לרגל סיימו תרגום פרוש המשנה להרמב"ם
מאת: יוסף דחוח
בתמונה: משמאל: הרב יוסף קאפח, הרב פסח קוקיס, ח, אושרי (עומד) השר י׳ ישעיהו, ס״א ר״ב פירון.
להורדת קובץ המקור בפורמט PDF לחצו כאן
ביום רביעי א׳ באדר ש״ז התקיימה באולם הוד בבת-ים מסיבה חגיגית, רבת משתתפים לרב יוסף קאפח, לציון מפעלו שעמל בו שנים רבות - תרגום פירוש המשנה, "המאור", להרמב"ם, שיצא לאור ע"י "מוסד הרב קוק" בשבעה כרכים. במסיבה שנערכה ביוזמת עירית בת־ים והמועצה הדתית - השתתפו רבנים ואישי צבור שעמדו על חשיבות מפעלו של הרב.
פתח והנחה את המסיבה הח' חיים אושרי, חבר המועצה, ואחד היוזמים, שעמד בדבריו על מפעלו הכביר של הרב קאפח:
זיכנו הרב וזכה פרוש רבנו הרמב״ם בערבית, להתרגם ע"י אחד מצאצאי רבני-תימן, מהמקור ובשפה ברורה וביד תלמיד חכם מחונן בהבנה מעמיקה ובטוב טעם.
הרב איננו פנים חדשות לצבור. השתתפות צבורנו, הבא בהמוניו הערב למסיבה נכבדה זו, הינה הוכחה רבת משמעות להערכה כנה להרב ולמפעלו הכביר, בהגישו לנו ולעם ישראל את המשנה עם פרוש הרמב״ם בתרגום נאה, מדויק ומנופה, מתוך כתב ידו המקורי והשלם של הרמב"ם זצ"ל.
הרב ידו רב לו במפעלי תרבות וחינוך רבים במוסדות המחקר וההשכלה, באוניברסיטה העברית ומכוניה, ברבנות ובבתי הדין הרבניים, כדיין וכמורה הוראה בישראל. נוסף על כל אלה מורנו רועה רוחני נאמן ומסור.
חשיבות מפעל הרב חורגת מעבר לאירוע נאה. ויפה עשו נושאי התפקידים המרכזיים של מוסדותינו העירוניים שהם שותפים בזימונו ובשמחתו. שמחתנו גדולה על הזכות שנפלה בחלקנו לחלוק כבוד ויקר להרב קאפח בעירנו, בתי ים. לחתן המסבה יאמר: הגדל תורה והאדירה.
השר ישראל ישעיהו: סברתי שהמסיבה תהא מצומצמת ולהפתעתי רואה אני מיטב אנשי התורה והחכמה. ומה אני כי אעריך פעלו של הרב. חג גדול הוא לנו להסב עם חתן המסיבה, עם גדולי תורה ועם חכמתו של הרמב"ם.
אותם הדורות הראשונים 'לא הבינו את העברית ורצה הרב לקצר להם את הדרך להבנת המשנה וכתב פרושו בערבית, והנה במרוצת השנים הלכה הערבית ונדחקה ואותה ירשו שפות אחרות. רק קהלות מעטות, בעיקר בארצות המזרח, הבינו ערבית. ופרוש המשנה, לא זכה לתפוצה גדולה וללמוד רחב, בגלל הסיבה הזאת. וכמעט ונשתכח הספר כולו, גם התרגומים לא היו מדויקים. עתה הורק מכלי אל כלי ביד אמן, שולט בלשון שהוא מתרגם, ושולט בתוכן. אמנם הרקה מכלי אל כלי, אך טעמו לא נמר.
הרמב״ם, היה שליט בעברית ומכירים אנו את שפת היד החזקה, מרוב טרדותיו לא הספיק לתרגמו בעברית והתרגום ע״י הרב קאפח היה מלוי חובה ועשיית רצונו של הרמב״ם.
זה חג גדול ללשון העברית שהיתה בגלות, שכמעט ונשתכחה, ובדור התחיה קמה לתחיה. גאולתה של הלשון לא תהא שלמה שלא ניצוק חן בשפתותיה עד שכל נכסי הרוח יתורגמו וישובו לגבולה.
זהו חג גדול ליהדות בכללה וחג ליהודי תימן בישראל, יהדות תימן דבקה בהרמב״ם. בינו ובינה נקשרו קשרי אהבה והערצה והוא הטביע את הלך מחשבתו על הלכי מחשבתם, רוחם ודרכי הגיונם של יהודי-תימן, ביודעים ובלא יודעים. מתקבל על הדעת, שהפטיש מצא את סדנו. דרכי מחשבותיו והלכי רוחו התאימו להלכי רוחם של יהודי-תימן. הם לא רק דבקו בו ובתורתו, אלא ראו בו כמנהיג להם. גם באגרתו להם, שזכתה לפרסום עולמי, העלה את ערכם ומשקלם בעולם היהודי והם השיבו לו כגמולו ושמרו על הרמב"ם כפוסק וכמנהיג, כהוגה וכפילוסוף, וקהלה זו שמרה על כתביו. כל תלמיד חכם בתימן היה לו לדבר יקר להעתיק את כתביו, והספרות הזאת ידועה בכל הספיריות בעולם.
זהו חג לבית מדרשו של הרב יחיא קאפח ז"ל, שהמתרגם הוא נכדו וממשיך את תורתו ופעלו, יודעים אלה שלמדו אצל רבנו הישיש כמה עמל וטרח וכמה יסורי נפש התיסר כדי להשיג דפים קרועים, וביחוד כתבי הרמב״ם. בדרכו הלך בנו, המנוח, ר׳ דוד, והעתיק מה שהעתיק, ואתנו בא והשלים הנכד רבי יוסף, רק בזכות מה שעשה בית מדרש זה, זוהי אכסניה שמחזרת על בעליה.
זהו חג לזכרו של הנשר הגדול, שזכה לפתגם העממי ״ממשה ועד משה, לא קם כמשה״. פוק חזי מאי עמא דבר. כל הדורות מכירים בגדולתו של הרמב״ם.
ברכתי מעומק לבי לידידי וחברי יוסף קאפח, שאין בפי מלים להעריך את מפעלו, שזה מפעל אדירים, ואנו וההסטוריה חייבים לו תודה. יודעים אנו את מפעלו העשיר, את צדקת פרזונו.
נזכיר במעמד זה את אביו ואת סבו, אשר ממימיהם אנו שותים. מאחלים להרב שנוסיף כהגה וכהנה. הדרן עלך והדרן עלך.
הרב פסח קוסס, רבה של העיר בת-ים, אמר בדברי ברכתו: שמח אני להשתתף במסיבה זו, מסיבת תלמידי חכמים וגדולי תורה, אשר כולה היא לכבוד התורה ולומדיה.
הרמב״ם הכין ועשה לנו את התורה כולה לשולחן ערוך לכל בית-ישראל, הערב עורכים אנו את המסיבה לכבוד הרב קאפח אשר זכה לתרגם את פרוש המשנה להרמב״ם מלשון ערבית ללשון הקודש, ע״י זה זכינו שהעביר את התורה של רבנו לכלי קודש ולבגדי הקודש, והנה הוא לפנינו כשולחן ערוך מוכן לכל אדם מישראל להגות בה. נברך את הרב ביישר חילו באוריתא.
א׳ קנמון ממלא ראש העיר בת-ים אמר בדברי ברכתו: צר לי מאד, שנבצר מראש עירנו להשתתף במאורע חשוב זה ולשאת ברכתו לחתן המסיבה.
קטנתי מלהעריך את גודל מפעלו של הרב. על כן אסתפק בברכה: תחזקנה ידיך בעבודתו הברוכה, בהוצאת גנזי חכמת-ישראל לאור לדורנו, ולדורות הבאים אחרינו.
הרב מרדכי פירון:
שמעתי ברכות רבות והערכה רבת על מפעלו של הרב. באתי היה משתי סיבות:
האחת אישית טהורה. מכיר אני את הרב מימי למודינו בישיבת מרכז הרב בירושלים. למדנו יחד ונגשנו יחד לבחינות, והזמן היה זמן מאורעות, ערב הכרזת המדינה.
השניה - מפעלו העצום של הרב קאפח. לא כולנו יודעים מהותה ופרושה של המשנה. הרמב״ם היה מורה דרך למהותה ולרוחה של המשנה. יתר המפרשים הסתפקו בפרוש מלולי. בא הרמב״ם ופלס לנו דרך. פרושו מהותי ממצה, תוך גישה מדעית.
רוב רובם של המפרשים לא העמיקו בפרושו בגלל שלא הבינו את השפה הערבית והתרגומים לעברית היו פגומים. מבחינה זו קם גואל, חתן המסבה, גדול בישראל וראש הידע העצום עם כל חריפותו. הפרוש שלפנינו כל כולו ללא פגם, מושלם ונקי. מעתה עלינו להמצא בידי לומדי התורה. הרב הגיש לעם וללומדי התורה, בפעם הראשונה, יין עתיק של הרמב"ם, בכלי חדש שאין דומה לו, באותה הצורה של העלאת המדות.
במה אברך את הרב? שיפוצו מעינותיו חוצה!
הרב יוסף קאפח: אצל רבנו היו הדרכים סלולות בפרוש התורה. לא כן אצל מפרשים אחרים. הרמב"ם למד כל ענין בתורה ובתלמוד למידה מעולה ובפרושו עמדה לנגד עיניו האמת, פרושו מזוקק תכלית הזקוק. למשיגיו לא ענה, אלא הסביר את עצמו.
שיטת הרמב״ם בפרושו לתורה - דעת השם. המחשבה אצלו תפשה מקום נרחב, לא רק במורה נבוכים, אלא גם בפרוש המשנה, דרגה שניה במחשבתו אהבת הבורא והאדם. התורה נבלעה בדמו ובנפשו ויצאה מפיו מפורשת.
אסים במשנתו של הרמב"ם, שתורתו תהא שגורה בפינו ותצא מפיגו מפורשת, כנתינתה מהר סיני ע"י משה רבנו.
תודה למר תמיר רצון.