כיצד להתייחס לדברי בעל ישכיל עבדי על עולי תימן ועדן?
לכבוד מורינו הגאון הרב רצון ערוסי שליט"א ,
הרב יוסף קאפח והרבנית ברכה קאפח יהיו דמויות המופת עליהן ילמדו תלמידי החינוך המללכתי-דתי בשנת הלימודים תשע"ו.
בשנים הקודמות למדו תלמידי החמ''ד בכל הגילאים על הרב שאול ישראלי ועל הרב חיים דוד הלוי, ובשנה הבאה לראשונה גם אישה תהיה דמות המופת של החמ"ד.
הרב יוסף קאפח זצ"ל היה גדול מפרשי משנתו של הרמב"ם בדורנו, ממנהיגי יהדות תימן, חבר מועצת הרבנות הראשית ודיין בבית הדין הגדול בירושלים.
הרב קאפח נולד בצנעא בירת תימן, נתייתם מהוריו בגיל צעיר וגדל ולמד בבית סבו, הרב הראשי של תימן. החוק בתימן באותם ימים קבע כי יתום מהורים אחת דתו – להתאסלם. על מנת להימלט מגזירה זו התחתן לאחר פטירת סבו עם בת דודתו, ברכה.
בשנת תש"ג (1943) עלו בני משפחת קאפח לארץ ישראל. הרב יוסף למד בישיבת "מרכז הרב", קיבל הסמכה לדיינות ובשנת תש"י נתמנה לבית הדין האזורי בירושלים, ולאחר מכן לדיין בבית הדין העליון של הרבנות הראשית. כמו כן, היה הרב קאפח חבר במועצת הרבנות הראשית לישראל ושימש כנשיא הקהילה התימנית בירושלים. הרב יוסף קאפח היה חדור הגות ציונית דתית, שמח מאד על הקמת המדינה ופסק שחובה להתגייס לצה"ל.
הרב יוסף קאפח פרסם מעל שבעים ספרים ומאות מאמרים מגוונים, שגולת כותרתם הינה מחקריו במשנת הרמב"ם. נושא זה היה טבעי בשל השתייכותו לקהילה התימנית שנודעה במסירותה לרמב"ם וראתה בו "מרא דאתרא". שיטתו הפרשנית של הרב קאפח התבססה על העיקרון שיש להבין את הרמב"ם על פי הרמב"ם, היינו, פסקיו לאור תשובותיו, אגרותיו, פירושיו למשנה, לספר המצוות, לספריו הפילוסופיים; ביאור מלות ההגיון ומורה הנבוכים, וכן לכתביו הרפואיים. על אף גאונותו העצומה והיבול הספרותי הרחב שפרסם הוא נשאר ספון בדל"ת אמות של הלכה חי בצניעות ואף סרב לקבל עליו תפקידים פוליטים שהוצעו לו כרב ראשי לישראל או כשר הדתות.
ברבים מביאוריו של הרב קאפח ניתן לראות כיצד הוא מבאר סוגיות רבות עפ"י מציאות החיים בתימן, שהיתה דומה למציאות בתקופת התלמוד. בשל כך, הבין את דברי המשנה והתלמוד ללא הקושי שעמד בפני המפרשים שחיו באירופה.
הרב, שכונה בפי תלמידיו בתואר "מארי" (= מוֹרי), זכה בפרסים רבים על מחקריו, ובין היתר בפרס ישראל, פרס הרב קוק, פרס ביאליק ופרס כץ, וכן היה בעל תואר ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן. הרב נפטר בשיבה טובה בי"ח בתמוז תש"ס.
הרבנית ברכה קאפח היתה אשת חסד, פעילה חברתית, יזמית ומורת דרך לרבים, כלת פרס ישראל לשנת תשנ"ט (1999) על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. המשפחה התגוררה בירושלים, והרבנית קאפח הקימה מפעל רקמה אשר פרנס כחמישים עובדות מרחבי העיר.
במקביל ניהלה הרבנית מפעלי גמילות חסדים במשך עשרות שנים אשר היוו סעד לאלפי נזקקים בירושלים וסביבתה. בין היתר ייסדה את פרויקט "קמחא דפסחא", במסגרתו חולקו במשך שנים בעזרת הציבור מצרכי מזון לחג הפסח, ואת הבגדייה בה חולקו בגדים יד שניה והושאלו שמלות לכלות.
בשנת 1992 הוענק לה התואר "יקירת ירושלים". על פועלה זכתה הרבנית קאפח ב-26 תעודות הוקרה שונות, וכן בפרס ישראל לשנת תשנ"ט - 1999, על "תרומתה המיוחדת לחברה ולמדינה".
התמונה באדיבות צופית צחי, ואתר: http://kapach.co.il
לכבוד מורינו הגאון הרב רצון ערוסי שליט"א ,
במאמרו על הרב קאפח, יוסי פרחי כותב: "הרב עודד את תלמידיו לשרת בצבא וראה זאת כמצווה גדולה, ולא הבין כיצד יש לפטור תלמידי חכמים מקיומה. היה בין הראשונים שנתן את הסכמתו לעידוד עליה להר הבית". בדיון שהיה לפני זמן מה באתר, אמרתה שאין לסרב פקודה אבל מאידך לאור המצב בצבא, תלמידי חכמים פטורים (אין זה ציטוט מדויק, אבל זה הוא רוח דבריך). וגם בזמן האחרון, אמרתה שאסור לעלות להר הבית.
שאלה:
על איזה אחדות בין הרבנים אתה מדבר כשבתוך הבית עצמו, יש חילוקי דעות, לא על פרט בכשרות או מנהג בהלכות תפילה, אלא על שתי נושאים כל כך עקרוניים וחשובים לכל עם ישראל?
תודה על תשובתך.
לק״י
שלום לכבוד הרב.
בהם׳ סנהדרין פ״כא ה״ו:
״היו לפני הדיינים בעלי דין הרבה וכו׳ ודין ת״ח קודם לדין עם הארץ. ודין האשה קודם לדין האיש (וכאן שינה רבנו מסגנונו לדעיל, שלכאורה היה לו לומר ״לדין עם הארץ״ כפי שעשה לפני כן).
שאלתי- האם דין האשה קודם לדין ת״ח או שדינו קודם? או שמא בשינוי לשמו כאן פתח פתח לדיינים לקבוע דין יקדם, כיוון דלא כל תלמידי חכמים שווים בגדולתם.
ועוד בעיר בה הרבה תלמידי חכמים, אולי רק גדולי החכמים יקדמו בדין לאשה, שהרי ״בשבת האשה מרבה״, ואם לא כן, תמתין הרבה ועוול גדול הוא לה.
תבורכו, ומה׳ שכרכם.
שלום כבוד הרב,
שמעתי שאומר הרב יגאל כהן הי"ו שצריך לכתחילה לקרוע כל יהודי על פטירתו של הרב מאיר מאזוז זצ"ל כיוון שעל גדול הדור כל יהודי צריך לקרוע כדין רבו מובהק.. האם עליי לעשות כן? הוא אמר כששומע או בקבורה או בהספדים.
מה קורה אם עבר הזמן ולא קרע וצריך לקרוע כי לא ידעתי אם לעשות כן. האם מותר לקרוע אחר כך?
תודה.
לגבי הסוגיה..
שמעתי שמארי קאפח זצ"ל אמר "מי שמת מת" או משהו כזה..
ושמעתי שרב איי גאון סובר שאין עילוי נשמות ואם אני לא טועה גם הרס"ג והרמב"ם
איך זה מסתדר עם שאר גדולי ישראל שאמרו שיש?
כמו כן אם בבקשה הרב יכול להביא לי מקורות לעיין בהם
שאלה שניה..
לגבי גלגול נשמות
אליבא דרמב"ם יש או אין?
ומה מארי קאפח אמר בנושא?
ומה אתה כבוד הרב אומר בנושא?
ואם אפשר גם פה מקורות אני אשמח
תודה מראש לכבוד הרב
לכבוד הרב,
הרמב"ם בפירושו למשנה קובע את תחיית המתים כעיקר
באמונה.
לשיטתו תחיית המתים היא מצב זמני ומופת.
1.במשנה תורה שהוא מאוחר לפירוש המשנה, הרמב"ם
האריך רבות בכל ענייני יסודות התורה, שכר ועונש, גאולת
עם ישראל, ולא מצאתי מקום שהרמב"ם הזכיר את תחיית
המתים במשנה תורה.
האם יתכן שהרמב"ם חזר בו?
2.מדוע הרמב"ם מנה דוקא את תחיית המתים כעיקר באמונה?
מה שונה בתחיית המתים מכל שאר המופתים ודברי הנביאים, שהופך
אותה חאחד מ13 עיקרים?
מדוע למשל אמונה בקריעת ים סוף או בירידת המן אינה עיקר עצמאי?
רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית, הרב רצון ערוסי, קורא בראיון לערוץ 7 להקים גוף "על פוליטי" שיפקח על עבודת החקיקה של חברי הכנסת.