המשפט העברי הוא הדמוקרטיה האמיתית בהיותו מאזן בין חופש הביטוי לבין זכויות הפרט

שנה טובה,
1. כיצד שייך "עובר לעשייתן" בברכה של ערוב תבשילין? (האם צריך לברך לפני שמבשלין את הביצה ?)
2. לגבי הנוסח שנכתב בסידור "שיח ירושלם" (בהלכות): בערוב זה ...... מיו"ט שלמחר לשבת. האם זה אומר שאסור לבשל מיו"ט הראשון של ראש השנה לשבת? (מדוע לא מספיק לומר מיו"ט לשבת, ללא תוספת "שלמחר").
תודה.

כב' הרב שליט"א.

הרב נשאל על אפשרות שנשים יעידו וגם ידונו כפי שהיה בזמן המקרא (דבורה הנביאה). הרב השיב כך: "לא. כי אין פיסולן לדיינות ולעדות, בגלל שהן חלילה, בלתי כשרות, בתובנותן או במהימנותן. אלא בגלל מגמה הערכית של ההלכה לטפח את המודל של האישה הצנועה, כל כבודה בת מלך פנימה, שיש לו חשיבות גדולה למשפחה ולאומה.
דבורה הנביאה שימשה שופטת, בעת משבר מנהיגות. וקיבלו אותה עליהם, כי ראויה היתה. וכל אישה, מבחינה פוטנציאלית היא ראויה. אלא שכאמור, בימים כתיקנם, יש לנהוג לפי ההלכה הרגילה כדי לטפח את מודל האישה הצנועה".

שלום וברכה מארי שאלותיי 1"בתפילת תענית" הש"צ מוסיף ברכה אחת אחר גאל ישראל. והיחיד מוסיף עננו בברכת שומע תפילה. כאשר מתפללים תפילה אחת" הש"ץ מתפלל בקול רם מאבות עד שים שלום. כיצד ינהגו הציבור - האם ישתקו בזמן שהש"ץ מברך את הברכה הנוספת?
2. כיצד נשלים 100 ברכות ביום הכיפור? ע"פ החישוב אנו מגיעים ל -70 בערך. לכאורה יכול לפשוט טליתו ולהניחה הרבה פעמים.
תודה וכל טוב

לצערנו הרב בשנים האחרונות היו כמה מקרים שבהם הוגשו כתבי אישום ואף נענשו במאסר על מעשיהם כמה תלמידי חכמים ידועים ולמרות זאת לא שמענו שהוחרמו ע"י הרבנות הראשית ובמקרים מסוימים אותם תלמידי חכמים אף שבו ללמד לרבים לאחר ריצוי עונשם. הכיצד?

איש רע מעללים החליט להתנכל לאדם תמים וירא ה' ולהביא לפיטוריו במקום עבודתו על סמך שקר שטפל עליו ובפרט שמנהל העבודה הוא עושה דברו של אותו האיש הרע. אולם יש אפשרות להציל את פרנסתו של התמים אם יבאו עדים ויעידו כי גרסת התמים היא האמיתית וגירסת המעליל שיקרית, ואכן ב"ה יש עדים, אולם דא עקא הם מסרבים להעיד מחשש שמא ינקום בהם אותו מעליל כפי שהוא כעת מתכנן זאת לאותו תמים. קראתי שלפי הנימוקי יוסף הם לא חייבים להעיד ולהציל עשוק מיד עושקו, כיון שעדות זו היא בגדר גמילות חסדים, ולכן הם אינם חייבים להעיד במקרה ויש סכנה שיהיה להם הפסד ממוני.

יהודה ודינה הם אחים שהקימו ב"ה משפחות, בצעירותם (= רווקותם) הם גרו במעברה עם אימם לאה ועם אחותם הצעירה. יהודה ודינה חסכו מכספם והצליחו בע"ה לרכוש דירה משלהם (מחברת רסקו) בה התגוררו עם אימם לאה ואחותם הצעירה. את ערך הדירה שקנו חשבו לחלוק ביניהם בבוא העת, הדירה הייתה רשומה על שמם. לימים, הלך האח הגדול ראובן לאחיו יהודה ואמר לו לכתוב את הדירה על שם האם הזקנה לאה מ"חשש" שמא בעלה של דינה (יוסף) שכבר הספיקה להתחתן ישתלט לבדו על הדירה. ראובן הצליח לשכנע בחכמתו (אולי ערמתו) ואכן, כך היה, הדירה נרשמה על שם האם לאה.