כבוד הרב`

1) מה כוונת רבינו כאשר פסק בהלכות מלכים ומלחמות שמצווה לעקור עבודה זרה מארצנו?
2) האם, כאשר ידינו על העליונה, מספיק לגרש עובדי עבודה זרה בלבד או גם יש להרוס המקומות ששימשו לפולחנם?
3) רבינו פסק שהישמעאלים אינם עובדי עבודה זרה, הלא בכל זאת התורה לא מתירה לנו לאפשר להם חנייה בארצנו בעת הזאת?
4) הבנתי מפסיקת רבינו שרק גויים שיקיימו שבע מצוות בני-נח מורשים לגור בארץ. וזאת רק בעת שהיובל נוהג, האם זאת אומרת שגוי שאיננו בן-נח כשר המתגורר בארץ עובר על מצווה וגם שבן-נח המקיים מצוותיו, אך גר בארץ גם עובר עבירה?
5) למי מתייחסת הברכה שמברכים בעת המילה כאשר אומרת "אשר קידש ידי מבטן"?
6) האם כאשר קונם עוף שלם או גוש בשר גדול שלם וחותכים אותם, כדי לחלטם לצורך הכנה מאכלים, חייבים למלוח שוב את אותם החתיכות?
7) בשבוע שעבר שאלתי לגבי דין הפרשת חלה, אך נדמה לי שלא ניסחתי את שאלתי מספיק טוב: ידוע לכל לומד תורה שמקובל בימינו להפריש חלה בכמות כלשהו גם אצל בעלי-בתים וגם במאפיות. כידוע לנו רבינו פוסק, כדעת חז"ל, כמה להפריש.
האם המציאות מחייבת אותנו להפריש חלה מכל מוצר שקונים מחוץ לבית?

תודה על תשובותיך!
יברכך ה` וישמרך!