הרב רצון ערוסי משמש עשרות שנים כרב העיר קרית אונו ויו׳׳ר הליכות עם ישראל.
רב העיר הרב רצון ערוסי, מקובל ומוערך בהיות הליכותיו תמיד בנועם ואהבה עם כל העדות בקריה: אשכנזים כספרדים וכמובן תימנים.
הרב רצון משמש בנוסף כחבר מועצת הרבנות הראשית בתפקידים חשובים ביותר. בקדנציה זו משמש הרב כיו׳׳ר ועדת נישואין, שאחד מפעולותיה החשובות היא הענקת אישורים לעורכי חו׳׳ק.
אחד ממפעליו הגדולים הוא בית הדין לענייני ממונות, נושא אותו דוחף הרב רצון עשרות שנים ברמה הארצית וברמה העולמית. בכל שנה מתקיים כינוס עולמי בירושלים לענייני ממונות בנושאים שונים של דיני ממונות הלכה למעשה, בהשתתפות: רבנים, דיינים, שופטים ומנהיגים מכל רחבי העולם. ובזכות פעילותו הכבירה והמבורכת הזו, ב״ה נוסדו ונוסדים בתי דין לממונות בארץ ובעולם.
עמותת "הליכות עם ישראל", שאף אותה יזם והקים הרב רצון, פועלת לשימור מורשת היהדות על ערכיה הנפלאים לכל עדות ישראל. וזאת ע״י קיום שבתות עיון וירחי כלה.
בימים אלה מושלם קומפלקס אדיר ומפואר של מרכז רוחני עולמי בקרית אונו. במרכז זה יתקיימו שבתות עיון וירחי כלה, שבתות חתנים עם רבנים שיודעים את מסורת אבותינו לרבות ניהול שמחות וכיו״ב. וכן בתי דין עם דיינים שיתמחו בתחומים שונים של דיני ממונות במציאות חיינו המודרנית.
ממה נובעת העשייה רחבת ההיקף?
העשייה הרחבה נובעת מחזון ו״אני מאמין״. החזון הוא שעמנו שוב ישוב להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש ואור לגויים. ו״אני מאמין״ בברית שיש לה׳ עמנו, ״כי לא תשכח מפי זרעו״(אגרת תימן). בהקשר זה אמר לי לפני שנים רבות מו״ר הגר״ש קורח שליט״א, שמבחינה מעשית פעילותו בתחום מורשת תימן ופעילותי לכאורה הן חסרות סיכוי, כי יש תהליך חילון נוראי בקרב עדתנו, ויש בני תורה יקרים שאינם מחוברים למורשתנו, כך שלכאורה שוא עבוד אלקים בפעילותנו. אך אמרתי לו, בהכנעה, שאני מאמין על אותה ברית שהרמב״ם הביאה בכתביו, שאפילו נתדרדר מטה מטה, נחזור ונתחבר לתורתנו הקדושה ונתעלה מעלה מעלה.
לרב בישראל, בימינו, יש ייעוד חשוב וחיוני ביותר, להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, זאת מלבד תפקידו כמורה הוראה. על הרב בימינו לדעת, שבימינו הולכת ומתמעטת החילוניות האידיאולוגית, והולכת ומתרבה החילוניות הנובעת מבורות בתורת ישראל, בגלל שאין מלמדים תורה וערכי היהדות, ויותר מחברים את בני הנוער לקריירה ולהישגיות ול״כיפיות״ בחיים, חיים רק של עכשיו, ״אכול ושתה כי מחר נמות״. חיים שאין להם מחר ומחרתיים, ובודאי לא חיי העולם הבא.
כי בשנות החמישים והששים הייתה הסתה כנגד היהדות בהשפעת ההשכלה במיוחד באירופה. היום האויב הוא הבורות ולא האידיאולוגיה האנטי דתית.
בטח בטח בעדתנו שלא הייתה מושפעת בתימן מרוחות של כפירה והשכלה הזרות ליהדות.
לכן היום המצב שונה, קם דור צעיר אשר מחיסרון הידיעה איננו יכול להתמודד עם המציאות המודרנית במסגרת הדת, כי הוא חושב שהדת ארכאית ולא רלבנטית.
מתוך ראיה זו אני מתמודד בנושא זה בשני מישורים. האחד, תורה לעם. והשני התמודדות עם המדינה כמדינה. תורה לעם עם הוויה דתית וחוויה דתית, במסגרת שבתות עיון וירחי כלה. והמדינה כמדינה ע״י בתי דין לממונות כדי להפיץ יותר ויותר את משפט התורה שהוא המשפט של עמנו, שהרי כמו שאין אומתנו אומה אלא בתורותיה, אין מדינת ישראל מדינה יהודית יהדותית בלי הדין היהדותי שלה.
איך מתבצעת הלכה למעשה הפעילות?
התמודדות עם המדינה היא במסגרת בתי הדין לענייני ממונות וכנסים עולמיים למשפט התורה. ובמישור של העם, באמצעות שיעורי תורה בכל רחבי הארץ ובאמצעות שבתות עיון וירחי כלה. ואנחנו אמונים על דברי חז״ל שכביכול אמר ה׳, אילולי אותי עזבו ואת תורתי שמרו, שהמאור שבה מחזירם למוטב.
בכל פעילותנו אנו משתדלים מאוד לחבב את התורה על השומעים, צעירים ומבוגרים. וכן לחבר אותם למסורת אבות, להראות להם איך מסורת אבות היא חווייתית והיא התורה. הופתענו לטובה מההיענות המאוד חיובית של צעירים ומבוגרים!
אסביר במה דברים אמורים, אתה הכרת את המציאות של שנות ה־50 וה־60 איך בתי הכנסת ברמת עמידר רמת גן, היו כבר בשעה 2.30 לפנות בוקר כבר היו מוארים ומלאים, בוודאי שבשבתות ומועדים. וכל אחד בבית הכנסת, שקוע בלימוד או בבקשות. זה היה מרכז ההוויה של היהודי. גם הצעירים שלא קמו הוקרנו מהצעירים שקמו. כי זו הייתה ההוויה. ואיזה חן ואיזה כבוד בישיבה.
באגודת ״הליכות עם ישראל״ אנחנו פועלים להנחיל לדורות האלה המבוגר שהספיק לשכוח ולהתנתק ולצעיר שלא ידע את זו המורשת.
הניסיון נוחל הצלחה ב״ה. מרנין הלב לראות שבשבתות עיון עשרות רבות עטופים בטליתות, בבית הכנסת ובחדר האוכל, עומדים ואומרים בקול עוז שלום עליכם, ואשת חיל והקידוש, כשאחד מקדש לכולם כמנהגנו. וגם אני מקפיד שאחד מברך המוציא לכולם. וכולם ממתינים בחן בכבוד ובשירה. מסתבר שהציבור אוהב את המסורת המקורית, הציבור רק זקוק לרועה רוחני שיחבר אותם בחן ובכבוד.
ההתרגשות במעמד כזה היא עצומה. היו נשים שבאו בלי כיסוי ראש, ובשל האווירה המרוממת והמעמד הקדוש הן מרצונן חמקו לחדרים וחזרו עם כיסוי ראש, כי המעמד הקדוש חייב זאת, ומתוך רצון עשו זאת.
אנו בטוחים שככל שנרבץ תורה לרבים מתוך אהבה מתוך ירידה אל העם ולדבר בשפת העם, תוך חיבור אל המקורות אל מה שאני קורא הוויה וחוויה, לא רק לימוד במובן של לימוד משנה גמרא והלכה שאנו כמובן לומדים אתם, אלא לחבר אותם להוויה ולחוויה, לתורת אבותינו. כן נצליח להשיב עטרה לישנה. אנחנו פועלים רבות במובן זה של תורה לעם.
גם בתחום המשפט, עורכי דין לא דתיים ובעלי דין לא דתיים, שבאים אלינו, מתפעלים ומתחברים למשפט התורה. ורוצים להתדיין בבית דין לממונות, ומפנים גם את חבריהם אלינו.
בית הליכות עם ישראל אשר הולך ונבנה ועומד לפני סיום הבניה. במרכז הקומפלקס בית מלון לאירוח כינוסים שבתות עיון בר-מצווה וחתונות. בית הליכות עם ישראל ישמש מגדלור רוחני כשאחד הייעודים שלו הוא הפצת היהדות בדרך אבותינו. ויישום ההבטחה שה' ישיב שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה.
כך נגשים את חזון נביאינו מכח האני מאמין בברית נצח שיש לנו עם אבינו שבשמים, ונזכה לראות שתחזור עטרה לישנה במהרה בימינו, אמן.
קיים תהליך של הקצנה ושנאה בחברה הישראלית לשומרי מצוות. בכל תחלואי החברה הישראלית אשמים החרדים. בעיניים ריאליות היש עוד תקוה לאחות את השברים, ואם כן איך?
לפי אמונתי והערכתי, התשובה לכך חיובית, כי ההקצנה בד״כ גורמת לשפיות ולחזרה ולשיקול הדעת. ולענ״ד זה מה שיקרה בסופו של דבר שגם המשסים ידעו שהם משסים ויחדלו מכך.
נראה שמדינת ישראל והציונות החילונית סיימה את תפקידה ביהדות הצרופה. האם קרע והיפרדות שומרי מצוות שומרי מצוות מהחברה הישראלית הוא בלתי נמנע?
גם בעניין זה, לענ״ד שככל שהחילוניות תגבר ותדחק את המינימום הדתי במדינת ישראל, כך תהיה התפקחות וישובו לעיקרי הדת. אך אם תחזית זו, חלילה, לא תתגשם, אכן תהיה הפרדת דת מן המדינה, ורבים מהמסורתיים והחילוניים יתקשרו דווקא עם הדתיים, כדי שלא יתבוללו, אבל יהיה פילוג בעם.
דרכי שלי, לעשות הכל למען האחדות, מבלי שייפגעו עיקרי הדת, אך כאמור, אני מעריך ונתלה באמונה שתהיה התפקחות, והמנהיגים, גם החילונים ימנעו פילוג בעם.
נראה שנושא ה״שיוויון בנטל" נועד לשמש טריגר להתפוררות החברה החרדית, ואכן כך נראה המצב, מה דעת הרב?
״השוויון בנטל״ הפך להיות עניין פופוליסטי, שנועד למכשיר ניגוח, כי אין בשום חברה בעולם, שוויון בנטל מתימטי, אלא שוויון פונקציונלי, כי כל אחד תורם במיוחדות שיש לו לחברה, וכך צריך להיות, כשם שגם בין בני זוג אין שוויון בנטל מתימטי, אלא פונקציונאלי, ורק שוויון כזה מבטיח שלום ושלימות של התא המשפחתי. וכן של החברה בכללותה.
איך תראה הרבנות הראשית במתכונתה החדשה, עם מוערבות המדינה בשיקולים הלכתיים והשינויים הצפויים במועצות הדתיות, שמן הסתם יובילו לתחרות שלא תביא כבוד למעמד הרבנות?
שימוש מופרז בחקיקה בענייני הרבנות יהרוס את הרבנות. כשם שאסור שימוש כזה בענייני בית המשפט, וכל שכן לגבי הרבנות, אשר אמורה להיות מונחית ע״י תורת ה'. אם שימוש בחקיקה יגיע לכדי פגיעה בעיקרי הדת, חלילה, יש לפרוש מן הרבנות.
אבל נתפלל כולנו, שתהיה התפקחות של המעורבים בחקיקה זו.
איזה מסר יש לך לעדה לקראת התקופה הקרובה וניסיונות הדת שעומדות בפני העדה?
אני פונה אל אחי הצעירים, בני עדתנו, ואומר להם, זכיתם להגיע לארץ הקודש, כבני עדה קדושה, שיסודות כל הליכותיה הן חכמת קודש. היום אתם בארץ, ברובכם, בעלי השכלה תיכונית או אפילו אקדמית. עליכם לדעת השכלה אקדמית היא חכמה, ויש כזו גם בגויים, וכבר אמרו חז״ל חכמה בגויים - האמן. אבל תורה בגויים -אל תאמן. כי התורה היא חכמת החיים, ייחוד החיים של אדם שנברא בצלם אלקים וייעודו, וחכמה כזו היא רק בתורה, ולכשתלמדו תורה בהארה נכונה, תגלו, כי אכן ההתנתקות ממנה וממורשת אבות, היא אבדן ערכי גדול מאוד, ויש לזה השלכות להמשך קיומנו כעם יהודי, לא מתבולל, וכעם יהודי ערכי, שאין בו אלימות ושחיתות.
לסיכום:
כמו שה' סייע לאבותינו לשמור על מורשתנו האמתית, בכל הדורות, למרות הרדיפות, והעניות, והמגיפות, וזכינו לעלות לארץ הקודש עם מורשתנו הקדושה, כך נזכה לראות בשוב ה' עם שכינתו לציון, וכל בני עמנו ישובו לתורתנו הקדושה, ונהיה ממלכת כהנים וגוי קדוש, ואור לגויים, במהרה בימינו אמן.