כלל גדול בדיני טהרת האישה לבעלה: לא אסרה תורה אלא דם שיוצא מאותו מקום, בהרגש.
וכלל חשוב נוסף, שכתם שנמצא בבד או בבשר האישה, אסור רק מדרבנן. כי שמא אינו דם כלל. או אינו דם נידה.
ולכן הגישה של ההלכה היא להציל את האישה מפני הכתמים, כלומר לגרום לכך שהכמים שתראה לא יאסרוה. ובין הדרכים שהציעו חז"ל, שהאישה תלבש בגדי צבעונין. ומשום כך מגן צבעוני בוודאי מציל.
ודרך שניה, שימוש בדבר שאינו מקבל טומאה, כמו נייר, ואפילו הוא לבן. כמו גם אם ישבה על אסלה (מאחר והיא מחוברת לקרקע, היא אינה מקבלת טומאה) לבנה, ונמצא כתם עליה, שהאישה מותרת.
ואם המגן הוא מניילון, הוא אינו מקבל טומאה, והכתם שעליו אינו אוסר.
ומגן שהוא מבד, מבחינה עקרונית, כתם שעליו אוסר, כי הבד מקבל טומאה.
אך אם אין בו גודל שישה ס"מ על שישה ס"מ, אינו נחשב לבגד, ואינו מקבל טומאה.