ניצחון היהדות השורשית ותבוסת ההתייוונות

הוויכוח הציבורי שקיים במדינת ישראל, מהי יהדות כבר היה קיים בארץ ישראל לפני אלפיים ומאתיים שנים. היוונים שלטו אז בארץ והביאו עמם את מיטב התרבות המערבית דאז, אומנות, ספורט וכו'.

עמנו נחלק לשניים, החלק השמרני המקורי שנשאר נאמן לאמונתו ולתורתו, והחלק השני שגילה נכונות לפשוט צורה יהודית ישנה וללבוש צורה מערבית חדשה. לחלק זה של העם קראו  מתייונים.

אליבא דאמת אין רע בקליטת הטוב והיפה שבתרבות המערבית גם אם מקורה הוא לא יהודי. נהפוך הוא, היהדות מגלה גישה אוהדת לקליט כזו, "יפת אלקים ליפת (=יוון) וישכון באהלי שם" (=ישראל) "יפיפיתו של יפת (=השפה היוונית היפה) תשכון באהלי שם". ולכן ספר תורה שנכתב בשפה היוונית היפה שהיתה אז, הוא ספר תורה כשר, ושכן כבוד בבתי כנסיות של עם ישראל.

אולם במה דברים אמורים ביהודים שהם מאוד מאוד מושרשים ביהדות, שמסוגלים לקלוט דבר חדש שיורכב בישן וייהפך להיות כחלק בלתי נפרד מהיצירה היהודית הישנה והעתיקה. אך יהודים שאינם מושרשים ביהדותם, לא אמונה בה', לא תורה ולא מצוות, וכל יהדותם מתבטאת בכך שהם דוברי עברית וגרים בארץ ישראל, וכשהם גם קולטים ללא הרף תרבות מערבית לא יהודית, רב אצלם החדש על הישן, והם יצירה חדשה – לא יהודית מקורית. יהודים לא מושרשים כאלה אינם ממשיכים להתקיים יהודים. וחלילה כשהריבונות היהודית על ארץ ישראל חדלה כמו בימי היוונים, הרי שליהודים כאלה כמו המתייוונים אין מוטיבציה להילחם למען הריבונות היהודית בארץ. ליהודים כאלה טובים החיים המערביים אשר עושים אותם שווים לגויים, ולא מבדילים אותם מהם ומבודדים אותם.

אמנם גם זו דרך בחיים אבל זו דרך של אינדוידואליות. ואין לאינדואליסטים כאלה לדבר בשם העם ובשם המולדת, כי אלה ערכים של כלל ישראל, שהם ייחודיים לעמנו ולכל מי שרוצה להיות קשור עם עמנו.

ולכן רק היהודים המקוריים והמושרשים הם אשר נשאו את נס המרד נגד היוונים, וקראו: "מי לה' אלי". ובכח סיסמה זו, ובכח אמונת היהדות ותורתה ניצחו המעטים את הרבים, צדיקים את הרשעים, וטהורים את הטמאים, ושבה הריבונות של העם היהודי על ארצו, ושבה קדושת החיים (=בית המקדש) היהודים בארץ. האור היהודי (=תורת ה') שב ודלק ודולק בחנוכה מזה למעלה מאלפיים שנים. ההתייוונות היהודית הובסה. כי היא מירשם להתבוללות. היהדות השורשית ניצחה כי היא מאמינה שנצח ישראל לא ישקר. לכן נחזור גם השנה ונברך על נר חנוכה: "ברוך אתה ה' אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של חנוכה, ברוך אתה ה' שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. ברוך אתה ה' שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".
ובזכות התורה והמצוות ושורשינו היהודיים, כך ננהג עדי עד אנו ובנינו עד עולם.

בתוך: עלון אור אונו, גליון מס' 4, כסלו תשנ"א