מהי דעת ההלכה על הלגלוג שמייחסים לראש הממשלה לגמגומו לכאורה של רב אלוף במיל' גנץ?

כל מי שצפה והאזין ראה שאין ראש הממשלה מלגלג על גמגומו של רב אלוף במילואים גנץ. כי כל עלמה יודעים שאינו מגמגם כלל ועיקר ובדברים מסויימים הוא רהוט מאוד, מאוד. אלא שכל כוונתו של ראש הממשלה שהוא איננו בנוי ומוכן כבר להיות ראש ממשלה מפאת חוסר ניסיונו יש לו הרבה ספקות, ספקות שמונעים ממנו מלהשיב תשובות ברורות כנדרש בחיים הפוליטיים שהם תובעניים מאוד, מאוד. ולא עוד אלא שראש הממשלה חזר ונימק שהסיעה של רב אלוף גנץ היא מורכבת מאוד, יש לה דעות מדעות שונות וכל אחד מושך את רב אלוף במילואים גנץ לכיוון מסויים דבר שגורם לו להיסוס ולגמגום בעמדותיו, לא לגמגום בפיו, אלא לגמגום בעמדותיו. זו האמת לכל המשקיף האובייקטיבי.

אבל מחוייבים אנחנו להשיב מבחינה עקרונית לשאלה, באמת גם אם זה לא היתה כוונתו ובאמת שזה לא היתה כוונתו, לא צריכים להוריד את השיח אפילו הפוליטי לדרגה כזו. אבל מה נעשה? השיח הפוליטי הוא רצחני מאוד. האם הסיעה של רב אלוף גנץ יום, יום, שעה, שעה מזה תקופה ארוכה לא כבר שפטו את ראש הממשלה בביטויים מאוד, מאוד קשים למרות שטרם הוגשו כתבי אישום. יש כבר כתבי אישום, אבל טרם הוגשו וטרם נעשה הליך שיפוטי, והם מתבטאים בצורה כזו שהוא כבר חלילה פושע וכזה וכזה וכזה. מה יותר חמור? האם הכשל של ראש הממשלה בהצגת הגמגום שבכלל לא היתה כוונתו לגמגום של פה, אלא להססנות בעניין עמדות מאוד חשובות לעם היושב בציון. או לבית הדין שדה שמקיימים אותם נציגי סיעתו של רב אלוף במילואים גנץ יום, יום שעה, שעה ומה יותר לועג לרש ממה שהם כביכול בצניעות אומרים, שהתקיימו לו הליך של שימוע מעין שיפוטי בהוגנות. הרי יום יום אנחנו רואים שהם כזאבים המשחרים לטרף מלוכדים בצורה בלתי רגילה, מחכים ליום ולרגע שאכן באמת כבר יוכלו לטרוף את הטרף הזה ומופיעים יום יום, ומצהירים בצורה כזו, מבלי למצמץ ובלי להתבייש שהם מתכוונים לקיים הליך הוגן מעין שיפוטי. לכן, דא עקא לבוא ולהטיף מוסר לראש הממשלה כי החיים הפוליטיים אינם מצדיקים לא את ראש הממשלה בשיח שלו, ולא את כחול לבן בשיח שלה, כולם רבותי חיים בפוליטיקה אכזרית, פוליטיקה מטונפת, פוליטיקה בלתי הוגנת, ולכן מה להם ולדבר בעניין הז

מבחינה הילכתית אסור לצחקק על אדם שמגמגם בגלל בעיה גופנית, בגלל חולי בוודאי שלא. זה אסור. זה מלבין פני חברו ברבים. הוא אפילו חס וחלילה, קורא תיגר כנגד בורא עולם שברא את אותו אדם מגמגם. ומסופר בגמרא על רבי אלעזר ורבי שמעון שהוא היה כשרוני בצעירותו, תוסס מאוד ויצא מבית המדרש כשהוא עדיין בשמחת ההתלהבות של החידושים והלימוד תורה שהוא למד ופגש אותו אדם שכנראה בעיניו של רבי אליעזר הוא לא נאה ואמר לו, שלום עליך ואמר לו, כאילו אין לי עסק עם אדם מכוער. אותו אדם רדף אחרי רבי אליעזר בכל מקום שרבי אליעזר הגיע וכיבדו אותו, כי הוא חכם, והוא בן חכם רבי שמעון בר יוחאי, כן. היה אומר, לא אתם מכבדים כך וכך הוא עשה לי. ואחר כך רבי אליעזר ביקש ממנו סליחה והתנצל, ובכוונה לא כל כך מהר סלח לו. כי אמר לו, תבקש סליחה מבוראך שבראני כזה, עד שאתה מגנה אותי כמכוער, הרי אתה כאילו מגנה את היוצר, את הבורא שברא אותי כזה. ומכאן, נבין שבעצם אדם חס וחלילה שמלגלג או מגנה באדם שיש לו בעיה בריאותית גופנית, נכה בצורה זו או אחרת הוא חס וחלילה קורא תיגר נגד בורא עולם שבראו כך, אז וודאי שהתורה אוסרת איסור מוחלט בצורה מאוד, מאוד תקיפה. דבר כזה אם באמת זוהי כוונתו של אדם אם הוא מלגלג על האדם המסכן הזה, שהוא מגמגם. הוא לא חייב להיות מסכן במובן השכלי אלא... של כבדות הלשון. אבל, עלינו להעיר בהקשר הזה שתי הערות חשובות. א'- התורה אומרת לא תקלל חרש והרי החרש לא שומע את הקללה. והתורה דואגת לאדם המקלל שלא יפגום בנשמתו שלו עצמו ויגיע לדרגה כזו שהוא מקלל חרש, למרות שהחרש לא שומע. ז"א האדם המגנה מכוער או מגנה מגמגם, או מגנה אינווליד יש לו בעיה נפשית שהוא צריך לתקן את נפשו. זו הערה חשובה מאוד לפי אמיתה של תורה, והדבר השני הוא החשוב ביותר, הרי מי לנו כמו פרשיות השבוע שהקדוש ברוך הוא ראה את משה בכיר המין האנושי שמאוד, מאוד מתקשה להכיל את המציאות הכל כך ירודה, מול התפיסה והשכליות העצומה שלו. דבר כזה גרם לו לגמגם לא גמגום של כבד לשון במובן הזה שלפי האגדה שמו לו שהוא לקח בה חלק, אלא מהירות התפיסה שלו. והיקף הידע שלו, והערכיות שבו מול המציאות הכל כך רחוקה ממנו גרמה לו לא אחת שקשה לו להתבטא בביטויים הסטנדרטיים והרגילים במציאות שאנחנו רגילים אליה. ולכן מה עשתה תורה? היא לקחה אותו בגלל רוב חוכמתו ולקחה את אהרון אחיו היותר גדול ממנו, אשר היה רהוט דיפלומט ושניהם מובילים את המדיניות והמנהיגות של האם היהודי. אם כן איפה, אדרבה אי אפשר לבוא לומר שאם ימצא לפנינו ראש ממשלה שבאמת מגמגם בלשונו, אבל הוא עצום. הוא חכם. הוא הגון. הוא יודע לתת עצות מרחוק על כל בעיות קשות שעם ישראל מתמודד איתם. יצמידו אליו דיפלומט שר חוץ מדופלם צמוד אליו, ושניהם הובילו את המנהיגות כמו משה ואהרון. הרי הוראינו לדעת שאין בתורת ישראל פיסול לאדם בגלל בעיה גופנית שלו, בגלל נכות גופנית שלו. כל שכושרו השכלי ובכשירותו המידתית ההתנהגותית האישיותית הוא ראוי לכך, הרי אין שום בעיה למלא את החסר הזה על ידי מי שישלים אותו, וצרכי האם ימלאו אל נכון. כל זה למדנו בזכות ומכוח אותם מהערות שלעניות דעתי אין להם מקום כלפי ראש הממשלה, אבל על דרכנו למדנו את דברי השם צבאות עד כמה היא תורת חיים אמיתיים שיכולים להאיר את עינינו באור האמת.