הכניסה לבית נמצאת בצד, ורק מזווית מסוימת ברחוב אפשר לראות את חלון המטבח. היכן מדליקים? לשון הרמב״ם על פתח הבית ועל מי שדר בעלייה מעלה שני שיקולים בבחירת המקום. בשאלתו של רבי עזר מגורי נוסף פרט שמשנה את התמונה: שער החצר הקטנה פונה ישירות לרשות הרבים.
האזינו לדיוק בלשון הרמב״ם ולתשובה שניתנה לשואל לאחר שהתברר היכן נמצא שער החצר.
הפתח והחלון בלשון הרמב״ם
הרמב״ם מתאר את התקנה להדליק נרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה משמונת הלילות. כשהוא מפרט את מקום ההדלקה, הוא מציין את פתח הבית מבחוץ, בטפח הסמוך לפתח, משמאלו של הנכנס. כך המזוזה מימין ונר חנוכה משמאל. את החלון הסמוך לרשות הרבים הוא מזכיר במפורש לגבי מי שדר בעלייה.
מה רואים כשנכנסים הביתה?
מפתח הבית מביטים החוצה, אל העוברים הרואים את הנר, וגם פנימה, אל המשפחה. הביטוי ״נר איש וביתו״ קושר את המצווה לבני הבית כמשפחה. הנר בפתח מזכיר את הניסיון לפגוע בקדושת המשפחה ואת המשך השמירה עליה בחיי תורה ומצוות. בעל השאילתות מוסיף את תמונת הנכנס לביתו עטוף בטלית, מוקף במצוות.
משום כך, כשפתח הבית צדדי וחלון המטבח נראה מן הרחוב רק בקושי, ספק אם יש יתרון להדלקה בחלון. גם אם המדליק שם יוצא ידי חובה, עצם האפשרות להבחין בנר מזווית מסוימת אינה מכריעה להעדיף את החלון על הפתח.
במקרה שנשאל התברר שלבית צמודה חצר קטנה ששערה פונה ממש לרשות הרבים. ההמלצה לשואל הייתה להדליק משמאל לנכנס בשער החצר. כך הנר נראה מן הרחוב ועומד בפתח שדרכו המשפחה נכנסת הביתה. בשיחה על המזוזה התברר שיש לבחון גם את המשקוף, והוצע לבדוק את השער במקום.
האם חלון המטבח עדיף על פתח צדדי כשנרות החנוכה נראים ממנו רק בזווית צרה?
ספק אם יש לחלון כזה יתרון על פתח הבית. הרמב״ם מזכיר במפורש את החלון הסמוך לרשות הרבים בדינו של מי שדר בעלייה. בפתח הבית יש משמעות גם לנכנס הביתה, הרואה את המזוזה מימינו ואת נר החנוכה משמאלו.
היכן הומלץ לשואל להדליק לאחר שהתברר ששער החצר פונה לרחוב?
במקרה של השואל, לבית צמודה חצר קטנה ושערה פונה ישירות לרשות הרבים. משום כך המלצתי להדליק משמאל לנכנס בשער החצר. בשאלת המזוזה בשער עלה הצורך לבדוק את המשקוף במקום.