לשאר הדברים הרי הוא ספק בכל שלושת האופנים, ודנים בו להחמיר.... ואם קידש אישה הרי אשת איש, כי שמא הוא יהודי.... מספק שמא הוא גוי, ואם בא עליה פסלה לקונה שמה הוא גוי, ולא יהיה כישראל ככל דבר להקל, להחמיר עד שיטבול לשם גיור. כלומר, קודם כל התינוק הזה מן הראוי שבית דין ימול אותו ויטבילו אותו לשם גירות, על דעת בית דין. ויתנו אותו למשפחה אומנת דתית שבוודאי תחנך אותו לפי תורת ישראל. ואז לפחות נתנו לו תורת יהודי בוודאי, כי עם הגרות הוא כבר יהיה יהודי בוודאי. ואז תישאל השאלה מה דינו לעניין יוחסין. שהרי אין אנו יודעים מי אביו, ומי אימו. ויש מה שנקרא בעניינים ההילכתיים הללו אסופי ושתוקי. מה זה אסופי? אסופי, נמצא בשוק ואין יודעים מי הוא, מי אביו מי אמו. ואז קובעת ההלכה בפרק טו' רבנו... בשולחן ערוך אבן העזר סימן ד', קובעת ההלכה שיש סימנים איך הוא היה מושלך. אם הוא מושלך למוות או מושלך לחיים. פירושם של דברים. אם אופן ההשלכה מראה שהאמא היולדת רצתה להתפטר ממנו, ואין לה עניין שהוא יחיה, כנראה שהוא בא מאריות ולכן הוא אסור. זה שהוא ניצל, הוא ניצל. אבל אם זה נראה שהיא זורקת אותו ולא רוצה שהוא יחיה, כנראה שהוא בא מהעריות ואז הוא מטבע הדברים, הוא ספק ממזר. לעומת זאת, אם נאסף כשיש סימני חיות כגון זה שהוא נאסף הרי יכלה לזרוק אותו למיכל אשפה, ולא זרקה אותו למיכל אשפה אלא ברחוב... ליד המיכל אשפה שהוא עומד לפינוי, כך שכל אחד יראה אותו. וגם עם חיתול ועם מגבת זה סימן שהיא רצתה שהוא יחיה, רק היא רצתה להתפטר ממנו, רק היא רצתה שהוא יחיה. משום כך עוד אין אפשרות לבוא לומר שהיא רצתה להתפטר ממנו, בגלל שהוא ערווה, שהוא ממזר וכיוצ"ב. אז לכן, לכאורה בנסיבות האלה עדיין אין להחמיר עליו בתור ממזר.

אבל מאידך, יש הגדרה בהלכה שתוקי. מה זה שתוקי? אם למשל אישה מחזיקה בולד שואלים אותה, מי הולד הזה? הרי את גרושה, הרי את אלמנה, הרי את פנויה, מי הוולד הזה? והיא עושה שששש, משתיקה. כאילו אל תנברו, אני לא רוצה לדבר. חוששים שמא באמת אולי מערווה כן, ולכן הוא ספק ממזר. ועל כל פנים, איך אפשר לחתן אותו כיוון שאין אנו יודעים מי אביו. אולי הוא התחתן עם אחותו? אולי הכלה היא אחותו. ואם היא שתוקית, אולי היא מתחתנת עם אחיה. או אפילו לפעמים אם יש פער גילאים בין המתחתנים אולי עם, עם קרובת משפחה שהיא אסורה לו וכן הלאה. לכן, בנסיבות האלה שאין אנו יודעים מי אביו ומי אימו. אז יש כאלה שאומרים, וזה רבנו אומר, אוי ואבוי אם אנחנו נאסור את כל היתומים שבעולם לא נוכל לקיים אלא מן הספק אנחנו לא אוסרים. אבל, יש חולקים עליו בעניין הזה ואומרים לא, כל עוד אין לנו שני רוב שיכול לשמש להיתר, אז אנחנו לא נתיר.

יוצא אפוא, שבנסיבות הקיימות כאמור, מן הראוי שבית דין יגיר אותו ויתן אותו למשפחה אומנת דתית, כדי שבאמת יכנס ליהדות וישאר יהודי.

ב'- לעניין הנישואין לכשיגיע לדרגת נישואין, אכן באמת תתעורר בבעיה. אם באמת להתיר אותו או לא להתיר אותו. האם נאמר להתחתן עם אחותו זה דבר לא שכיח, כי לא תמיד, מתוך כל המיליונים שנמצאים פה דווקא תזדמן לו אחותו וכל כיוצ"ב. אז יכול להיות שיקלו עליו, יכול להיות שיחמירו עליו. בכל מקרה אם מספק הוא יכול להתחתן עם גיורת. עוד פעם מסויים של היתר בעניין הזה. ככה שאנחנו כאמור נמצאים בבעיה מבחינה זו, אבל בינתיים יש מה שנקרא את התהליך אשר צריך להקל כמה שיותר מבחינת מעמדו.