האם ניתן בשבת בתפילת מנחה גדולה, להתחיל לומר אשרי וקריאת התורה, לפני הזמן שנקוב בלוחות (חצות ומחצה), ואיך שמגיע זמן מנחה להתפלל שמונה עשרה. או שחובה להתפלל את כלל התפילה בזמן הנקוב?
על פי מנהג תימן מתפללים מנחה לאחר העלמות השמש וסמוך לה ערבית לאחר צאת הכוכבים.
האם נכון לנהוג כך לכתחילה (על פי שיטת הרמב"ם) והאם נכון לעשות כך בארץ, שברוב הקהילות מקפידים להתפלל לפני הסתרות השמש?
לעניין שליח צבור בתפלה האם הוא צריך לסיים בין הראשונים ב אנו מתפללים מנחה בצבור ויש אחד שרוצה להספיק ולומר תחנון לפני השקיעה ולא מחכה למניין וכשמגיע המניין אחרי שהוא התפלל הוא רוצה לעשות תפלה אחת ג לפי מנהג הבלאדי אם אומרים קדיש אחרי מזמור תהלים לפני ערבית
כבוד הרב שלום, 1. לסבא - רבא שלי שנפטר אין בנים חיים (רק בת) - האם מותר לי בתור נין לומר עליו קדיש ביום האזכרה שלו? 2. ובכלל - באילו תנאים מותר לאדם לומר קדיש יתום עבור נפטר שאינו הורה או אח? האם התנאי היחידי הוא שאין לאותו אדם בנים? 3. בהמשך לשאלה 2: האם חייבת להיות קירבה משפחתית או שכל אדם יכול לומר קדיש על אדם שאין לו בנים שיאמרו עליו? תודה מראש ובברכה, תומר
שלום וברכה הרב.
האם מארי התייחס לעניין תיקון חצות?
ומה דעת הרמבם בנוגע לתיקון חצות?
במידה והרמבם לא התייחס האם יש עניין לעשות או שלא לעשות כי אבותינו בתימן לא עשו כך?
