הספדו של מו"ר הרב רצון ערוסי
על האי יקירא, הרב יצחק מהצרי זצ"ל מהעיר רחובות.
נוזלות דמעות כנחל, על איש תם וישר ירא אלוהים וסר מרע, דבק בתורה מוקיר חכמים, אדם אשר תענוג היה לישב במחיצתו, כי זו הייתה ישיבה לשם שמיים, ורק לשם שמיים.
בשעה ששמעתי שהוא התבקש לישיבה של מעלה, הרגשתי אובדן גדול מאוד מאוד, כפי שנאמר כאן, הוא ורעייתו תבדל"ח, שנים רבות, היו שותפים איתנו למפעל הגדול שנקרא "הליכות עם ישראל", אשר מטרתו להעביר את מורשת אבותינו.
מורשת אבותינו שהיא זכה וטהורה, להעביר אותה מדור לדור, מורשת אבותינו - זו הייתה הדמות של רבי יצחק, אדם שחי בעמל כפיו, אדם שעסק בתורה, אדם שעסק במצוות, אדם שהוקיר חכמים, והישיבה שבת אחים גם יחד, הכל בעדינות והכל בנימוסים. כזו הייתה מורשת אבותינו ולכן האובדן הוא גדול מאוד. אנחנו עכשיו חסרים, נוצר לנו חלל ריק, אנחנו זקוקים לטפח דמויות שיבואו במקומו על מנת שהדור הצעיר ילך לאורן, כי הדור הצעיר שלנו הוא בעל סגולות עצומות, כשרוני, מוסר נפשו למען העם והמולדת, וגם יש לו צימאון גדול למורשת אבות, אבל לא כולם מכירים את מורשת אבותינו, ולכן כל כך הוא יחסר, לדור הצעיר.
בעזרת השם יתברך, אנחנו אמורים כמו כל שנה ושנה לקיים ירחי כלה של החורף, שזה לקראת חנוכה,
אנו מקיימים ירחי כלה בקיץ, ירחי כלה בחורף,
והוא ורעייתו תבדל"ח השתתפו תמיד בירחי כלה הללו.
ירחי הכלה הללו שאנחנו אמורים לקיים, יהיו על שמו ולזכרו, ולכבודו, ונקדיש ביום חמישי מעמד שבו נתאסף כולנו בערב, ונדבר אודותיו ולכבודו, כי הוא חסר, והדמות הזאת צריכה להיות מושרשת בקרבנו.
ולכן כאמור, חבל חבל על דאבדין ולא משתכחין, אנחנו נפתח בקינות, אבל קודם כל בגלל הכאב אנחנו נפתח בקינה המפורסמת,
"הצור תמים פועלו", כי בקינה "הצור תמים פועלו" אנו מביאים לידי ביטוי התנגשות בין שתי אהבות, אהבתנו למנוח, ואהבתנו לקדוש ברוך הוא, אבל כעת אנחנו נבחנים שלמרות אהבתנו למנוח אהבה אמיתית, אנו נכבד את אהבתנו לקדוש ברוך הוא, ללא תנאי ללא סייג: "הצור תמים פועלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא", גם בשעה שהוא נוטל את מחמד נפשנו, אנו אוהבים את בורא עולם, אהבתנו לבורא עולם אין לה קץ אין לה קצבה אין לה שום תנאי, ולכן כאמור דווקא בגלל זה שאנחנו אוהבים את המנוח, במעמד הזה מתאים, שנפגין את אהבתנו לבורא עולם.
לכן ברשותכם, כולנו נפתח קודם כל בצידוק הדין הזה:
הצור תמים פועלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא
קול חרדה שמעתי, אנחה בשברון מתניים, קול ממרר אומרים, אוי על מחמד עיניים, הלך לבית עולמו במר רוחו וכליון עיניים, איווה לשכון באהלי מלך, עלה בסערה השמיימה.
הצור תמים פועלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא
מה נספר בשבחיו אחרי אשר נודעת, אם בתורה הרי למדת, ואם במצוות הרי קיימת, אם בצדקה הרי עשית, ואם בחסד מאוד הפלגת.
אם בייסורים הרי קיבלת, עד מרמס רגליים.
הצור תמים פועלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא
ענווה הייתה לבושך, והחסידות צניף תפארתך, מס לבושה כסותך והרחמנות אזור מותנך, לארץ כופפת קומתך, ויראת שמיים על פניך, נתת לאל לבך ועיניך לשמיים.
הצור תמים פועלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא
לאיש אשר אלה לו, נפשו קודש קודשים, יעלה בהר השם, ישכון במקום קדושים, תנוח נפשו תחת כיסא הכבוד, למעלה משרפים ואופנים, אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך יקראו לפניו בשמיים.
הצור תמים פועלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא
הצור אשר אותו יראת, ומסרת נפשך לכבודו, הוא ירחם עליך ויסתירך תחת כיסא כבודו, ישביעך מטוב הצפון, אשר עין לא ראתה אלוהים זולתך, יגלה את צדקתך, ויכריזו משמיים.
הצור תמים פועלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא
המוות הוא כוס מזוגה לכל, אבל החיים בעולם הזה אינם התכלית, החיים בעולם הזה הם רק מעבר, הם רק פרוזדור הם רק הכנה, אשרי האדם אשר כמו המנוח ניצל את ימי חלדו, כדי לזכך את נפשו האלוהית, ולהכין אותה שלאחר שנפשו נפרדת מעולם החומר הזה שבו אנחנו מצויים.
נפשו האלוהית אשר כבר זיככה בתורה ומצוות ומעשים טובים, הולכת ומתחברת ודבקה בצור העולמים.
כי רק נפש אלוהית המדבקת בצור העולמים, חיה לעולם.
אין מוות לנפש האלוהית.
יש מוות לנפש הגופנית החומרית, אבל לא לנפש האלוהית.
ולכן אשריו של המנוח שאכן הכין צידה לדרך. ידע שעיקר העיקרים זה עולם האמת והנצח. ידע שעיקר העיקרים הוא שנפשו האלוהית, תדבק בצור העולמים. אשריו, לא כל אדם זוכה לכך. וכאמור, נכון, יש בני אדם אשר ברוך השם מרבים במצוות ומעשים טובים. וטוב שכך. וכך הקדוש ברוך הוא הכין אותנו שבאמת כל אדם ואדם יכין צידה לדרך, אבל יתרונו של המנוח, מלבד שעשה מצוות ומעשים טובים, כאמור הוא גילם את הנפש אשר היא בעלת מידות יקרות, דהיינו הענווה, החן, היושר, אלה הם דברים מאוד מאוד מאוד חשובים, כי נוהגים אנחנו לדבר על מצוות ומעשים טובים וטוב שכך וכך צריך להיות, אבל הנפש הזו שהיא עושה מצוות ומעשים טובים זקוקה להיות באיזו שהיא אווירה מלאכית, והאווירה המלאכית זה היכן שיש ענווה, היכן שיש יושר, היכן שיש נקיות הדעת, היכן שיש אצילות, וכל אלה היו לו למנוח, כפי שאמרתי, חבל חבל על דאבדין ולא משתכחין.
אבל אנחנו מצויים פה, כדי להתפלל לבורא עולם ולומר לבורא עולם: אנא הקדוש ברוך הוא, נטלת את נשמתו הטהורה של רבי יצחק מאיתנו, אנא גדור בעד הפרצה הזו שנפרצה, גודר פרצות בישראל הוא, יגדור בעד הפרצה הזאת ובעד כל פרצות עמו ישראל. יש ברוך השם למשפחה היקרה הזו בנים, יש כאלה אשר יהיו ראויים לאמץ את המידות הנעלות של המנוח כדי לסתום את הפרצה הזו שנפרצה, אבל זה גם אנחנו, אנחנו המנחמים, אנחנו בני הקהילה שהוא היה חלק מאיתנו, גם כן ככל שאנחנו נאמץ את דרכו הישרה, אנחנו סותמים בעד הפרצה הזאת. לכן כשאנחנו יושבים ומצטערים על הסתלקותו, אנו כאמור גם מתפללים לבורא עולם שיגדור בעד הפרצה הזאת, במיוחד בימים האלה, אשר עמנו מצוי כבר מזה שנתיים ימים, במלחמה רב-חזיתית, והקדוש ברוך הוא מטלטל אותנו טלטלה ואומר לנו: בניי, רחומיי, לא בכדי נתתי ואני נותן לכם את הניסיון הזה של שנתיים ימים. תקשיבו, תקשיבו למה שקורה ביניכם. יש אווירה של שנאת חינם, ואסור שתהיה כזו. אין סיבה שתהיה שנאת חינם בתוכנו. כולנו בני אב אחד אנחנו. למרות שזה הולך בדרך זו וזה הולך בדרך זו. נתפלל אבינו שבשמיים שינחה אותנו לדרך האמת.
אבל אין מקום לשנאת חינם. שנאת חינם מפרקת אותנו, מחלישה אותנו, מזמינה את האויבים להתעסק איתנו.
אבל יותר מכך, השנאת חינם גורמת למי מאיתנו, שהם לא כל כך מושרשים בשורשים של היהדות, שיש ולפעמים מחפשים כבר איזה שהם נוסחאות, מה שקוראים לזה היום - "ישראליות".
אל נתבלבל. הביטוי "ישראל" הוא ביטוי נעלה, יותר מ"יעקב", כי יעקב מבטא את העקיבה שלנו נגד אלו שמנסים לפגוע בייחודיות שלנו, אבל ישראל זה מעמד גדול ונשגב להדבק בבורא עולם, ולכן אסור להרשות לאחוז בביטוי הנעלה "ישראל", "ישראליות", ולומר "אני ישראלי", וכאילו אם אני ישראלי, אני בלי חלילה כל הזהות היהודית, היהודיות. בדיוק הפוך, ככל שאתה מצהיר, ואשריך שאתה מצהיר שאתה ישראלי, מחייב אותך להיות מצויד בצידה של תכנים יהודיים, יהדותיים, שיבטאו את הישראליות הזו, כי במה אנחנו שונים, במה אנחנו שונים מאומות העולם אם לא ביהדות שלנו.
לכן מורי ורבותיי, אנחנו באמת מתפללים לאבינו שבשמיים שהקדוש ברוך הוא יערה רוחו ממרומים ויזכה אותנו כי אכן באמת נזכה כולנו לשוב בתשובה שלמה, ונזכה בעזרת השם יתברך שגם יתר החללים שנותרו כבר יחזרו אלינו, ולא עוד אלא שתסתלק שנאת חינם מתוכנו,
ונזכה בעזרת השם לבוא משיח צדקנו, ולבניין בית מקדשנו במהרה בימינו אמן.
תהיה נשמתו של המנוח יקירנו אהובנו, צרורה בצרור החיים.