פרשת כי תבוא מקשרת בין זכותנו על הארץ לבין המחוייבות לערכים הדתיים שעליהם מתבססת האומה היהודית.
תכנים לקריאה נוספת
בענין השתטחות כלב על קברות האבות, נקוד רבא במסורת תימן
לק"י ג כ"ט סיון תשע"ה
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
א) הנוסח במאור האפלה (במדבר יג כב) "ויבא עד חברון, ולא נאמר ויבואו מלמד שלא בא אלא כלב לבדו, אמרו כיון ששמע כלב שאמר משה ליהושע יה יושיעך מעצת מרגלים הלך אל חברון ונשתטח על קברות האבות ואמר רבון העולמים יה"ר מלפניך שתצילני מעצת מרגלים ונתקבלה תפלתו." איך צריך לפרש? ואם כפשוטו למה התפלל להקב"ה על קברות האבות (כמובן השאלה לפי רבנו להבדיל ממי שכת' שזה מקום קדוש וטהור וכו')?
האם מותר למחזר את עלוני "פרשת השבוע"?
לא הרי דרגת החומרה של מחיקת שם ה' כדרגת החומרה של פסוקים שנכתבים בעלונים, האם זה יכול להצדיק איבוד בידיים?
מהו הפתרון הראוי ע"מ לצמצם את הפגיעה בכתבי הקודש המופקים מידי שבוע בכמויות רבות מאד ומוצאים דרכם להתגולל ברחובות?
האם ניתן להתייחס אליהם כפירות שביעית או מעשר שני ולהעביר אותם ליד פחי האשפה בדרך גרמא כשהם ארוזים בשקיות נפרדות?
עקדת יצחק-התקרבות לקב"ה ע"י שחיטת היצרים הבהמיים של האדם
תמלול לא ערוך
קראנו את פרשת השבוע וירא ויש לנו את מה שנקרא עקדת יצחק. בשעה שכבר יצחק עקוד על המזבח, אז נאמר ככה: וישלח אברהם את ידו, כשכבר יצחק עקוד על גבי המזבח ויקח את המאכלת לשחוט את בנו. ויקרא אליו מלאך השם מן השמיים ויאמר: אברהם, אברהם. ויאמר: הנני. ז"א בהתחלה קיבל נבואה לצאת לדרך לעלות את יצחק לעולה ואחרי שלושה ימים שהוא הלך בדרך והוא נכון לבצע את הדבר הזה, והנה הוא עומד לבצע את הדבר הזה, שוב מראה נבואה.
פרשות יתרו-משפטים מלמדות על משפט צדק ביחיד ובכלל
פרשת משפטים פותחת בפסוק, ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, באות ו' שמחברת פרשה זו לקודמתה, יתרו, שיש בה עשרת הדברות.
אבל לפני עשרת הדברות נאמר, ושפטו את העם בכל עת. וכך יוצא, שלפני עשרת הדברות נזכר המשפט. ואחרי עשרת הדברות נזכר המשפט. חז"ל המשילו ענין זה למטרונה שמהלכת, ומימינה נושאי כלי נשק. ומשמאלה נושאי כלי נשק.