עליך לדעת שיש שתי התייחסויות לזכות עם ישראל על ארץ הקודש:
א. הייעודית ערכית - לפיה ה' הוא בורא העולם וכל אשר בו. הוא נתן את ארץ הקודש לכנענים, וכשחטאו נטלה מהם ונתנה לנו לעולם. על בסיס ברית עולם שנכרתה בינו ובין אברהם אבינו, שהוא ה' נתן לנו את הארץ הקדושה, כדי שנהיה עם קודש, ונהיה ממלכת כהנים וגוי קדוש, אור לגויים ונקדש שמו יתברך. ולפי התייחסות זו, ה' נטל מהם את הארץ וכל אשר בה, בתים מלאים כל טוב, אשר לא בנינו ונתנם לנו. ואם נחטא נגלה ממנה, ואם נשוב בתשובה נשוב אליה ונחיה עליה עד עולם.
ב. הקיומית - לפיה עם ישראל הוא עם נרדף ונטבח, אין לו מקום אחר בעולם שיחיה את החיים הריבוניים והיחסית בטוחים, רק כאן. אך מאחר וכבר קדמונו הפלשתינאים, אסור לנו לנשלם. וכל אשר להם, כמו בתים, הוא שלהם. במוקדם או במאוחר.
ולכן לפי ההתייחסות הראשונה אין לחשוש מכך שמתפללים בבית של פלשתיני וננטש והפך להיות נכס מדינה, ומדינת ישראל הועידה אותו לבית כנסת עולם, ובלבד שלא תהיה סכנה בשימוש בו, אם אינו יציב.
ולפי ההתייחסות השנייה, אם עלולים הם להחזיר בתים לבעליהם הרי התפילה בהם היא זמנית ולא התקדשה.
קצרו של דבר, מדבריך נראה שהשתמשו באותו בית כבית כנסת באופן זמני, אף שהדבר נמשך שנים. והואיל והוא היה זמני, הוא נתקדש, וניתן להרוס אותו. אך השימוש בו על דעת קבע, והוא בדין בידכם, ולא בגזל. והוא נתקדש, ואסור להרסו, או להשתמש בו שימוש של בזיון. אם הוא מט ליפול אסור להתפלל בו, אבל צריכים מיד לבנות או לקנות בית כנסת במקומו על אתר.