אדם שעבר ברחוב ומצא מציאה שיש בה סימנים האם מותר לו להתעלם ולא לטפל בה, מאחר והוא חושש שמא אולי היא מזוהמת. ואין לו באותו הזמן כפפות חיטוי.
האם מותר לו להתעלם או שחייב הוא בכל זאת ליטול את האבדה על מנת לדאוג להשיבה לבעליה אם יוכל לזכות בקיום מצוות השבת אבדה?
אכן שאלה מושכלת היא זו. כי מצוות השבת אבדה היא כפולה, דהיינו, מצוות עשה להשיב אבדה ומצוות לא תעשה ולא להתעלם מן האבדה אלא צריכים ליטול את האבדה ולנסות להשיב אותה לבעליה, ככל שנוכל על ידי הכרזות או כל מיני דרכים אחרות להגיע למאבד ולהחזירה לו אם אכן באמת ידייק בהבאת הסימנים. ובכן, במקרה זה אם אין לו כפפות יכול הוא להתעלם מן האבדה ולא יגע בה, לא יתעסק בה. מדוע? שכן מצינו שאם חכם זקן אשר עובר ברחוב ורואה אבדה, למשל ניתן דוגמא, אני נהגתי אז לומר את הדוגמא הבאה, נתאר לעצמנו שהרב עובדיה יוסף זצ"ל עובר ברחוב, ורואה ברחוב טוריה, מעדר, עם סימנים. האם יש לחייב אותו לקחת את הטוריה או המעדר כדי להשיב את האבדה, או לא? על כך אומרת ההלכה, לא, הרי אדם כזה אפילו את המעדר שלו הוא לא לוקח ברשות הרבים. אז אם את המעדר שלו הוא לא לוקח ברשות הרבים, אז וודאי וודאי שמותר לו להתעלם. כתוב בתורה והתעלמת מהם, פעמים שאתה רשאי להתעלם, כגון זקן וינהל לפי כבודו. אותו דבר גם כאן. אם מפאת הכבוד התרנו לאדם להתעלם, על אחת כמה וכמה כל דבר שיש בו סיכון בריאותי שעינינו רואות ולא זר שיש לפעמים שזה מתגלגל לסכנת חיים. לכן מותר לאדם כזה להתעלם. שאלתי את אותו שואל ואמרתי לו, אם זו היתה אבדה בלי סימנים, אתה היית לוקח? אומר לא. זה אדם אמין. כי אם אין בה סימנים, והוא הרי לא רוצה להסתכן, מה מועיל לו הרווח הממוני אם הוא מסכן את עצמו? אז אכן הואיל בשם עצמו הוא לא מטפל, אז גם של אחרים הוא לא מטפל. לסיכום, בנסיבות כאלה רק אם יש לאדם כפפה, כפפות שיוכל ליטול את האבדה הזו, לשים אותה בשקית ניילון ולהתחיל לראות ביחס לסימנים ולראות איך להכריז או להודיע למשטרה שהוא מצא את האבדה, כדי שאם באמת המאבד ידרוש את האבדה הזו במשטרה אז עד 4 חודשים זה יחזור למאבד. אז אם באמת יש נסיבות כאלה המאפשרות השבת מצוות האבדה, מה טוב, ואם לא מותר לו להתעלם.
תכנים לקריאה נוספת
תינוק שנולד לשמונה חודשים, האם נחשב כמת ואין מחללים עליו השבת ואף לא למולו ביום השבת?
הרמב"ם פסק שאין לטלטל אותו בשבת למרות שרוח חיים באפיו מפני שנחשב כמת, מה עומד מאחורי פסיקה זו?
האם השתנו הטבעים מאז ועד היום או נשתנו התיאוריות המדעיות בנושא "תינוק שנולד לשמונה"?
האם קביעת הלכה על בסיס תיאוריות מדעיות מעודכנות אינה רצויה כאשר היא לכאורה עוקרת דין התלמוד?
ליווי האורח, האם חובה וכיצד ניתן לקיים מצוה זו בתנאים של ימינו?
מדוע כינו חכמי ישראל את מי שאינו מלוה כשופך דמים ואף הרמב"ם יצא מגדרו בתיאור חובת מצוה זו?
האם כיום די בליווי ארבע אמות ע"מ לצאת ידי חובת המצוה?
מהם הצרכים שיש לצייד האורח וההנחיות שיש לתת לו ע"מ שיגיע ליעדו בלי להסתכן?
מה דעת ההלכה על חתימה על כרטיס "אדי" לתרומת אברים לאחר המוות?
כאשר הועדה הקובעת את רגע המוות כוללת גם דמות רבנית פוטרת הבעיה ההלכתית של קביעת רגע המוות?
היש תוקף מבחינה הלכתית משפטית לצוואה לתרום אברים והרי אין לאדם בעלות על גופו לאחר מוות?
מהם הסיכונים והאבסורדים העולים מהשקפת העולם שעומדת מאחורי כרטיס "אדי" ומהו הפתרון ההלכתי להשתלת אברים ע"מ להציל חיי חולים נזקקים?