רמיסת ערכי השבת במרחב הציבורי פוגעת בערכי הציונות להתיישבות בארץ ישראל

כידוע לכם, ניגשו יהודים אל רון חולדאי ראש העיר תל אביב, ואמרו לו, אינך רשאי להכריע הכרעות לאומיות כאלה בנוגע לשבת במרחב הציבורי ברמה מקומית, אלא זו צריכה להיות ברמה של המדינה כולה וזו טענה חזקה מאוד.

כמו כן, ראש עיריית הרצליה מר משה פדלון זכור לטוב הכריז ואמר שהוא מתנגד לכל המסע הזה שמשסע את העם על בסיס של קדושת השבת. הוא אומר, שבהרצליה יש 127 בתי כנסת, אלה הולכים לבתי כנסת ואלה הולכים לפארקים או למסעדות. כל אחד חי את עולמו ולא משסעים. ואמר עוד דבר, יש בהרצליה גנים דתיים ואנשים חילוניים מגיעים לשם כדי לעשות הקבלת שבת ויוצאים עם דמעות. אז אם כן, מה מקום לכל דחיקת הדת?!. כך הוא אומר, ישר כוחו.

כאן אני רוצה לשתף אתכם מורי ורבותי עם התגובות של אחיין שלי, אבישי ירימי שנמצא בארה"ב. עוד לפני שנה,הוא אימץ ללכת עם טלית ברחובה של עיר לבתי כנסת ביום שבת. הוא מספר לנו ששוחחו איתו על נושא של טלית בשבת לאחר הדברים שפרסמתי. ואמרו לי, כל הכבוד על כך שאימצתי מנהג זה, לעומת תימנים אחרים שחששו או לחילופין התביישו. כך היתה תגובה של יהודים שראו את אבישי עטוף בטלית, ואמרו זוהי הדרך להפיץ את קדושת השבת וחבל שיש תימנים שמתביישים בעוד שזה היה מנהג אבותיהם.

שנה לפני כן, הוא יצא עם טלית כדרכו בקודש בשבת של ארגון היהודים ICA. חברת הכנסת סתיו שפיר ראתה אותו חוזר עם הטלית מהתפילה וצעקה לעברו "הדתה". בארה"ב היא צועקת לעברו "הדתה". חבריו הפצירו בו לא לגעור או לצחוק עליה. הסברתי לה, כך הוא אומר, כי אנו היהודים גאים במסורתנו וזאת תדמיתנו בכך שאנו מקפידים על ערכינו. קיבלתי את תמיכתו של יו"ר ישע וכן של מרים פרץ וכיוצ"ב. נוסף לכך, יהודי אמריקאי גער בה ואמר, אני תרמתי מעל רבע מיליון דולר כדי להיות גאה בעצם היותי יהודי, ואת יוצאת מחלוקת בשל דעה שונה. בכל אופן, ביצענו קידוש בשבת והזמנו את סתיו שפיר ליהנות ולהיות חלק מההווי הדתי, אך היא בחרה שלא. קיבלנו תמיכה ואהדה עצומה מהקהל היהודי הדתי, והלא דתי. מרים פרץ דיברה בקול חנוק, כי היא מתגעגעת לעצם היותנו יהודים שנלחמים אחד בשביל השני, ולא יוצרים פער אלא אחדות בינינו. לסיכום, כל זה התחיל מכך שיצא מהתפילה בערב שבת עם טלית מהתפילה ועד לקידוש ערב שבת.

הדברים האלה רק מראים מה זה נקרא "ויגבה ליבו בדרכי ה'" שכתוצאה מכך יש קידוש השם, זה מעורר את הלבבות של האנשים שנמצאים בשוליים שבאמת נזכרים ומתחברים, וגם זה מאתגר את הללו שלא נמצאים בשוליים, אלא הם יש להם כביכול עמדות נגד. כמו חברת כנסת סתיו שפיר, כפי שהוא מספר.

שמתם לב, היא שם בארה"ב לא בישראל, רואה יהודי עטוף בטלית, היא אומרת הדתה. מה זה הדתה? הוא מתכוון שהאמריקאים יתעטפו בטלית? הרי רובם אמריקאים. ז"א אנחנו נמצאים בעולם של מושגים מעוותים. כל יהודי עם זהות יהודית, יהדותית של פעם אז בעצם הוא גורם לכל סביבתו להתעורר להיות כמותו, ולכן היא צועקת הדתה נכון? אשרינו. אשרינו שבלי לדבר, אלא בעצם חזותנו זה כבר גורם לאיזה הרהור או ערעור בתפיסות היסוד שחברים אחרים יקרים אשר נפלטו מהמסורת.

עכשיו שימו לב, היא גם לקידוש לא באה. אז היא אומרת על הטלית שלו, הדתה. גם לקידוש היא לא באה.

אין לי צל של ספק כי חברת הכנסת סתיו שפיר מגדירה את עצמה כציונית. אם היא ציונית, והיא אומרת למי שלבוש בטלית "הדתה", ולא באה גם לקידוש למרות שמדובר בארגון שהתכנס כדי להתרים למען מדינת ישראל, כדי להזדהות עם מדינת ישראל. והרי מדינת ישראל זו באה לעולם כתוצאה מברית שנכרתה בין אברהם אבינו ובין הקדוש ברוך הוא, ברית בין הבתרים שם נאמר כי אפילו שנגלה לגלות נחזור לארץ הקודש. ובזכות חזון הנביאים שאמרו, אפילו נגלה לגלות נשוב לארץ אבותינו, וכך זכינו וחזרנו אחרי 2000 שנה. בזכות הטלית הזו שהיתה לנו בחו"ל. בזכות הקידוש שהיה לנו בחו"ל. בזכות ליל הסדר שהיה לנו בחו"ל. בזכות יום כיפור שהיה לנו בחו"ל. בזכות ספר תורה שליווה אותנו בחו"ל. כל הערכים האלה היו גם באירופה, גם באוסטרליה, גם באסיה, גם באפריקה, גם באמריקה, 2000 שנה בלי מדינה. ז"א התורה עם ערכיה חיברה את חלקי העם היהודי שנפוץ בכל העולם כולו, בלי מדינה, ונשתמר הודות לכך.

אין עם יכול להתקיים בלי מדינה. אבל עם שיש לו תורה, עם שיש לו ערכים, שלא רק שהם ערכים חיוביים אלא יש להם חזון שישובו לארץ אבותיהם. בזכות זה צמחה הציונות מחדש על ברכי אותו חזון נביאים. אלמלא כן לא היתה ציונות. ואם לא ציונות לא היינו מגיעים לכאן בכוח המעשה של הציונות.

אם היא רואה בטלית הדתה, אם היא רואה בערכים יהודיים הדתה, אם היא לא מתחברת אפילו עם קידוש, היא נמצאת בארץ הזו ככובשת, אין לה שום צידוק מוסרי. וכי מה תאמר? באנו לארץ, איזה ארץ? ארץ מולדת? כבר נכבשה, כבר נתפסה על ידי אחרים. מה זכותנו להיות כאן אלמלא הברית בין הבתרים? אלמלא התנ"ך שעליו אמר בן גוריון, שזה הקושאן של העם היהודי.

אז אין אנו באים בטענות יהודים יקרים, אחים יקרים שלא מקיימים מצוות. אבל הם מאמינים בעם, מאמינים במולדת, אז אם הם מאמינים בכך, אז לפחות יגידו לדתיים ישר כוחכם שאתם גם במקומנו משמרים את המסורת, משמרים את הערכים, ישר כוחכם. אז במקום להגיד ישר כוחכם לא זאת בלבד, הם דוחקים אותנו או מנסים למחוק את הערכים שאנחנו מייצגים?! אומרים זה 'הדתה', מנסים לרמוס את קדושת השבת במרחב הציבורי.

למרות הכל, לא נלך בדרך של מלחמת אחים, לחלוטין לא, אלא נלך בדרך של קירוב לבבות. נפגין את כבודה של השבת. אנו לא מתביישים לצאת עם הטלית ביום שבת כדי שיראו ויוקרנו יהדות מהי. אם אנחנו לא נחצין את היהדות שלנו לא נוכל להיות מחוסנים אנחנו, כי סוף סוף רומסים לנו את השבת מהמרחב הציבורי, ולא נוכל להקרין על אחינו. רק אם אנחנו נהיה גאים עם 'גאוות יחידה' נשמור על השבת. ארגון הצופים יש להם סוג של לבוש מסויים, בני עקיבא יש להם סוג של לבוש מסויים, נוער עובד יש להם סוג של לבוש מסויים הסרט החום הוא בעל מסר מסויים. ככה בני אדם מתנהגים. יש להם בלבוש מסרים, מסרים כלפי חוץ, אז מדוע שאנחנו נתבייש בשעה שרומסים את השבת במרחב הציבורי?

אני סמוך ובטוח מורי ורבותי שככל שהדברים האלה שאנחנו משדרים גם להקליט אותם ולהעביר אותם בוואטסאפ וגם לדבר איש עם רעהו. נחזק איש את רעהו לבל יבושו, אלא נהיה כמו יחידת צנחנים גאה שצונחת מלמעלה למטה, ומורידה את הערכים מלמעלה למטה. אם למטה מנסים למחוק את הערכים, נהיה צנחנים שמצניחים את הערכים מלמעלה למטה על מנת להציל את עצמנו ולהציל כמה שיותר מאחינו. והקדוש ברוך הוא יסייענו במעשה רצונו.