תכנים לקריאה נוספת
האוכל "פתות" באמצעות כף או מזלג, האם חייב בנטילת ידים?
המאכיל אדם חולה שאינו מסוגל לאכול בכוחות עצמו, מי חייב בנטילת ידיים האוכל או המאכיל שנוגע בפת?
מה דין האוכל דבר שטיבולו במשקה באמצעות כף האם יתחייב בנט"י כדין האוכל פת באמצעות כף?
האם ה"פתות" נחשב לדבר שטיבולו במשקה בגלל שפתיתי הלחם טבולים במשקה?
מה השיב הרב לשאלה על זיהוי השכל הפועל עם סוגי המלאכים?
האם השכל הפועל הוא המלאך 'אישים' או המלאך 'מלאכים'? (הרי 'אישים' רק קולט את שפע הצורות ולא משפיע אותן ולכן מתבקש שהוא או 'מלאכים' או 'כרובים') או שאולי כוונתו היא לשפע על בנ"א (בראשית רבה יא, ח)? אך אז זה לעשות פנים שלא כהלכה (אבות ג, יא), שכן זה השישי והרי זה אסור. אולי כוונתו לייחוד זו"ן שמשפיע?
"אין בישול אחר בישול", האם כולל היתר בשבת לערות מים מכלי ראשון על עלי תה?
האם הכלל הנ"ל בבישול דווקא או אף אין בישול אחר אפיה או אחר קליה או אחר צליה?
מה פסק הרמב"ם בכלל זה ומהי שיטתו של מרן השו"ע בקשר עם הכלל הנ"ל?
הניתן להשוות את דין עלי התה אשר טרם שיווקם לצרכנים עוברים תהליך קליה לדין פולי הקפה שקולים אותם קודם לטחינתם?
בענין אין ה' גוזר על עשיית מצוה
לק"י ג י' כסלו תשע"ה
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
בהלכות אסורי ביאה פי"ג הל' [יג] (טז) ד"ה וכן שמשון גייר ונשא כתב מעשה רקח לא מצאתיו מבואר בגמ'. [...] ומצאתי בילקוט ר' פנחס בשם ר' איבו בתורה בנביאים ובכתובים מצאנו שאין זווגו של איש אלא מן הקב"ה, בתורה כתיב ויען לבן ובתואל וכו' בנביאים דכתיב ואביו ואמו לא ידעו כי מה' הוא וכו' ע"כ. וכיון שהיה זווג מאתו יתברך ודאי שגיירה, וק"ל. עכ"ל. ולאחר שהביאו העיר הרה"ג יוסף קאפח "ואלו ראה דברי רבנו בתחלת הפרק השמיני מן הפרקים שהקדים למסכת אבות לא היה מביא לדברי רבנו ראיה זו, והיה גם מבין דברי חכמינו ז"ל אחרת."
שו"ת הרמב"ם
לק"י
במאמרו "הייצוג בבתיי הדין" (מסורה ליוסף כרך ז'), הרב אהרון קאפח כותב (בהארה 9 שם)
שהגר"י קאפח התעלם מתשובת הרמב"ם רע"ב מהדורת בלאו.
שם במהדורת בלאו מצוין שתשובה זו מגניזת קהיר.
לי נראה שאם מארי הרב קאפח "התעלם" מתשובה זו יש להניח שיש לו סיבה טובה.
ובכן שאלתי: מי מוסמך לאשר שהתשובה אוטנטית?
נספח לשאלתי: מה הוא ה Corpus Codicum Hebraicorum ומי ערך אותו?
בתודה מראש על תשובת הרב ושכרו כפול מן השמים.
אלישבע