דיני הבדלה בט' באב שחל במוצאי שבת

במסכת ברכות דף כז עמוד ב' נאמר:

והא אמר אבידן פעם אחת נתקשרו שמים בעבים. כסבורים העם לומר חשכה הוא ונכנסו לבית הכנסת והתפללו של מוצאי שבת בשבת ונתפזרו העבים וזרחה החמה ובאו ושאלו את רבי ואמר הואיל והתפללו התפללו. שאני צבור דלא מטרחינן להו:

א"ר חייא בר אבין רב צלי של שבת בערב שבת. רבי יאשיה מצלי של מוצאי שבת בשבת. רב צלי של שבת בערב שבת, אומר קדושה על הכוס או אינו אומר קדושה על הכוס? ת"ש דאמר רב נחמן אמר שמואל מתפלל אדם של שבת בערב שבת ואומר קדושה על הכוס, והלכתא כוותיה.

רבי יאשיה מצלי של מוצאי שבת בשבת, אומר הבדלה על הכוס או אינו אומר הבדלה על הכוס? ת"ש דאמר רב יהודה אמר שמואל מתפלל אדם של מוצאי שבת בשבת ואומר הבדלה על הכוס. אמר ר' זירא אמר רבי אסי אמר ר' אלעזר א"ר חנינא אמר רב: בצד עמוד זה התפלל ר' ישמעאל בר' יוסי של שבת בערב שבת. כי אתא עולא אמר בצד תמרה הוה ולא בצד עמוד הוה, ולא ר' ישמעאל ברבי יוסי הוה אלא ר' אלעזר בר' יוסי הוה, ולא של שבת בערב שבת הוה אלא של מוצאי שבת בשבת הוה:

מהגמרא לעיל אנו למדים:

  1. אדם רשאי לכתחילה (ולאו דווקא ציבור) להתפלל תפילת ערבית של ליל שבת מבעוד יום (מפלג המנחה ואילך) וכן להתפלל תפילת ערבית של מוצאי שבת מבעוד יום (ומזכיר "אתה הבדלת"), על אף שטרם יצאה שבת.
  2. אדם רשאי לכתחילה לקדש קידוש של ליל שבת מבעוד יום וכן להבדיל על הכוס מבעוד יום לפני צאת השבת.
  3. אך יש הבדל בין קידוש מבעוד יום להבדלה מבעוד יום. שלגבי קידוש, מעת שאדם קידש הוא נאסר בעשיית מלאכה מדין נדר. ואילו אם אדם הבדיל מבעוד יום הרי הוא אסור בעשיית מלאכה כי טרם יצאה שבת ולכן מבדיל ללא נר. כמו כן, המנהג הוא שגם אינו מברך על בשמים כי טרם יצאה שבת.
  4. מכאן עולה שיש הבדל בין כניסת השבת ליציאת השבת, שכניסת השבת אינה תלויה בקבלה או מעשה מצד האדם אלא שעם שקיעת החמה נאסרה המלאכה. ואילו בצאת השבת, אסורה המלאכה עד שיבדיל בתפילה או שיאמר לפחות "המבדיל בין קודש לחול", ואכילה נאסרה עד להבדלה.

וכן פסק רבינו בהלכות שבת, פרק כט' הלכה יא:

יש לו לאדם לקדש על הכוס ערב שבת מבעוד יום, אף על פי שלא נכנסה השבת; וכן מבדיל על הכוס מבעוד יום, אף על פי שעדיין היא שבת:  שמצות זכירה לאומרה בין בשעת כניסתו ויציאתו, בין קודם לשעה זו במעט.

מארי בהערה לב' לאחר שהביא את הגמרא לעיל כתב:

העולה מדברי מארי:

  1. הלכה פסוקה שרשאי אדם להקדים לכתחילה את תפילת ערבית והקידוש בליל שבת מבעוד יום, וכן רשאי אדם להקדים לכתחילה את תפילת ערבית והבדלה של מוצאי שבת מבעוד יום.
  2. מי שהתפלל ערבית בליל שבת מבעוד יום רשאי לעשות מלאכה כל עוד לא שקעה החמה עד שיקבל עליו את השבת או שיעשה קידוש.
  3. לעומת זאת, מי שקדש מבעוד יום נאסר בעשיית מלאכה, מדין נדר.
  4. סעודת שבת צריכה להיום רק לאחר צאת הכוכבים, לכן מומלץ שיאכל פירות (ג'עלה) לאחר הקידוש כדי שיאכל סעודה של פת לאחר צאת הכוכבים. מטעם זה כתב רבינו בהלכה זו "במעט" כדי שלא יסמיך את הקידוש לצאת הכוכבים על מנת שיאכל את סעודת השבת לאחר צאת הכוכבים.

בנוגע להבדלה, כתב רבינו בהלכות שבת פרק כט' הלכה ד':

עיקר הקידוש, בלילה; אם לא קידש בלילה, בין בשוגג בין במזיד--מקדש והולך, כל היום כולו.  ואם לא הבדיל בלילה--מבדיל למחר, ומבדיל והולך עד סוף יום רביעי; אבל אינו מברך על האור, אלא בלילי מוצאי שבת בלבד.

מארי בהערה י' מביא את דברי המ"מ כדלהלן:

  1. המגיד משנה מביא את דעת הרמב"ן שחובת ההבדלה היא רק במוצאי שבת ושאר הימים ההבדלה היא מדין תשלומין. ולכן לשיטתו אם במוצאי שבת היה פטור בגלל התענית, אין לו דין של תשלומין ולכן לא יבדיל במוצאי הצום.
  2. אולם לדעת מארי, לפי רבינו הבדלה עד יום רביעי (עד יום שלישי לפי מרן) היא מדין הארכת זמן ההבדלה ולא מדין תשלומין, ולכן ניתן להבדיל במשך השבוע גם אם היה פטור מהבדלה במוצאי שבת, כגון בצום ט' באב שיבדיל במוצאי הצום.
  3. נפקא מינא נוספת לגבי אונן שהיה פטור מהבדלה במוצאי שבת, לפי דעת רמב"ן לא יבדיל ביום ראשון ואילו לדעת רבינו יבדיל ביום ראשון.                           

סיכום דיני הבדלה בט' באב שחל במוצאי שבת:

  1. המנהג וההוראה הכללית הוא כפסק מרן לפי שיטת גאוני בבל שעושים הבדלה במוצאי ט' באב מאחר ואין אכילה עד למוצאי הצום.
  2. אולם, בהתבסס על הגמרא ודברי רבינו לעיל, ניתן להבדיל מבעוד יום (על יין בלבד) ולצאת ידי חובת הבדלה (אמנם התלמוד ובעקבותיו רבינו לא התייחסו לדין ט' באב שחל במוצאי שבת, ונראה ששתיקתם נובעת מהדין התלמודי הפשוט שניתן להבדיל מבעוד יום).
  3. לגבי אלו שאינם מתענים, נראה שעדיף להבדיל מבעוד יום מאחר והם צריכים להבדיל כדי לאכול ולא ראוי שישתו יין בט' באב. לכן הפתרון הטוב ביותר מבחינתם הוא להבדיל מבעוד יום.
  4. הלכה למעשה - ההוראה לכלל הציבור היא להבדיל כפי המנהג במוצאי ט' באב (בגלל החשש שמא יבואו להיכשל בהבדלה בנר מבעוד יום או שיבואו להבדיל בזמן המופלג מצאת השבת). אולם כהוראה ליחידים, אפשר להבדיל מבעוד יום עם יין בלבד.
  5. בהתאם למנהג של הבדלה במוצאי הצום, מאחר ויש איסור עשיית מלאכה עד לאמירת "המבדיל בין קודש לחול" (או הבדלה בתפילה), לכן צריך להורות לכלל בני הבית לומר בצאת השבת "ברוך המבדיל בין קודש לחול".
  6. כמו כן, יש לברך על הנר במוצאי שבת גם ללא הבדלה.
  7. מי שהבדיל מבעוד יום, הרי הוא מותר במלאכה מיד בצאת השבת ואינו צריך לחזור ולומר "ברוך המבדיל בין קודש וחול".

דינים נוספים לגבי ט' באב שחל במוצאי שבת:

  1. אפשר להדיח את הצלחות והסכו"ם לפני צאת השבת כל שיש עוגמת נפש מהשארת הכלים המלוכלכים.
  2. במוצאי שבת בט' באב מותר להדיח את כל הכלים, כולל הסירים ואין בכך איסור של רחיצה (אפשר כמובן גם להדיח את הכלים במדיח חשמלי במוצאי שבת).
  3. יש להפסיק לאכול ולשתות עם שקיעת החמה.

 

האם אדם שלא מתענה יכול לעלות לתורה בארבעת הצומות?

מארי ענה בתשובות שאדם שלא מתענה בארבעת הצומות, לא יעלה לתורה, לא יברך ברכת כהנים במנחה ולא ישמש כשליח ציבור וכמו כן לא יאמר "עננו ביום צום התענית הזה" כי אינו מתענה.

אולם חתם סופר בשו"ת אורח חיים סימן קנ"ז, סיפר שבשנה מסויימת נאלץ לאכול בצום ט' באב והוא סובר שאין מקור לכך שאדם שלא מתענה לא יעלה לספר תורה. כי הרי גם אדם שאכל או שתה בגלל צורך רפואי, הרי לא הותרה לו התענית וכן הוא אסור בשאר איסורים (רחיצה, סיכה וכדומה).

גם מארי ענה בתשובה אחרת, שכהן שלא צם יעלה ראשון כדי לא לפגוע בתקנת חכמים בסדר העולים של כהן, לוי, ישראל, לכן נראה שהלכה זו לא הייתה מוחלטת (הין ולאו רפיא בידיה).

לכן אחר בקשת המחילה, יש הבדל בין ארבעת הצומות שקבעו חז"ל (ט' באב, י"ז בתמוז, ג' בתשרי וי' בטבת) שנקבעו כחובה על ידי סנהדרין ונביאים ולא תלויים בקבלה על ידי כל יחיד ויחיד, לבין תעניות ציבור שהציבור מקבל על עצמו בגלל צרות או בצורת. ולכן ארבעה צומות אלו דינם כמו צום יום כיפור שגם אדם שאינו צם יכול לעלות לתורה, לשמש כשליח ציבור וכן לישא כפיו (אם הוא כהן).

 

סיכום שיעור אשר הועבר בכולל ‏יום שישי ח' אב תשע"ו

תגיות: 
תאריך: 
12/08/16 ח' אב התשע"ו
x

Audio Playlist