אם די היה במכת בכורות כדי שפרעה ישלח את ישראל, לשם מה באו תשע המכות שקדמו לה? השאלה נוגעת הן למצרים והן ליוצאים מתוכה. פרעה היה צריך להכיר בגבול כוחו, וישראל היו צריכים לרכוש עוד בהיותם עבדים את הביטחון לצאת לדרך כבני חורין.
האזינו לשיעור ועיינו בהבדל שבין הרגע שבו פרעה התיר לישראל לצאת לבין השעה שבה יצאו בפועל.
לשם מה נדרשו עשר מכות?
אפשר היה להוציא את ישראל ממצרים במכה אחת. מכת בכורות לבדה הביאה את פרעה לקום בלילה ולדרוש שיצאו. אלא שבפתח פרשת בא ניתנת למכות תכלית רחבה יותר. בתפיסה האלילית יכול אדם לדמות שיקבל את מבוקשו אם רק ירצה את הכוחות המתאימים, יהיו מעשיו אשר יהיו. אמונת ישראל מעמידה את האדם לפני בורא המשגיח בעולמו. יש דין ויש דיין. אדם צריך לשאול את עצמו מה היטיב לעשות, היכן הרע ומה עליו לתקן.
המסר פונה גם לישראל, שקיבלו את האמונה מאבותיהם וחיו שנים רבות בהשפעת מצרים. והוא נשמע גם מעבר לגבולותיה של המעצמה. כעבור דור עדיין סיפרה רחב למרגלים על הרושם שעשתה קריעת ים סוף. מכת בכורות עצמה נבדלת בכך שבשעה אחת נפגעו דווקא הבכורות, מבית המלך ועד השבוי. בליל הסדר אנו מייחסים אותה לקדוש ברוך הוא עצמו.
מה עשו ישראל בשעות שלפני השחרור?
כשנפתחים שעריו של מחנה שבו אנשים נתונים בסכנת מוות, טבעי שיברחו מיד, שמא ישובו השערים וייסגרו. פרעה הרי כבר חזר בו יותר מפעם אחת. ובכל זאת ישראל המתינו לאור היום ויצאו בגלוי. עוד קודם לכן, לפני מכת בכורות ולפני שפרעה קרא למשה, כבר אכלו את הפסח כשהם חגורים ומוכנים לדרך. הם ביטאו במעשה את ביטחונם בדבר ה׳ בשעה שעדיין היו עבדים.
זו הכנה לחיים של חירות. כדי לבנות עם נדרשים גם רוח, תקווה ויכולת לפעול. במשך דורות קיימו יהודים את ליל הסדר אף בתנאי רדיפה ובמסתור. את כוחה של הרוח אפשר לראות גם בניצולי השואה שעלו ארצה והשתתפו בלחימה על קיום המדינה. הזיכרון של מה שעוללו בני אדם לבני אדם מעמיד אותנו גם בפני אחריותנו לצלם אלוהים שבנו ובזולתנו.
מה זוכרים כשהבית כבר שלנו?
בפתח ביתו עלול אדם לחשוב שהרכוש והביטחון שרכש מעמידים אותו מעל בני משפחתו או שכניו. המזוזה מזכירה לו בכניסתו שה׳ אחד ואב אחד לכולנו. עשיר ועני, חזק וחלש, בריא וחולה שווים בכך. גם התפילין, המונחות על הזרוע החלשה ועל הראש, קושרות את הכוח ואת המחשבה לזיכרון יציאת מצרים ולאמונה בה׳.
גם בעצמאות מדינית אנו זקוקים לתזכורת הזאת. ויכוח יכול להפרות את הציבור, בתנאי שיודעים כיצד לדבר בכבוד וכיצד לקבל הכרעה. כשהאינטרס האישי או המפלגתי גובר על האחריות המשותפת, העם נחלש.
מסקנת הדברים
מן השעבוד יצא עם שנדרש לתת דין וחשבון על השימוש שיעשה בחירותו. ליל הסדר מחזיר אותנו אל הלילה שבו האמנו בגאולה קודם שראינו אותה. המזוזה והתפילין מזכירות לנו לחיות לאורה גם כשכבר יש לנו בית וארץ משלנו.
מה ביטאה אכילת הפסח במצרים לפני שניתן האות לצאת?
בני ישראל ישבו לסעודה כשהם חגורים ומוכנים לדרך, עוד לפני שמכת בכורות הביאה את פרעה לשלחם. בכך נתנו ביטוי מעשי לאמון בהבטחת ה׳. השחרור החל גם בשינוי שעבר עליהם עצמם, כשהעזו להכין את עצמם לעתיד בעוד השעבוד סביבם נמשך.