שינוי ב"עלינו לשבח" בעשי"ת + נפילת אפיים
שלום לכבוד הרב שליט"א.
1- מדוע ב"עלינו לשבח" בעשי"ת אומרים "שהם משתחווים ללא יועיל" במקום: "... להבל וריק"? 2- האם לפי מנהג השאמי בתחנון נופלים על פניהם? חזק וברוך.
התורה הזהירה שלא לקחת שוחד: "ושוחד לא תקח. כי השוחד יעוור פקחים ויסלף דברי צדיקים". משפטים, כג, א.
וחזרה התורה על אזהרה זו, דברים טז, יט, "לא תטה משפט, ולא תכיר פנים, ולא תקח שוחד, כי השוחד יעוור עיני חכמים, ויסלף דברי צדיקים".
אלא שמהאזהרה השנייה עולה התמיהה, מאחר והדיין הוזהר, שלא יטה משפט, ולא יכיר פנים, אם כן מה עוד יש מקום לאזהרה שהדיין לא יקח שוחד.
במיוחד שהתורה דקדקה מאוד באיסור הטיית הדין, ושלא לרחם על הדל בדין (רמב"ם, סה"מ, רמז), ושלא להדר גדול בדין (שם, לאוין, רעה), ושלא להטות הדין על בעלי עבירות, אף על פי שהוא חוטא (שם, לאוין רעה), ושלא לעוול משפט (שם, לאוין רעא), ושלא להטות גר יתום (שם, לאוין רפ), ושלא ליראה בדין מאיש זרוע (סה"מ, לאוין רעו). ומלבד אזהרות אלו, הציווי שנצטווינו לשפוט בצדק (שם, עשין קעז).
שמא יאמר הדיין את האלקים אני ירא, מושבע אני ועומד מהר סיני, והשוחד שאקח לא ישפיע עלי כלל, כי לא נעים לי לדחות את הנותן, לאחר שכבר טרח והביא, ולתומו הביא, באה תורה ללמדנו את העצמה השלילית של השוחד על מקבלו.
כי התורה ירדה לסוף דעתן של הבריות. והמקרה הבא מדבר בעד עצמו. בגמרא, כתובות, קה, ב, מסופר על ר' ישמעאל, שהיה לו אריס. אותו אריס היה נותן לר' ישמעאל פירות כל יום ששי, מגינתו ומפירותיו של ר' ישמעאל.
יום אחד אותו אריס הקדים והביא הפירות לר' ישמעאל ביום חמישי. שאל ר' ישמעאל את האריס מדוע הוא הקדים להביא הפירות. האריס השיב לתומו, שיש לו דין תורה, שמתקיים ביום חמישי, ולכן הוא ניצל את הגעתו לביה"ד, כדי לתת את הפירות השבועיות של ר' ישמעאל לר' ישמעאל. ר' ישמעאל סירב לקבל את פירותיו. וגם פסל עצמו מלשבת בדינו של האריס. והושיב שני דיינים שידונו בעניינו של האריס (המאירי שם, כתב או שהיו מומחים, ולכן דנו רק שניים, או שהצטרפו לדיין שלישי).
לאחר שנסתיים דינו של האריס, ר' ישמעאל התעניין מה היה הסכסוך ומה היו טענות הצדדים. והגמרא מספרת שר' ישמעאל לא חדל מלהרהר ולומר שהאריס יכל לטעון כך ויכל לטעון כך. כלומר, אפילו הצעת השוחד התמימה של האריס, שנדחתה, השפיעה על ר' ישמעאל. ולכן כשראה ר' ישמעאל את עצמתו השלילית של השוחד, אמר: "תיפח רוחם של מקבלי שוחד", ומה אני (=ר' ישמעאל) שלא הסכמתי לקבל "השוחד", שהם פירות שלי, ובכל זאת, הושפעתי מ"שוחד" זה, וכל כך היפכתי בזכותו, כל שכן הללו שמקבלים בפועל שוחד, שאינו שלהם, שבוודאי אינם עמידים מפני ההשפעה השלילית של השוחד. וכבר אמרו בגמרא, כתובות, שם, שכיוון שמקבל שוחד מן הנותן, דעתו של המקבל מתקרבת לנותן ונהיה כגופו, ואין אדם רואה חובה לעצמו.
שלום לכבוד הרב שליט"א.
1- מדוע ב"עלינו לשבח" בעשי"ת אומרים "שהם משתחווים ללא יועיל" במקום: "... להבל וריק"? 2- האם לפי מנהג השאמי בתחנון נופלים על פניהם? חזק וברוך.
לכבוד הרב שלום וברכה! מהי משמעותו ומהותו של "כל נדרי", ובאיזה אופנים הוא אכן מתיר את נדרינו? בכבוד ובתודה.
שלום כבוד הרב אני אחרי לידה שלושה שבועות . אני מניקה הנקה מלאה מה הדין ההלכתי לגבי צום יום כיפור במקרה שלי בברכה, מיטל
אדם הסובל מהתקפי חרדה קשים, ומטופל באמצעות תרופה נוזלית (2 טיפות שמן מתחת ללשון) מספר פעמים ביום, האם מותר לו לצרוך את התרופה ביום הכיפורים?
היש לספור ימים אלו "מעת לעת" או עפ"י ימים הלכתיים (קלנדריים) ?
מהו המקור ההלכתי של מרן השו"ע שפסק שהמנין אינו "מעת לעת" למרות שמדובר בהגדרה של חולה שיש בו סכנה?
מהם השיקולים ההלכתיים שהנחו את הגר"ע יוסף לפסוק בנושא זה לחומרה בניגוד למרן השו"ע ?
האם אדם אמוד פטור ממזונות ילדים מעל גיל 6 בטענה כי הוריו פרנסו אותו ועליו להחזיר להם את הכספים?
שלום כבוד הרב
רציתי לדעת למה יום כיפור זה יום שמח ולמה ה' קבע שביום הזה אנחנו נצום?
לק"י
שלום לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי הי"ו
1. כידוע מארי פוסק עפ"י רבנו שבמקרה שאין כהן, עולה הלוי מרביעי ואילך. לא ברור לי בהערת מארי (פרק יב הלכה יט הע` נז)כיצד מארי מבין את רבנו כך, נראה דוווקא לפי ההלכה משלישי ואילך (גם אם התפרדה החבילה).
2. לגבי סוף ההלכה הנ"ל: "וכן לא יקרא לוי אחר לוי וכו" לא ברור למה התכוון רבנו האם מרביעי ואילך או משלישי ואילך?
3. מה קורה לגבי שני וחמישי ושבת כשאין כהן, האם לוי לא יקום כלל, או רק משני ואילך? מה מנהג תימן?