גדר משחק בקוביא בימינו
במסגרת הלימוד במסכת ראש השנה וההסבר שמופיע במפרשים על כך שמשחק בקוביא הוא שדווקא זו עיקר פרנסתו התעוררה השאלה האם בימינו אותם האנשים שמפעילים חדרי הימורים באינטרנט (ובידוע שיש ביניהם יהודים וישראלים שזו פרנסתם היחידה)יחשבו מבחינת ההלכה כמשחק בקוביא שפסול לעדות ומה למעשה ההשלכות המעשיות של פסול לעדות בימינו
אודה לכב` הרב באם יוכל להשיב לי ביומיים הקרובים.
לפי רבינו, שני יסודות מצטברים, שאם הם מתקיימים, האדם נפסל לעדות מדרבנן:
א. שיש במשחק אסמכתא.
ב. שזה עיסוקו של המהמר, כך שאינו עוסק ביישובו של עולם.
איני מכיר את ההימורים באינטרנט, אבל אם יש בהם גדרי אסמכתא, כמו המשחקים בקוביה על כספים, כיוון שאין האדם מפסיד ומקנה כספו למנצח בגמירות דעה מלאה, יש כאן חשש של גזל, ואם ההימורים הם עיסוקו, ואינו עוסק ביישובו של עולם, אז, ורק אז, הוא פסול לעדות.
תכנים לקריאה נוספת
אמירת "אראלי מרומים" בסליחות
יורנו רבינו, מה יעשה אדם המתפלל בציבור אשר נוהגים לומר פיוט "אראלי מרומים" ופיוט "מכניסי הרחמים"?
האם נכון שיימנע מלאמרם לאור שיטתו התקיפה של רבינו נגד פנייה לאמצעים אחרים מלבד ה'?
האם יש הבדל בין "אראלי מרומים" לפיוט "עשה למען מלאכך" שבו לכאורה אין פנייה ישירה למלאכים?
ומיהם אותם מלאכים שהפיוט פונה אליהם?
בתודה מראש ובברכה.
פורים קטן ונפילת אפיים: מה אפשר ללמוד מדברי הרמב״ם?
האם מותר בשבת להוציא באמצעות מצקת תבשיל מסיר שע"ג הפלטה?
האם יש הבדל בדין בין תבשיל שהתבשל כל צרכו לתבשיל שלא נתבשל כל צרכו?
לשיטות פסיקה מסוימות, באלו נסיבות לא יחול האיסור להחזיר הסיר ע"ג הפלטה?
כיצד ובאלו תנאים יפעל ההולך בשיטתו של הרמב"ם אשר מעוניין להשאיר חלק מהתבשיל מחומם גם לסעודה שלישית?
שלושה שותים במחשבת הרמב''ם
מתוך יום עיון והקבלת פני רבו בבית כנסת "ארגון אבי דוד" ירושלים פסח התשע"ז
מהי מידת האורך המינימלי של הציצית?
לשיטת הרמב"ם השיעור המינימלי לציצית, 4 אצבעות ( 8 ס"מ) ואילו לשיטת רבינו תם, 12 אצבעות ( 24 ס"מ). כיצד פסק מרן השו"ע בנושא הנדון? בנסיבות שנתגרדמו חוטי הציצית, היש לחשוש לכתחילה לשיטת ר"ת?
מדוע נקרא האתר נצח ישראל, ומה הקשר בינו לבין מכון מש״ה?
בבקשה לספר לי יותר על מכון מש"ה ולמה האתר הוא "נצח ישראל" ולא מכון מש"ה?
מי הקים? מי הוא המנהל? הכול עסק של תימנים? איזה מנהג? בלדי?
שכחו בשבת להפטיר בפרשת שקלים, האם יחזרו ויוציאו במנחה ס"ת שני?
מדוע לא דנו במשנה ובתלמוד בנסיבות של שכחה שכזו והרי קרובה יותר השיכחה בתקופתם?
האם ציבור יכול להחליט לקרוא בס"ת שלא ע"פ זמנים שתיקנו חכמי ישראל או להוסיף על מס' העולים?
מה תהיה תקנתם של ציבור בנסיבות אלו לפי שיטת הרמב"ם או לשיטת האחרונים?