ביום יג בניסן תשע"ג, בערב חג הפסח, נפקד מאתנו כב' הרב אבשלום ב"ר יחיא עדן נע"ג. שבר גדול הָשְבַּרְנוּ, בני המשפחה הקרובים והרחוקים, בני קהילתו בעיר ראש-העין, ידידיו בתנועת "הליכות עם ישראל", וכל שאר ידידיו ומכריו, הצטערו צער רב על אבדן איש יקר המציאות, אוהב הבריות ומקרבן לתורה בדרכי נועם, ידידות ואהבה.
תלמיד חכמים בר אוריין ובר אבהן היה הרב אבשלום, והיה מרבץ תורה ברבים על מנת שלא לקבל פרס. הרב היה משכים קום בשעות הבוקר המוקדמות ומוסר שיעור בהלכה לפני תפילת שחרית, כמנהג אבותינו נוחי נפש מקדמת דנא, וממשיך בעבודת השם מדי יום ביומו בלימוד תורה ובמסירת שיעורים. הרב היה קנאי למורשת אבותינו, שיבחהּ, הפיצה והנחילה בכל מקום: בשמחות, בסעודות מצווה, בבתי אבלים, ובכל מקום שביקשו תורה מפיו, הוא היה מוכן ומזומן ללמד את שומעי לקחו תורה, חכמה ומידות נעלות. תדיר היה מראה לנו בחן האופייני לו כי מנהגי אבותינו מיוסדים על אדני פז ומשוקעים במעבה המסורת היהודית כפי שמסרוה קדמונינו חכמי המשנה והתלמוד.
הרב אבשלום היה אהוב וחבּיב בעיני רבים, חן מיוחד היה נסוך על פניו, והוא היה כובש את לבבות שומעי לקחו במתק אמריו ובנֹעם הליכותיו. תכונות אלה סייעו לו להקים ולהעמיד עולה של תורה. הוא אף ניהל את הכולל שבחסות עמותת "הליכות עם ישראל", וזכה לסייע לתלמידי הכולל שהיו לו כבנים. הרב אבשלום היה גומל חסדים בגופו ובנפשו, והיה מכתת רגליו ממקום למקום, לשדל את הרבים לעסוק בתורה ולסייע מהונם ומאונם לתלמידי חכמים.
הרב אבשלום היה "איש הרמב"ם", וזכה ללמוד שנים רבות בבית מדרשו של מו"ר הרב יוסף קאפח זצ"ל. ענוותן היה, ולא החזיק טובה לעצמו, לא בזכות תורתו, ולא בזכות מפעליו הרבים. שנים רבות הוא היה מנחה את כנס התורה והלימוד: "הקבלת פני הרב". כל מה שלמד לימד לאחרים, כל מה שהיה לו מסר ושיתף באהבה לזיכוי הרבים, כדי "שידעו ויכירו את האמת" כפי שהיה אומר תמיד. לשם כך, הוא גם מסר את כל הקלטות אשר צבר במשך שנים ארוכות, ובהן הקליט את מו"ר הרב יוסף קאפח בשיעוריו, מתוך מטרה להפיצם ברבים, למען ידעו וילמדו דור "אשר לא ידע את יוסף".
הוא היה איש הרמב"ם לא רק בלימוד, אלא גם הלכה למעשה, ואהב את בוראו מתוך ידיעה אמיתית מעמיקה, וכפי שספד לו מו"ר הרב רצון ערוסי יצ"ו. בהזדמנויות שונות הוא היה מספר לנו כי בזמן שהיה מעשן סיגריות, העיר לו פעם אחת ויחידה מו"ר זצ"ל הערה חדה וקולעת כדרכו, ואמר לו: "עוד לא הגעת לדרגת אדם", שהרי אדם שכפוף ליצריו אינו יכול להגיע לדרגת אדם שנברא בצלם א-להים. הרב אבשלום היה מסיים כאן את המעשה, ונותן לנו להבין לבד את ההמשך. הוא לא היה ממשיך לספר לנו על אצילות נפשו וגבורתו בהתגברו על יצרו בכך שהפסיק לעשן מיד, ללא ספרים, תחליפים או מכוני גמילה, אלא מיד. ובהכירו את הפגם הגדול הזה בנפשו, התעלה והפסיק הרגל מגונה זה.
ייסורים רבים עבר הרב אבשלום בחייו, בעיקר במחלתו האחרונה. למרות ייסוריו, לא פסק מתלמודו, ואף המשיך לדאוג לתלמידי הכולל גם ממיטת חוליו, בין בעצמו ובין על ידי שליחת שלוחים. את ייסוריו קיבל באהבה, ותמיד הצדיק בפיו ובליבו דין שמים.
יהי רצון שנזכה ומעשיו ומידותיו יהיו נר לרגלינו. יהי זכרו ברוך.
בימים אלו, נאסף חומר לצורך הוצאת ספר לשיתוף הציבור על אישיותו ותרומתו של הרב אבשלום עדן ע"ה.
מי שבידו חומר בכתב או בעל פה מתבקש לשלוח אלינו או לפנות לבועז מליחי 052-8910010 mboaz484@gmail.com אשר מרכז את החומר.