המורשת היחודית והמאחדת שהנחיל משה רבינו לעם ישראל

הדגמאות ממפטיר שקלים

וַיֹּ?אמֶר יְהוֹאָ?שׁ אֶל־הַכֹּהֲנִ?ים כֹּל? כֶּ?סֶף הַקֳּדָשִׁ?ים אֲשֶׁר־יוּבָ?א בֵית־יְהֹוָה? כֶּ?סֶף עוֹבֵ?ר אִ?ישׁ כֶּ?סֶף נַפְשׁ?וֹת עֶרְכּ?וֹ כ?ּל־כֶּ?סֶף אֲשֶׁ?ר יַֽעֲלֶה? עַ?ל לֶב־אִ?ישׁ לְהָבִ?יא בֵּ?ית יְהֹוָֽה׃

תמלול לא ערוך

קראנו את פרשת השבוע וירא ויש לנו את מה שנקרא עקדת יצחק. בשעה שכבר יצחק עקוד על המזבח, אז נאמר ככה: וישלח אברהם את ידו, כשכבר יצחק עקוד על גבי המזבח ויקח את המאכלת לשחוט את בנו. ויקרא אליו מלאך השם מן השמיים ויאמר: אברהם, אברהם. ויאמר: הנני. ז"א בהתחלה קיבל נבואה לצאת לדרך לעלות את יצחק לעולה ואחרי שלושה ימים שהוא הלך בדרך והוא נכון לבצע את הדבר הזה, והנה הוא עומד לבצע את הדבר הזה, שוב מראה נבואה.

דרכו הרוחנית וההיסטורית של עם ישראל, החל מציוויו של אברהם אבינו להתנתק מחברה אנושית מושחתת וכוחנית ועד לשיבת העם לארצו. לאורך הדורות, האמונה באל אחד והדבקות בערכי התורה היו הכוח המרכזי ששמר על אחדות העם והחזיק אותו למרות גלות ארוכה ופיזור עולמי.

בניגוד לתרבויות המבוססות על כוח ואינטרסים, המורשת האברהמית מקדשת אהבה, אחווה ומוסר בין אדם לחברו, שהם התנאי הבסיסי לכפרה ולשלום פנימי. לכן יש להכיר בתנך ככושן הלאומי המשותף של כלל ישראל, מתוך תקווה שעתיד האנושות יושתת על הפצת דעת אלוהים ושלום עולמי.