כיבוש ארץ ישראל רק לאחר הכנה ערכית

לא הרי דרגת החומרה של מחיקת שם ה' כדרגת החומרה של פסוקים שנכתבים בעלונים, האם זה יכול להצדיק איבוד בידיים?

מהו הפתרון הראוי ע"מ לצמצם את הפגיעה בכתבי הקודש המופקים מידי שבוע בכמויות רבות מאד ומוצאים דרכם להתגולל ברחובות?

האם ניתן להתייחס אליהם כפירות שביעית או מעשר שני ולהעביר אותם ליד פחי האשפה בדרך גרמא כשהם ארוזים בשקיות נפרדות?

תמלול לא ערוך

קראנו את פרשת השבוע וירא ויש לנו את מה שנקרא עקדת יצחק. בשעה שכבר יצחק עקוד על המזבח, אז נאמר ככה: וישלח אברהם את ידו, כשכבר יצחק עקוד על גבי המזבח ויקח את המאכלת לשחוט את בנו. ויקרא אליו מלאך השם מן השמיים ויאמר: אברהם, אברהם. ויאמר: הנני. ז"א בהתחלה קיבל נבואה לצאת לדרך לעלות את יצחק לעולה ואחרי שלושה ימים שהוא הלך בדרך והוא נכון לבצע את הדבר הזה, והנה הוא עומד לבצע את הדבר הזה, שוב מראה נבואה.

פרשת משפטים פותחת בפסוק, ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, באות ו' שמחברת פרשה זו לקודמתה, יתרו, שיש בה עשרת הדברות.

אבל לפני עשרת הדברות נאמר, ושפטו את העם בכל עת. וכך יוצא, שלפני עשרת הדברות נזכר המשפט. ואחרי עשרת הדברות נזכר המשפט. חז"ל המשילו ענין זה למטרונה שמהלכת, ומימינה נושאי כלי נשק. ומשמאלה נושאי כלי נשק.