לשון הרע
שלום כבוד הרב
1)האם מותר לשאול אודות ראש ישיבה איך הוא בהתנהגות ובחכמתו כדי לדעת אם ללכת לישיבה שלו או לשיעורים שלו ?מתי תהיה פה בעיה של לשון הרע ?והאם יהיה מותר לאדם ששאלו אותו לענות גם מידע שקיבל מכלי שני(מחברו שהוא ירא שמיים)ולהגיד בפירוש לשואל שמה שהוא אומר זה שמועה מחבר ?כי ראיתי בחפץ חיים שמותר להגיד לשון הרע מכלי שני למנוע נזק, ולכן נזק ממוני ראיתי שמותר למשל להגיד על מזרון שהוא לא טוב כאשר זה מכלי שני השמועה ולהצהיר זאת שמספרים, אז ק"ו שיהיה מותר כדי שלא ילך לישיבה שלא יהיה מרוצה ממנה ויגרם לו נזק, לא ?
2)רשום בחפץ חיים שדברים שאין בהם גנאי אך אדם לא רוצה שיספרו עליו ומתבייש בהם זה לשון הרע בכל מקרה...יש לי שכנה אלמנה שבעלה מת ביו"כ, האם מותר לספר לחבר שלי ששאל אותי מי זאת את העובדה שהיא אלמנה ?וכן להגיד על אדם שנחתכה לו אצבע מתאונה שהכניס אצבעו למנוע המכונית בטעות ?ואין ידוע אם מקפידים על זה ?אני צריך הנחיה כללית מהרב
3)האם מותר לספר על אדם שהוא נכה ?אם שואלים עליו פרטים בשביל לזהותו ?למשל שואלים אותו על מישהו שהיו צריכים לפגוש אותו ולא מצאוהו "איך הוא נראה" כדי לדעת אם הוא היה פה אותו אחד שהם מכירים ואם ראיתי אותו ?ולהשיב איך הוא נראה תוך כדי שאני אומר את כך שהוא נכה או עם צלקות בפנים או עם אף עקום או פה עקום וכד' ?האם מותר ?ואם לא, מה לעשות במצב שאלות כאלו ?
4)אם שואלים חוזר בתשובה אם משפחתו שומרים שבת, מה יגיד ?הרי הם מחללים שבת ורשום שאסור להגיד על יהודי שעושה עבירה...האם אסור לו להגיד את האמת למישהו ששואל אם המשפחה שלו גם התחילו לשמור שבת וכד' ומתעניינים על משפחתו?
5)האם כאשר שואלים אותי על מישהי שרוצים לשדך לבנם אם היא כעסנית ואני יודע שהיא כועסת הרבה, צריך להגיד להם זאת ?והאם אפשר להגיד להם גם כאשר הידיעה היא מכלי שני מאדם ירא ה' ואני מודיע להם שזו שמועה בלבד ממישהו ולא אומר שראיתי בעצמי את התנהגותה זו השלילית?
6)אדם שפונה אלי לאחר שמישהו פגע בו קשות ומדבר עליו דברים של גנאי מתוך כאב לב פגוע, רשום שמותר לדבר על מי שפגע בו לשון הרע כדי לנחם את הנפגע והמושפל ממנו, עד כמה אפשר לדבר לשון הרע עליו ?
7)הרב אמר שמותר לפרסם בתקשורת על רוצח או אנס שהוכח שעשו מעשה זה ולהגיד שמם..למשל "היום בצהריים ראובני שמעוני רצח זוג מנהריה"...האם אין איסור לשון הרע בזה לאחר שנתפסו והם בכלא והרי כבר אין פה אזהרה לציבור מהם שהם מסתובבים חופשי וכד' ?האם זה מותר ?והאם יש טעם לעשות זאת ?
8)לפעמים אני רואה שלטים בצד הכביש עם ביטויים קשים על חברי כנסת מסויימים למשל "חבר כנסת פלוני עשית פשלה בגדול" או "חבר כנסת פלוני משחד את שאר החברי כנסת" וכד'...האם יש מצבים שזה מותר ?מתי ולמה ואיך ?
תודה רבה
1. בוודאי שמותר לך לשאול, שהרי אתה אמור להתחנך על ידו. אבל עליך להיזהר מרכילות ומלשון הרע. ועליך לשאול שאלות ממוקדות, מה יחסו לענין זה וזה, כיצד הוא מתייחס לתלמיד שמתנהג באופן כזה וכזה. ולא להיגרר עם המשיב לסיפורים, להשתדל להיות ענייני בשאלות ובתשובות.
2. בוודאי שאם היא מתביישת מן העובדה שהיא אלמנה שאסור לך לספר פרט זה, וכך בעניינו של האדם שנחתכה לו אצבע, ובכלל גם אם אינם מתביישים אסור לך לספר פרטים כאלה, כי זו רכילות.
אבל אם אתה נשאל לפרטים כאלה, בגלל צורך השואל, צורך חיובי וחיוני, כגון לצורך זיווגו, בוודאי שעליך לספר שהיא אלמנה, כי זהו פרט חשוב לשואל שרוצה שידוך, וכן מעביד שמתעניין בעובד, חיוני לדעת אם יש לעובד אצבע קטועה.
3. כמו בשאלה הקודמת, הכלל הוא, שאם יש לשואל צורך חיובי וחיוני בפרט על נכותו, מותר לך לספר. כי אתה נחשב כמשיב לו אבידה, שלא יינזק או יפסיד. וכך בעניין זה, אם יש לו חשיבות לדעת מי היה, ומי לא היה, הן כדי להודות להם, או להתקשר עמם ולהודיעם אינפורמציה תשובה וכיו"ב.
4. גם בעניין זה צריך לבדוק אם יש חשבות לספר שהוריו אינם שומרי שבת, כדי שיתקבל לפנימייה דתית, מותר. וכן כדי למנוע שלא יתארח אצלם שורמ שבת, מותר וכיו"ב.
5. מותר לספר לך ידיעות בדוקות לא סתם שמועות. או שאתה יודע באופן אישי, או שמעת מפני בני אדם נאמנים ונכונים ויראי ה'.
6. אין שיעור אחיד, הכל לפי הנפגע. כל זמן שטרם התאושש, ואתה צריך להמשיך בטיפול הנפשי מותר לך לשמוע, רק לצורך התמיכה הנפשית ולא יותר. וכמובן שאם במצב שאפשר כבר להנחותו, שאסור לו עוד להמשיך ולספר על זה שפגע בו, כך יש לעשות.
7. כל זמן שיש תועלת הצלה לציבור הרחב ממנו, אפילו על דברים שבעבר, ולא רק בעתיד, מותר לספר דברים שהוכרעו בהליך שיפוטי תקין.
8. יש להימנע מכך. כי בהרבה מן המקרים, האינפורמציה היא שמועתית בלבד או קנטרנית וכיו"ב.