אישה החייבת להדליק נרות חנוכה שאלה אם גם היא צריכה לגמור את ההלל בברכה. הרי אף היא הייתה באותו הנס. מה מלמד הדין של מי שמקריאה את ההלל לאחר, וכיצד מתבטאים נס הניצחון ונס השמן בשתי המצוות?
האזינו לעיון בנר חנוכה ובהלל, ובהבדל בין תפילת יחיד בחנוכה לבין מנהג הציבור בראש חודש.
נר חנוכה והלל בפירוש המשנה
השואלת ביקשה ללמוד מחיובה בהדלקת הנרות שגם אמירת ההלל היא חובה עליה, שהרי אף הנשים היו באותו הנס. תשובתי היא שאינה חייבת בהלל של חנוכה. אם תרצה, תאמר אותו בלי ברכה. כדי להבין את ההבדל נעיין תחילה במקורות הדין.
בפירוש המשנה לקידושין, בפרק הראשון, מונה רבנו מצוות שנשים חייבות בהן אף שהן תלויות בזמן. בנוסח של מורי נמנה נר חנוכה, ואילו אמירת הלל בחנוכה אינה נמנית שם. בדיון שבספר חזון עובדיה נזכר גם נוסח אחר. ראיה נוספת עולה מן הפרק השלישי בהלכות מגילה וחנוכה: אם איש אינו יודע לקרוא את ההלל, אישה או קטן יכולים להקריא לו מילה במילה והוא חוזר אחריהם. שמיעתו לבדה אינה מוציאה אותו ידי חובה, מפני שהם פטורים מחיוב זה.
על מה מודים בהלל, ומה מסמל האור?
בחזון עובדיה הובא הטעם שנרות החנוכה מפרסמים את הנס לעוברים ולבני הבית. גם הנשים שהיו באותו הנס משתתפות בפרסומו. מתוך דברי רבנו נראה לי שיש להבחין גם בין שני הניסים. ההלל וההודאה נקבעו על הניצחון במלחמה. הנרות מזכירים את השמן שדלק במקדש שמונה ימים.
לפי הביאור שאני מציע, ההבחנה מסייעת להבין מדוע לא הוטל על האישה אותו חיוב בהלל על הניצחון, שהרי אין דרכן של נשים לעשות מלחמה. האור מבטא את קדושת עמנו ואת ההצלה מן הניסיון לפגוע בה, ובייחוד בקדושת הנשים. לכן האישה חייבת בהדלקה כאיש. גם בנוסח על הניסים שאנו אומרים בתפילה אנו מודים על מסירת רבים ביד מעטים וגיבורים ביד חלשים; נס השמן מקבל את ביטויו בנר.
במה שונה הלל של חנוכה מהלל של ראש חודש?
בחנוכה חובת ההלל חלה גם על היחיד המחויב בו. איש שנאנס ואינו יכול להגיע לבית הכנסת גומר את ההלל בביתו ומברך. אישה רשאית לאומרו בחנוכה, אך כיוון שהיא פטורה אינה מברכת בלשון ״אשר ציוונו״.
בראש חודש בלבד יסוד אמירת ההלל הוא המנהג. לפי רבנו, הציבור אומר בדילוג ובלי ברכה, והיחיד אינו אומר. אף אם עשר נשים התאספו לתפילת ראש חודש, לשיטה זו לעניין מנהג ההלל דינן כיחידות.
מסקנת הדברים: השתתפות הנשים בנס מחייבת אותן בנר חנוכה. באמירת הלל של חנוכה אישה רשאית להשתתף בלי ברכה. בהלל של ראש חודש בלבד יש לדון לפי גדר המנהג שנקבע לציבור.
האם אישה שרוצה לומר הלל בחנוכה מברכת עליו?
היא רשאית לומר את ההלל בחנוכה בלי ברכה. חיובה בנר חנוכה מפני שאף הנשים היו באותו הנס אינו מטיל עליה חיוב מקביל בהלל, ולכן אינה אומרת עליו ברכת ״אשר ציוונו״.
כיצד אישה יכולה לסייע לאיש שאינו יודע לקרוא את ההלל?
היא יכולה להקריא לו מילה במילה והוא יחזור אחריה. לפי הדין שהבאתי, שמיעה בלבד אינה מוציאה אותו ידי חובתו, מפני שהוא חייב בקריאה והיא פטורה.
האם דין הלל של ראש חודש לנשים כדין הלל של חנוכה?
בחנוכה נקבעה אמירת הלל גם ליחיד המחויב בו, ואישה רשאית לאומרו בלי ברכה. בראש חודש בלבד, לפי רבנו, מנהג הקריאה בדילוג ובלי ברכה נקבע לציבור. היחיד אינו אומר הלל זה, וגם נשים שהתאספו לתפילה אינן נחשבות ציבור לעניין המנהג הזה.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
מועד הפסק טהרה
שלום לכבוד הרב,
ביום חמישי האחרון עשיתי הפסק טהרה בשעה 17:02 כשבלוחות רשום שהשקיעה בשעה 17:03.
1. האם אין חשש שאת הפסק הטהרה עשיתי דקה לפני השקיעה? האם ההפסק תופס?
2. שכחתי לעשות בדיקה חוזרת ביום המחרת ובדקתי רק בשבת בצהריים. האם ההפסק בתוקף למרות זאת. מתי אני צריכה לטבול ביום חמישי או במוצ"ש?
תודה
שוק באשה
שלום וברכה לכבוד מארי, הנני ת"ח המעיין בסוגיא. רבנו לא מזכיר ששוק באשה ערוה. למה? והאם יש אפשרות לומר שכיסוי השוק אסור מצד דת יהודית ואין בחשיפתו איסור שרירותי בכל דור ודור (במקרה שמנהג הנשים הכשרות לגלותו)? ברוך תהיה.
דיני נידה
שלום מארי, מה פירוש "הוחזקה נידה בשכונותיה", וכי הנידה מפרסמת את היותה נידה? האם מדובר על תקופה בה בית המקדש קיים ולכן לטומאת הנידה יש משמעות מעבר לאיסור על בעלה?
ראיה אחרת
שלום לכבוד הרב,
אם אומרים תמיד שאנחנו צריכים לסמות על חמדי ישראל שבוודאי הראיה שלהם אחרת וטובה משלנו וגם מה שלא נראה לנו אנחנו צריכים לדעת שהם צודקים... אבל זה לא כל כך נכון, כי גם גדולי ישראל הושפעו מסביבת מגוריהם... למשל הרמב"ם בכמה פסיקות כמו זה שכופים אישה לעשות דברים מסויימים "אפילו בשוט" וברור שזה נבע בגלל סביבת מגוריו ליד ישמעאלים שאצלם זה היה מקובל להכות נשים.
האם אישה שטעתה בברכת השנים בתפילת מנחה צריכה לחזור ולהתפלל?
אשה המתפללת בקביעות 3 תפילות ביום, טעתה במנחה לומר בברכנו של חורף.
האם צריכה לחזור?
לענ''ד אם היא נוהגת עצמה בזה כחובה, אז זה לכל פרטי הדינים. והיא כאילו לא התפללה.
תספורת גברים/נשים
שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, השתתפתי בשיעור השבת ושמעתי שמותר לאיש לספר נשים ולאישה לספר גברים כאשר מדובר במקצוע שלהם, לפי החכם שהעביר את השיעור ההיתר נובע מכלל שבתלמוד שמתיר לבעלי מקצוע כלשהו לעסוק במקצוע שלהם אפילו כאשר במסגרת העבודה יבואו במגע גברים עם נשים. האם נכון הדבר גם מבחינת דעת רבנו? בברכת התורה,
מה משיב הרב לשאלה על גידול ילד בעקבות היריון מאונס בשבי?
אישה מהחטופות, שנאנסה על ידי מחבל, שוחררה ונמצאה בהריון.
א האם עליה לגדלו?
ב האם עליה להפילו, כיוון שיזכיר את ההתעללות?
ג והאם תוכל לחיות עם הרגשה נוראה כל החיים?
בנות החפצות ללמוד תורת לחימה
כבוד הרב' יש לי ארבע בנות הלומדות בבית - ספר ממ"ד בו מתקיים חוג ג'ודו לבנים. הבנות שאלו אותי למה אינן יכולות ללמוד, אף הן, איזו תורת לחימה כך שביום מחר אם תצטרכנה להגן על עצמן, תדענה כיצד לעשות זאת. אני חושב שהן צודקות ודיברתי על הנושא עם חבר טוב שלי שהוא תלמיד חכמים המתחזק אתר אינטרנט תורני זה: http://www.judaismo-iberico.org/darke_noam/0a.htm תלמיד חכמים זה הוא למד בחו"ל וגם בארץ Kung Fu, ואף מלמד תורת לחימה סינית זאת לכל דורש. הוא הסביר לי שמאוד קשה ללמד דבר כזה מבלי לבוא במגע עם התלמיד.
דיני נידה
שלום מארי, רבנו כתב בהלכות ביאה: "האישה שהוחזקה כל ימיה, יום תראה דם, ויום לא תראה דם–בתחילה משמשת בליל שמיני, וביום שמיני שהוא יום אחד אחר ימי נידתה– ומשמשת בכל שמונה עשר יום, ארבע לילות בלבד, " הכיצד אומר רבנו שמשמשת בכל שמונה עשרה יום ארבעה לילות בלבד, והרי במחזור הראשון משמשת: ליל ויום שמיני, וליל י"א, י"ג, ט"ו, וי"ז, הרי חמישה לילות. ומהמחזורים הבאים, משמשת גם בליל א' (לפני שפרסה נידה ביום א') ועוד חמשת הלילות כמו קודם. יוצא שישה לילות מהמחזור השני והלאה (כולל ליל שמיני). אז מדוע כתב רק ארבעה לילות בכל שמונה עשרה יום?
תודה רבה מארי,
שיטת הרמב"ם באישה נידה
האם הרב יכול להבהיר מדוע היא נחשבת מוקשה. והאם הרב יכול להסביר את הרמב"ם.