קובץ ההנחיות מבוסס ע"פ משנת הרמב"ם ותשובותיהם של הרב יוסף קאפח והרב רצון ערוסי.
אופני ההכשרה:
1. כתשמישו - דין הכלי בליבון, או בהגעלה, או בעירוי מכלי ראשון - כפי התשמיש החמור ביותר שהשתמשו בהם בחמץ בשאר ימות השנה.
2. ליבון ('חמוּר') - הנחה באש עד שילהט הכלי, ותישרף שכבת הלכלוך החיצונית שעליו ותסור לגמרי ('תנשור קליפתם').
3. הגעלה - הכנסה למים רותחים שנמצאים בכלי ראשון שעל האש (או אפילו למים בתהליך חימום, ויחכה עד שירתחו) לזמן קצר עד שיתחממו הכלים מהמים, ולאחר מכן שטיפה במים אחרים (חמים, פושרים או צוננים) (ואפילו לא מיד). וקודם ההגעלה צריך לנקותם היטב מכל לכלוך או חלודה, בייחוד בחורים ובסדקים. ומה שאינו יכול לנקות יפגום בחומר ניקוי חריף.
4. עירוי מכלי ראשון - שיערה רותחים מכלי ראשון על הטעון הכשרה. (ואם הם כלים קטנים, ישים אותם בתוך כלי גדול ויערה עליהם).
5. הכשרה בכלי שני - כאשר הכלי בלע ב'כלי שני' - מניחים אותו בתוך קערה שנתנו לתוכה מים רותחים, מחומרת הפסח, שכבולעו כך פולטו. וכבר נהגו להכשיר הכל בהגעלה או בעירוי מכלי ראשון.
6. השבתה, השהיה - בכל מקרה הדורש הגעלה או עירוי, ראוי להשהות או להשבית את הכלי לפני כן 24 שעות ללא שימוש המבליע (כלומר בחום או 'חריפות'). ואם לא, רצוי לפגום המים בסבון וכיו"ב.
7. פגימה - הספגת שאריות לכלוך החמץ בחומר ניקוי חריף, כדי ש'יפסלו מאכילת כלב'.
8. היסק או הבערה של מכשירים - הכוונה לטמפרטורה או לעוצמה המרבית, למשך כשעה. או הפעלתם בתוכנית הארוכה ביותר (או בעלת הטמפרטורה המרבית).