"לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי, לְמִי מִדְיָנִים לְמִי שִׂיחַ, לְמִי פְּצָעִים חִנָּם, לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם, לַמְאַחֲרִים עַל הַיָּיִן..." (משלי כג).
ביום יג בניסן תשע"ג, בערב חג הפסח, נפקד מאתנו כב' הרב אבשלום ב"ר יחיא עדן נע"ג. שבר גדול הָשְבַּרְנוּ, בני המשפחה הקרובים והרחוקים, בני קהילתו בעיר ראש-העין, ידידיו בתנועת "הליכות עם ישראל", וכל שאר ידידיו ומכריו, הצטערו צער רב על אבדן איש יקר המציאות, אוהב הבריות ומקרבן לתורה בדרכי נועם, ידידות ואהבה.
תלמיד חכמים בר אוריין ובר אבהן היה הרב אבשלום, והיה מרבץ תורה ברבים על מנת שלא לקבל פרס. הרב היה משכים קום בשעות הבוקר המוקדמות ומוסר שיעור בהלכה לפני תפילת שחרית, כמנהג אבותינו נוחי נפש מקדמת דנא, וממשיך בעבודת השם מדי יום ביומו בלימוד תורה ובמסירת שיעורים. הרב היה קנאי למורשת אבותינו, שיבחהּ, הפיצה והנחילה בכל מקום: בשמחות, בסעודות מצווה, בבתי אבלים, ובכל מקום שביקשו תורה מפיו, הוא היה מוכן ומזומן ללמד את שומעי לקחו תורה, חכמה ומידות נעלות. תדיר היה מראה לנו בחן האופייני לו כי מנהגי אבותינו מיוסדים על אדני פז ומשוקעים במעבה המסורת היהודית כפי שמסרוה קדמונינו חכמי המשנה והתלמוד.
הרב אבשלום היה אהוב וחבּיב בעיני רבים, חן מיוחד היה נסוך על פניו, והוא היה כובש את לבבות שומעי לקחו במתק אמריו ובנֹעם הליכותיו. תכונות אלה סייעו לו להקים ולהעמיד עולה של תורה. הוא אף ניהל את הכולל שבחסות עמותת "הליכות עם ישראל", וזכה לסייע לתלמידי הכולל שהיו לו כבנים. הרב אבשלום היה גומל חסדים בגופו ובנפשו, והיה מכתת רגליו ממקום למקום, לשדל את הרבים לעסוק בתורה ולסייע מהונם ומאונם לתלמידי חכמים.
הרב אבשלום היה "איש הרמב"ם", וזכה ללמוד שנים רבות בבית מדרשו של מו"ר הרב יוסף קאפח זצ"ל. ענוותן היה, ולא החזיק טובה לעצמו, לא בזכות תורתו, ולא בזכות מפעליו הרבים. שנים רבות הוא היה מנחה את כנס התורה והלימוד: "הקבלת פני הרב". כל מה שלמד לימד לאחרים, כל מה שהיה לו מסר ושיתף באהבה לזיכוי הרבים, כדי "שידעו ויכירו את האמת" כפי שהיה אומר תמיד. לשם כך, הוא גם מסר את כל הקלטות אשר צבר במשך שנים ארוכות, ובהן הקליט את מו"ר הרב יוסף קאפח בשיעוריו, מתוך מטרה להפיצם ברבים, למען ידעו וילמדו דור "אשר לא ידע את יוסף".
הוא היה איש הרמב"ם לא רק בלימוד, אלא גם הלכה למעשה, ואהב את בוראו מתוך ידיעה אמיתית מעמיקה, וכפי שספד לו מו"ר הרב רצון ערוסי יצ"ו. בהזדמנויות שונות הוא היה מספר לנו כי בזמן שהיה מעשן סיגריות, העיר לו פעם אחת ויחידה מו"ר זצ"ל הערה חדה וקולעת כדרכו, ואמר לו: "עוד לא הגעת לדרגת אדם", שהרי אדם שכפוף ליצריו אינו יכול להגיע לדרגת אדם שנברא בצלם א-להים. הרב אבשלום היה מסיים כאן את המעשה, ונותן לנו להבין לבד את ההמשך. הוא לא היה ממשיך לספר לנו על אצילות נפשו וגבורתו בהתגברו על יצרו בכך שהפסיק לעשן מיד, ללא ספרים, תחליפים או מכוני גמילה, אלא מיד. ובהכירו את הפגם הגדול הזה בנפשו, התעלה והפסיק הרגל מגונה זה.
ייסורים רבים עבר הרב אבשלום בחייו, בעיקר במחלתו האחרונה. למרות ייסוריו, לא פסק מתלמודו, ואף המשיך לדאוג לתלמידי הכולל גם ממיטת חוליו, בין בעצמו ובין על ידי שליחת שלוחים. את ייסוריו קיבל באהבה, ותמיד הצדיק בפיו ובליבו דין שמים.
יהי רצון שנזכה ומעשיו ומידותיו יהיו נר לרגלינו. יהי זכרו ברוך.
בימים אלו, נאסף חומר לצורך הוצאת ספר לשיתוף הציבור על אישיותו ותרומתו של הרב אבשלום עדן ע"ה.
מי שבידו חומר בכתב או בעל פה מתבקש לשלוח אלינו או לפנות לבועז מליחי 052-8910010 [email protected] אשר מרכז את החומר.
תכנים לקריאה נוספת
היש חובה לקרוע על חכם גדול שנסתלק לבית עולמו?
מהם ההבדלים בדיני קריעה על חכם שנפטר לבין חובת הקריעה על אדם כשר שנפטר?
"ונהגו שלא לקרוע על אדם כשר שנפטר", היש תוקף למנהג זה שלמעשה מבטל הלכה?
נוסח התפילה בבית אבלים
שלום הרב,
אמה שלי נפטרה בחול המועד ואני והאחים שלי נתחיל את האבלות אחרי יום טוב. אבל אנחנו גדלנו וגרים באנגליה ומרוגלים בנוסח עדות המזרח אבל בשנים האחרונות אני חזרתי למקור להתפלל בנוסח הבלדי (למרות שאנחנו בספק אם הסבא שלנו היה בלדי או שאמי). אני הבכור במשפחה ויש לנו ספק אם להתפלל בבית האבלות בנוסח עדות המזרח או בנוסח בלדי או אם אפשר לשלב באיזשהו דרך (אולי הנוסח של העולה לש״ץ), למרות שגם כל המנחמים יהיו אשכנזים או ספרדים? מה הרב מייעץ? ותלוי על התירוץ של הרב, איך לי או האחים שלי לנהוג אם הקדיש יתום?
תודה רבה על הזמן שלך.
מועדים טובים,
דניאל
אבילות
לכבוד מורנו ורבנו
הרב רצון ערוסי
שלום וברכה!
לענין שבעת ימי אבילות:
1. אחד מהדברים שהכרחיים לאבל ביום הראשון זה כפית המיטה וכן במהלך כל שבעת ימי האבילות, מה פירושו של מנהג זה?
2. האם מנהג זה נוהג בימינו? מדוע?
3. האם מברכים כאשר קורעים על מת?
4. מהי הברכת הקריעה?
5. האם יש חיבור בין הברכה לקריעה או שניתן לבצע כל אחד בנפרד?
תודה רבה וכל טוב.
שבת שלום!
אדם כשר שמת
כת"ר בהל' אבל פ"ט:" כל מי שעומד עם המת בשעת יציאת נשמתו, חייב לקרוע אף על פי שאינו קרובו. וכן אדם כשר שמת הכל חייבין לקרוע עליו אע"פ שאינו חכם, וקורעין טפח כשאר האבלים" מהו אדם כשר שצריכים לקרוע עליו? כיצד נקבע אדם זה כשר הוא. מה ההבדל בין אדם כשר ואדם חכם (הלכה הבאה) ואם בכשר "הכל חייבין" מהו לחזור ולומר בחכם "הכל קרוביו והכל קורעין עליו". האם בחכם ההבדל היחיד הוא שמגלין לבהן וחולצין מימין, ולכשר משמאל? האם קריעה זו לכשר / לחכם מתבצעת רק אם נמצא בחדר המת בשעת יציאת הנשמה או גם לאחר מכן (הלכה יב "בשעת הספד"). אודה לרב על הפירוט.
אבלות
לק"י לכבוד הרב רצון ערוסי שלום וברכה! סבתי (אם אמי) נפטרה בשבוע שעבר, ברצוני לשאול את הרב מס' שאלות בנוגע לשנת האבל. א) האם מותר לנו בבית לשמוע מוזיקה כאשר אמי נמצאת בבית? והאם יש הבדל בין מוסיקה המושמעת דרך הרדיו בתוך תוכנית אקטואליה וכד' לבין מוסיקה מדיסקים? ומה הדין לגבי פרסומות ברדיו שמושמעת בהן מוסיקה?
ב) האם מותר לנו לתת מתנות לאימנו במשך השנה?
ג) שמעתי שלאבל אסור ללבוש בגד חדש - האם מותר לאמי לקנות בגד ושמישהי אחרת תלבש אותו לפרק זמן מסויים (אם כן לאיזה פרק זמן?) ולאחר מכן אמי תכבס ותלבש אותו?
ד) ובאופן כללי עוד אלו איסורים יש לאָבל בשנת האבל מלבד ללכת לאירועים משמחים?
נסיעה לאומן
כל מי שיוצא לאומן דורש אל המתים. ולצערנו, גם מעדת תימן נוהרים לאומן, איך ניתן להוכיח את בני עדתינו?
הל' אבל
לכבוד הרב שלום וברכה כתב הרמב"ם בהל' אבל פי"א הל' א: "אבל ביו"ט אפילו ביום שני, אין קורעין ולא חולצין ולא מברין". ושם בפ"י הל' יב כתב: "הואיל ויו"ט שני מדבריהם ואבילות יום ראשון מן התורה ידחה עשה של דבריהם מפני עשה של תורה". כיצד יש ליישב את שתי ההלכות דלכאורה מאחת משמע שאין אבילות ביו"ט שני, ומהאחרת משמע שנוהגים בו אבילות לכל דבר וענין.
בתודה ובברכה
גילוח ביום השלושים
גילוח ביום השלושים שלום כבוד הרב אימי נפטרה בתאריך ט"ז חשוון 1/11/2012 זה היה יום חמישי בבוקר והיא נקברה באותו היום בשעה שלוש נאמר לנו שניתן להתגלח מחר ואחרים אמרו שצריך לחכות למוצאי שבת ואחרים אמרו ביום ראשון אני רוצה לדעת מתי להתגלח? האם יש הבדלים בין ספרדים ואשכנזים בעניין?
תודה אהוד