דילוג לתוכן העיקרי

פסח

שלום וברכה לכבוד הרב.
1. האם יש עניין להחמיר משום זהירות מחמץ לאכול מצה אף לא של מצווה כמה שיותר שמורה?
2. האם מצה שאיננה חי רגעים, שסומכים על שלא חוזר וניעור גם אם נתערב משהו מן השאריות שבמכונה שהחמיצו, האם לשיטתנו שחוזר וניעור אין לאכול ממצות אלו?

מקום שנהגו

1) משנה פסחים פ"ד מ"ד
מקום שנהגו לאכול צלי בלילי פסחים, אוכלים; מקום שנהגו שלא לאכול, אינן אוכלין.  מקום שנהגו להדליק את הנר בלילי יום הכיפורים, מדליקין; מקום שנהגו שלא להדליק, אינן מדליקין.  מדליקין בבתי כנסייות, ובבתי מדרשות, ובמבואות האפלים, ועל גבי החולים.

לעומת משניות א' ו-ג' מפרק זה לא צויין במשנה זו "ואל ישנה אדם מפני המחלוקת"? האם הסיבה לכך תהיה מפני שצלי בליל פסח וכמו כן נר בליל כיפור אינם דברים שבתוך ציבור אלא בתוך ביתו הפרטי של האדם ולכן אין כאן לא תתגודדו? 

קטיפה בלישת המצות


זכורני שאע"פ שהרב התחבט קצת בעניין קטיפת העיסה עם קצת שמן על הידיים, הוראת הרב תמיד הייתה לאסור או לפחות לנסות ולהימנע.

בשנים האחרונות שמעתי קולות, מבין התלמידים, שהרב התיר קטיפה בשמן? האם דבר זה נכון?

לכאורה מדברי מארי הדבר אסור ולא רק לקטף בדבר שאינו מים אלא כל סוג של שמן (ולא רק זית המעשיר את המצה). וכן מציין הרב שבח בספרו בשם מארי.

Subscribe to פסח