הרב רצון ערוסי - התקשורת לא יכולה לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה"
משפט שדה תקשורתי הרי הוא שפיכת דמים
שוב הוכח שהחברה הישראלית המערבית אשר במרכזה עומדת התקשורת החופשית לא תוכל לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה".
מצד אחד הדמוקרטיה המערבית טוענת שהיא שומרת על כבוד האדם וחירותו, והיא טוענת שאדם חף מפשע וחובת ההוכחה היא על הקטגוריה להוכיח כי אכן באמת צריך להרשיע את אותו פלוני.
אבל מעשים שבכל יום בעקבות תרבות ה"תקשורת החופשית", ועוד אינני מדבר על ה"תקשורת החברתית" שפרצה כל גדר, כולנו רואים שכל אימת שיש חשד קל על מישהו ובמיוחד שכשאר האדם הזה נחשב כאישיות מיוחדת במינה התקשורת מיד מדווחת על החשדות ומבצעת תחקירים.
כל זה נעשה עוד בתרם האדם הועמד למשפט ואפילו עוד בתרם האדם נחקר, מיד כל החברה מקבלת חומרים על ידי התקשורת שבעצם מרשיעים את אותו חשוד בתרם נהיה חשוד ותרם נהיה נאשם. ומטבע הדברים יש חומרים אשר גורמים לבני אדם להישבר נפשית ושולחים יד בנפשם.
היו כבר מקרים כאלו וזה לא המקרה הראשון, ואתמול זה קרה עוד פעם.
יהודה משי זהב עם כל השמועות אשר הוצפו כנגדו על ידי התקשורת החופשית, ואתמול אף שודרה כתבת תחקיר למרות שכבר ניסה לשלוח יד בנפשו ולמרות הכול היא כבר שודרה והדבר הזה צריך להדליק נורה אדומה, לא רק בכך שהחברה המערבית רומס ברגל גאה את ערף "כבוד האדם וחירותו" ואת זכות חפותו של אדם עד שלא יורשע, אלא היא מבצעת משפטי שדה ובצורה כזאת גורמת לבני אדם להישבר ואפילו לשלוח יד בנפשם.
ועל זה יש כתובת על הקיר "ידינו שפכו את הדם הזה" ולא יוכלו להתחמק לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה".
היחס לנחשד על פי תורת ישראל
ונסביר, אין אנו יודעים עם מי הצדק. ייתכן שבאמת יהודה משי זהב היה מגיע לדרגה של "חשוד" או "נאשם" ואפילו ייתכן שיגיע לדרגה של "מורשע", אין אנחנו יודעים, אבל לבית המשפט או לבית הדין יש את הכלים של החקירה והדרישה ובירור כל העניין באופן יסודי.
לא כן התחקירים הנעשים בתקשורת הם נעשים על בסיס של שמיעת צד אחד בלבד, לא שמעו כלל את הצד שלו.
מכיוון שהיה וויכוח אם באמת ישדרו את התוכנית או לא בגלל שהוא ניסה לשלוח יד בנפשו, אתמול הם 'הגדילו' לעשות בכך שהם הפיצו בתקשורת מכתב שאמור להיות שלו שבו הוא מבקש סליחה שלכאורה משתמע מכך שהוא מודה במעשיו כי הוא אומר "נענשתי מספיק" וזכרו את הדברים הטובים שלי.
ראשית, על פי תורת ישראל "אין אדם משים עצמו רשע", גם אם הוא לא במצב שהוא שוכב על ערש דווי אלא הוא בא ואומר: "עשיתי כך וכך", חז"ל לוקחים את זה בתורת ספק, שמא מתוך לחצים נפשיים הוא אומר את הדברים יכול להיות שכן יכול להיות שלא, ולכן בית הדין בודק בכלים יותר מעמיקים ומדוקדקים.
דבר שני, אתמול שמעתי ראיון עם הסניגור של יהודה משי זהב והוא טען שהמכתב הזה מזויף ושזה לא כתב ידו, מה גם שאחר כך שלפו מכתבים שבו הוא מכחיש את הכול.
אנחנו לא יכולים להסתמך לא על מכתב מודה ולא על מכתב מכחיש, לבית דין יש את הכללים איך לחקור ולדרוש, ואי אפשר למסור את זה לכל אדם בתקשורת זה אומר בכה וזה אומר בכה ובינתיים שוחטים את האדם בראש כל חוצות.
התקשורת עושה ווידי הריגה בנאשם
בשעה שאלאור עזריה חזר וירה במחבל אשר נמצא כבר שכוב על הרצפה מתוך חשש שמא יבצע ברגע האחרון ירי ויפגע באחרים רעשה כנגדו התקשורת, רעשו אישים במדינת ישראל על הפשע ועל העבירה הזאת של ווידוי הריגה.
ואילו כאן, נמצא אדם שהוא שלח יד בנפשו ושהוא נתון בין שמיים ובין ארץ והם הולכים ומשדרים את השידורים הללו.
עלינו לדעת שיש מצבים שכשאדם נמצא במצב אנוש ואינו מתקשר איתנו זה לא אומר שהוא לא שומע אותנו, הרבה פעמים הוא שומע אותנו ורק הוא לא יכול להגיב ואין אנחנו יכולים לקלוט את התגובות שלו. ואז יש פעמים רבותיי שתשדורות חיוביות מצידנו כלפיו גורמות לו להפעיל את הרצון לחיות, ותשדורות שליליות מצדינו מאיצות בו את הרצון למות וזה וידוי הריגה.
בפרשת השבוע כתוב "לא תלך רכיל" לא רק להוציא שם רע אלא אפילו רכילות אסורה, תן לבית הדין לבדוק. והיה ובית הדין בדק והגיע למסקנה שצריך להרשיע אותו האדם יקבל את עונשו, אולם מיד לאחר מכן אומרת התורה תפסיק, עכשיו תן לו את האפשרות לחזור אחרי שקיבל את עונשו, אל תלך ותוציא אותו מהכלל אחרי שהוא קיבל את עונשו, ואילו החברה המערבית המודרנית הזאת - לא, היא תזכור לו עוונות ראשונים ולא תאפשר לו לחזור למסלול החיים הרגיל של החברה.
אז איך החברה המערבית שמתיימרת להיות אינטליגנטית וחופשית וליברלית וכל כך מגינה על כבוד האדם כביכול מתנהגת כך? זאת נקראת מודרנה? זה נקרא "כבוד האדם וחירותו"?
עלינו להאמין בתורתנו ומתפללים שהקב"ה יערה רוחו ממרומים ויגרום לכך שאכן באמת נזכה בקרוב לאורחות חיים של התורה שהיא תבטיח את כבוד האדם וחירותו ואורחות חיים ערכים.