האם מותר להתארח בשבת חוה"מ סוכות לצורך כיבוד הורים, במקום ללא סוכה. [אכילת עראי עד כביצה פטור מהסוכה] או שנאמר שהשבת קובעת לאכילה ובעינן סוכה?
ב. `עד כביצה`, בכלל או לא ? [נפ"מ האם יטול ידיו בברכה או לא?] תודה רבה!
א. מותר לעשות כן. השבת קובעת למעשר, אבל לא לעניין סוכה. כי לעניין החובה לשבת בסוכה היא דווקא באכילת קבע, ולא באכילת עראי, שהיא רק מטעמת. ואין כוונתו שזו תהיה סעודתו. ב. רבינו, סוכה, ו, ו, כתב: "ואסור לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שבעה אלא אם אכל אכילת עראי כביצה, או פחות BBאו יתר מעטBB". עכ"ל. ולא כנפסק בשו"ע, או"ח, רלב, ג, עד כביצה. וכתב במ"ב, שם, ס"ק לה, ולא יותר מכביצה, ועיין ברה"ל, או"ח, תרלט, ד"ה כביצה מפת. שיש מחלוקת ראשונים, אם עד כביצה ולא יותר, או גם יותר מעט. ולדעתו, שם, ההלכה בשו"ע, עד כביצה ולא יותר, שלא כהרמב"ם. ולפי רבינו בפיהמ"ש, סוכה, ב, ד, הכל תלוי בכוונה של האוכל. אם הוא מתכוון שזו אכילת קבע שלו, אפילו כזית, חייב לאכול בסוכה. ואם הוא אינו מתכוון שזו אכילת קבע שלו, אלא עראי, אפשר אפילו עד כביצה או פחות או יותר מעט. לעניין נטילת ידיים, אין הדבר תלוי בקביעת סעודה, כי אם הוא אוכל כזית פת, אף שאינו מתכוון לקבוע סעודתו עליה, חייב נטילת ידיים בברכה. שהרי על כזית ירק שאוכלים בליל הסדר אחרי הקידוש, בגלל שמטבלים אותו במשקה, נוטלים ידיים בברכה, לפי רבינו. ורק אם אכל פת הבאה בכיסנין, מאחר וברכתה המקורית בורא מיני מזונות, אם קבע עליה סעודתו, נוטל ידיים בברכה ומברך המוציא. ולכן האוכל כזית פת בחג הסוכות שלא מתוך כוונה שזו תהיה סעודתו הקבועה, פטור מלאכלה בסוכה, אך חייב בנטילת ידיים בברכה. אבל בשו"ע, או"ח, קנח, ב, יש דעה שאם אוכל פחות מכביצה, נוטל בלא ברכה. ודווקא מכזית עד כביצה נוטל בלא ברכה, עיין שם, ג.
