1) היוצא לטיול מאורגן. האוכל למהדרין, אלא שמגישים בשר בקר שלא עבר מליחה בחתיכות קטנות, ולא חליטה. האם יכול בשעת הדחק הזו לאכול מנות בשריות?
2) היוצא לטיול בשטח ורואה פרדסים נטועים, ופירות שנשרו מהעצים לארץ. האם מותר לאסוף פירות שנפלו ולאוכלם?

תלמיד שאל,   
שהוא סיים מסכת, והוא רוצה לקנות כיבוד במאה ש"ח.,
ופנה למנהל (שהוא באי כוחו של רה"י לדברים כספיים) שיקבל מהישיבה מאה ש"ח.
והמנהל סירב, בטענת שסיום מסכת של תלמיד זה אירוע פרטי. ועל זה הישיבה לא מממנת.

התלמיד שואל, וכן רה"י רוצה לברר
הרי אמר אביי, במסכת שבת: שהיה רה"י
רש"י מסכת שבת דף קיט עמוד א
עבידנא יומא טבא לרבנן - לתלמידים, ראש ישיבה היה.
שבת דף קיט עמוד א
עבידנא יומא טבא לרבנן, הייתי עושה סעודת יום טוב לתלמידים, לפי שהיה ראש ישיבה.
 

שלום וברכה לרב הגאון הרב רצון ערוסי
ברוך השם כבר כמעט 3 שנים יש לנו מניין תימני בלדי בשכונה חדשה
שמתקיים באולם בבית ספר
בכל שישי אנו מארגנים את האולם עם שולחנות כסאות היכל ספר תורה ותיבה לש"צ
וכמובן גם עזרת נשים

שלום לרב,
אני תימניה(מבית בלדי) והתחתנתי עם גבר פרסי, שהולך מבית על פי הרב עובדיה יוסף(אביו חזר בתשובה לפני שהתחתן והחליט ללכת על פי מרן).
לצערי בשל היותי מאוד דומיננטית בעלי נתקל בהרבה וויכוחים כשהוא מנסה ללמד אותי הלכות.
אתרכז כרגע בנושא אחד:
אני רגילה מבית לא לאכול אוכל שלא עבר חליטה וזה משהו שאני לא מוכנה לוותר עליו.
חמותי מכינה בביתה לפעמים אוכל עם בשר טחון(שאינני רגילה לאכול) ובעלי אוכל כי הוא רגיל.
מצד אחד יש עניין שאלך בדרך הבעל ואוכל כפי שהוא אוכל, מצד שני אני נגעלת לאכול בשר או עוף שלא עברו חליטה ואינני רוצה שילדיי בעתיד יאכלו כך גם.

האם מותר להפעיל מדיח כלים בשבת. כמובן עם שעון שבת?

לכבוד הרב,

הרמב"ם בפירושו למשנה קובע את תחיית המתים כעיקר
באמונה.
לשיטתו תחיית המתים היא מצב זמני ומופת.

1.במשנה תורה שהוא מאוחר לפירוש המשנה, הרמב"ם
האריך רבות בכל ענייני יסודות התורה, שכר ועונש, גאולת
עם ישראל, ולא מצאתי מקום שהרמב"ם הזכיר את תחיית
המתים במשנה תורה.
האם יתכן שהרמב"ם חזר בו?

2.מדוע הרמב"ם מנה דוקא את תחיית המתים כעיקר באמונה?
מה שונה בתחיית המתים מכל שאר המופתים ודברי הנביאים, שהופך
אותה חאחד מ13 עיקרים?
מדוע למשל אמונה בקריעת ים סוף או בירידת המן אינה עיקר עצמאי?

מתי יש לאדם רשות או חובה לנהוג לפחות לעצמו כמו שיצא לו
מהסוגיא בתלמוד ואפילו שזה נגד דעת והבנת שאר הפוסקים
האם אמרינן גבי כל אדם אין לדיין אלא מה שעיניו רואות
והרי הסברא נוטה לומר כך אחר שצוונו עשה לך רב והסתלק מהספק
כלומר המסופק בהוראה (כפירוש רבנו) יעשה לו רב , משמע הודאי לו
אינו הולך אחר רבו בזה וכל שכן להתבטל לדעת פוסקים אחרים?
יישר כח הרב .