תקשורת חיובית היא זו שאנשיה אינם מתכבדים בקלון חבריהם

רבנו הרמב"ם התייחס לעניין הזה בהקדמתו לפרק חלק שם הרחיב את הדיבור על חיי העולם הבא ומטבע הדברים לפי משנתו של הרמב"ם לכאורה מאוד קשה שחז"ל אמרו "כל המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא". "כל המתכבד בקלון חברו אין לו חלק לעולם הבא"

ורבנו טרח לומר לנו הערה חשובה אשר ממנה נבין מה פרוש כשחז"ל אומרים "אין לו חלק לעולם הבא". ראשית נתחיל עם המלבין פני חברו ברבים. באמת, המלבין פני חברו ברבים הרי הוא כשופך דמים, זה לא כל כך פשוט שאדם מתייצב לפני רבים ומלבין את פני חברו ברבים. לפעמים אותו אדם אשר הועלב והוכפש ברבים לפעמים באותו מעמד טוב לו מותו מחייו. ולכן יתכן באמת שעדיין במובנים שלנו להבדיל מהמובנים של רבנו שעוד מעט נחשוף אותם. אז באמת זה דבר חמור מאוד שחז"ל התבטאו בחומרה ואמרו, אין לו חלק לעולם הבא למי שמלבין פני חברו ברבים.

אבל מהו זה המתכבד בקלון חברו?

נתאר לעצמנו שאדם עשה משהו ומציג את זה בפני חברו, ואומר לו תראה ייצרתי את זה או התנהגתי בהתנהגות כזו וכזו עשיתי מעשה כזה וכזה, במקום לשבח אותו ולומר לו כל הכבוד, ישר כוחך מגיב השומע ואומר, אה, אני עשיתי פי כמה יותר טוב. אני את שלי בוא אני אראה לך. בוא אני אראה לך מה עשיתי במקרה כזה וכזה. זה נקרא מתכבד בקלון חברו. הוא מבייש את חברו, ובד בבד באותה הזדמנות על פלנט של הביוש של חברו הוא בונה לעצמו בימה של כבוד. על זה אמרו חז"ל אין לו חלק לעולם הבא.

אולי כעת אנחנו מבינים דוגמא אחת מה זה המתכבד בקלון חברו. אבל עדיין לא ברור מדוע אין לו חלק לעולם הבא?

ועל זה אמר רבנו, הערה הארה מאוד מאוד חשובה והיא זו. מה זה עולם הבא? עולם הבא זה הנפש האלוהית שיש לו באדם, ככל שהאדם מזכך אותה במצוות ומעשים טובים בעולם הזה בשעה שהיא נפרדת בפטירתו של אדם אזי היא זוכה להיות מלאכית וזה האושר הגדול שלה שהיא הולכת לאותו מכון, היא בת עולם האמת והנצח, מלאכית. אבל, עניין של קיום תורה ומצוות זה פירושו של דבר השחתת הנפש ובנינה וזיכוכה. כי על ידי זה שאדם עושה עברות אז בעצם הוא פוגם בנפשו האלוהית והורס אותה. הוא בעצם שורף אותה ונכרתה הנפש מעמיה. ועל ידי המצוות המעשיות ככל שהאדם באמת נזהר מן העברות, אז הוא מזכך אותה יותר ויותר להיות מובנית ומתאימה להשגת בורא עולם ולהידבק בצורה עולמים ותחיה לעולם. ולכן, אם נעזוב רגע את המצוות והעברות המפורסמות שאנחנו יודעים אותם, אומר רבנו, אדם אשר מלבין פני חברו ברבים זה בא ממקום של נפש שיש בה פגם, פגם חמור מאוד. ואז הוא נמצא במדרון חלקלק אם הוא לא יזהה את הפגם הזה שיש בנפשו האלוהית בכך שכאמור הוא מלבין פני חברו ברבים בלי שהוא מתרגש בלי שיש לו מצפון בעניין הזה הוא עלול להידרדר למצב כזה שבאמת הוא יסיים את חייו בעולם הזה, בבוא העת, לא משנה מתי, כשנפשו בעצם נכרתה. לא הולמת את חיי העולם הבא.

וכך אותו דבר גם כן המתכבד בקלון חברו. הרי אתה יכול לספר על מעשיך הטובים..... והצנע לכת, אבל למה לבוא לבנות את הכבוד שלך על גבי הקלון של חברך שאתה מביא עליו קלון. זה בא ממגרעת ופגם בנפש האלוהית של אותו אדם וזהו מדרון חלקלק שאם אדם לא ידע לעצור בעדו, אזי הוא עלול לסיים את חייו בעולם הזה מתי שיסיים אפילו שיאריך ימים עם נפש פגומה שלא ראוייה לחיי העולם הבא. זוהי הערה, הערה נקראה מאוד מאוד של רבנו.

אחי ורעי, עיננו רואות ולא זר. אוזננו שומעות ולא זר. דווקא בעידן הזה של הקורונה שכולנו נחשפים לכלי התקשורת, בגלל העניינים החדשותיים הוראות וכיוצ"ב. יש כאלה שהם ללא כל קשר עם קורונה מכורים לתקשורת. אנחנו מדברים על אנשים שיש להם הרבה דברים חיוביים מה לעשות, ולא מקדישים הרבה הרבה לתקשורת. אבל, בעידן הזה אנחנו נחשפים יותר בגלל העניינים החדשותיים שהם חיוניים לנו. ואתם רואים אנשי תקשורת, צעירים, מתחילים, מחזיקים מקרופון במקום לדווח דיווח ענייני גם אם הוא ביקורתי כי יש ביקורת בונה וביקורת פנינים. אבל תשימו לב שיש מהם ואולי רבים מהם הם מתחילים ומסיימים בנימה הביקורתית השלילית המזלזלת, הציניקנית. יש הוראות, אבל מבולבלות. מבולבלים שם, לא יודעים, זה אומר בכה, זה אומר בכה ומחליפים את דבריהם. מציגים את זה בצורה כזו שמדובר בבני אדם מבולבלים שאינם יודעים מה הם רוצים וכי זה המדווח הוא יותר חכם מהם. הוא יותר מבין מהם והוא מגיש לנו את זה בצורה ציניקנית.

רבותי, יושבים על המדוכה הקורונית הזו יום יום, לילה לילה, בני אדם אשר חוסכים שינה מעיניהם ומשתמשים ונעזרים עם כל אנשי המדע בארץ ובעולם, מנסים לתכס עצה והעניינים האלה מורכבים. וברור מעל לכל ספק אפילו בעניינים לא מורכבים שגיאות מי יבין? כל שכן בעניינים מורכבים שבוודאי ובוודאי יכולים לשגות.

לכן אפשר לדווח ולומר, ישר כוחם הם עושים כך, אבל עדיין לא ברור ההנחיה הזו לא ברורה כיצד נתנהל כך וכיצד נעשה ככה. הרבה מן ההורים שואלים ככה. בני אדם שואלים ככה ואנו מקווים לקבל תשובות. זוהי ביקורת בונה. אבל ביקורת ציניקנית אומרת ומשדרת שאותו שדרן מתכבד בקלון חברו, כי הוא רוצה לבנות לעצמו רייטינג. הנה הוא מתקדם. מחר, מחר יקדמו אותו ברשת שבה הוא עובד. שהרי תראו כיצד הוא מגיש דברים, ביקורתיים וכו', וכו'. הרי זה תפקידה של התקשורת לבקר, לבנות. לא רבותי. תפקידה של תקשורת לבקר וזה דבר חיובי מאוד, אבל לא להרוס את המוסר. לא להרוס את הערכים. לעשות את זה בצורה שתיתן לציבור אמון במערכת. אם אין אמון במערכת, אז כל הוראות לא יועילו. אבל ברגע שיש אמון במערכת אז הציבור ככלל הוא ישמע וכאמור יעירו את ההערות הביקורתיות שלהם בצורה עניינית, בונה, וכתוצאה מכך אדרבה יתוקנו דברים. הנה לנו דוגמא מאלפת של המתכבד בקלון חברו.

אותם שדרנים אליהם אני קורא, רבותי, יכול להיות שאתם לא עושים זאת בכוונה. יכול להיות שאתם נשאבים לאיזה שהיא רשת, לאיזה שהוא סקטור שהוא בונה את עצמו על בסיס רייטינג ואתם לא מבינים שהגישה הזו שהיא לבנות רייטינג לעצמי ולרשת שלי על חשבון הקלון שאני מייחס לאחרים ובגדר כל המתכבד בקלון חברו שאם אדם לא יעצור בעד המגמה הזו, בעד התכונה הזו ובעד דפוס ההתנהגות הזה חלילה, חלילה אין לו חלק לעולם הבא.

יהי רצון לפני אדוננו שבשמים שינחנו במעגלי צדק למען שמו יורנו את דרכו הישרה כדי שנזקה בעזרת השם יתברך כל אחד ואחד מאיתנו לחיי העולם הבא.