פורים וכיפורים...

שאלה: 
פורים הנו "יום טוב" וקריאת התורה שלו דוחה את הקריאה הרגילה, אם כן, מדוע שחל פורים בירושלים להיות בשבת לא דוחים את הקריאה של השבת, אלא עושים קריאה בדומה לר"ח שחל להיות בשבת, דהיינו קוראים למפטיר `ויבא עמלק` ונמצא כי רק הפטרת השבוע נדחית ולא הפרשה כולה?
יתר על כן, בפורים עולים ג` גברי, בעוד שנקבע כי בימים שאינם מותרים בעבודה אבל אינם ימי שבתון לא יפחתו מ- ד` גברי. שכן, בר"ח (שבעבר היה אסור בעבודה) ובחולו של מועד קוראים ד` גברי. לעניינו, בתעניות אשר אינן אסורות בעבודה הרי עולים ג` גברי וכך גם חנוכה שאינו אסור. ברם, בפורים מותרת רק מלאכה שיש בה משום שמחה.
תשובה: 
ה"יום טוב" האמור לעניין פורים פירושו, יום של שמחה ומשתה, ולא יותר. ובוודאי לא בהגדרה ההלכתית - לחלוטין. כי מבחינה הלכתית, אין אפילו איסור מלאכה. ואע"פ שגם ר"ה אינו אסור בעשיית מלאכה, יש בו קרבן, מה שאין כן פורים, שהוא מדרבנן. ולכן העולים לתורה בו, הם רק שלושה, ביום שני וחמישי (מנחה של שבת הוא רק משום יושבי קרנות).
ואין קריאת התורה שלו דוחה קריאת פרשת השבוע בשבת, רק מפטיר. כמו אפילו ר"ח, ואין לומר חנוכה.
מה שאין כן חול המועד וימים טובים, שיש בכל אחד מהם שביתת מלאכה, לפי כללים שנקבעו לכל יום.
תאריך: 
01/08/07 י"ז אב התשס"ז
תגיות: 
x

Audio Playlist