והוא רחום
שלום רב! שמעתי שאלה מהותית וטרם קיבלתי תשובה הולמת: למה מייד אחרי תפילת נעילה לאחר שכל עוונותינו כופרו לכאורה אנחנו אומרים מיד "והוא רחום". הרי זה כאילו אומר שבעצם לא כופר בכל או כלום.. אשמח לתשובתך בהקדם כי זה נושא אמוני שמציק לי. תודה.
שתי תשובות בדבר: א) טופס תפילות אמרינן, כמו שלא שנינו לשונות שבלבקשת צרכים מברכת המזון בשבת, כדי שנשמור על הטופס של כל יום. וכן טופס ברכות, כמו בהבדלות שיש בברכת ההבדלה, שאנו אומרים בין ששת ימי המעשה, גם במוצאי יו"ט או ר"ה, או יוה"כ. וכך גם כאן אומרים והוא רחום כטופס תפלות ואין משנים בגלל הנעילה. ב) הלוואי שאנו נגיע למצב שאחרי הנעילה אכן הצלחנו להתחרט ולהתוודות על כל חטאינו, באופן שנשארנו לחלוטין בלי שום חטא, כי לצערנו, יש חטאים שאין אנו זוכרים אותם. ויש חטאים שאנו נכשלים בהם, כמעט בכל רגע, בעיקר בין אדם לחברו, כגון לשון הרע, יחס לא הוגן כלפי חבר בבית הכנסת ועוד. והיו שגמרו לסעוד אחרי צאת יום הכיפורים, ורצו לקיים זריזין מקדימין. ופנו לקיים את הסוכה, והשכנים טענו, שהדבר מפריע להם באותה שעה, ורבו ביניהם עם קללות ומכות. והוא רחום יכפר עוון. ודי לחכימא.
תכנים לקריאה נוספת
חשש להעתקת פטנט / הובלה ביום שני של ראש השנה
כבוד המארי, המוצר עליו כתבתי לכבודו הוא תוצרת חברה אירופאית. קיים בין החברה שלנו בארץ לבין החברה האירופאית הסכם המעניק לנו את הזכות לשווק את המוצר בארץ. אני התבקשתי לשלוח חתך מוצר זה ליצרן סיני כדי שהוא יעתיק אותו, בשינוי קל, וייצר בשבילנו את אותו מוצר. האם אסור לעשות זאת משום העתקת פטנט? לגבי הובלת המכולה ביום שני של ראש השנה. אציין שהעמסיק שלי הוא יהודי. אני האחראי על הייבוא.
גדרי מרא דאתרא
שלום וברכה
1 ישנו מעשה בגמרא שנשיא ישראל דרש מאחד התנאים לבוא לפניו לסעוד ביום שסובר התנא שזה יום כיפור האם משמע שאין ליחיד שהוא פוסק לפסוק לעצמו אחרת ממא שפסק הנשיא
כי למה לנשיא לכפות את פסקו על פוסק שפסק אחרת אם לא נאמר שאף ברשות היחיד יבטל דעתו מפני דעת המרא דאתרא ?
שאלתי נובעת לאחר ששמעתי את כבוד הרב בענין אם תלמיד שהגיע להוראה רואה לאסור ואלו רב העיר שלו פסק להתיר
ברשות היחיד שלו יאסור וברשות הרבים יתיר כהוראת רב עירו -משמע ברשות היחיד יעשה כשיטתו הפך דעת רב עירו
סמכות שיפוט של רב עיר
היש סמכות לבית הדין בא"י לדון בתביעה בין בעלי דין על מקרה שהתרחש בחו"ל ?
האם עפ"י המשפט העברי ישנה הגבלת סמכויות על בתי דין כשמדובר בהצלת עשוק מעושקו?
כיצד קורה שבגולה העניקו השלטונות אוטונומיה לבתי הדין היהודיים ואילו במדינת ישראל מצרים את סמכויותיהם?
קצין בכיר שמעד ושיקר למפקדיו, האם לפי משפט התורה דינו קלון והדחה מוחלטת מהצבא?
האם משפט התורה מכיר בכלל ש"כולם שווים בפני החוק" או מעודד את התופעה של נקמנות ו"עריפת ראשים"?
אילו כלים מציע משפט התורה ע"מ לאזן בין הצורך בענישת מי שסרח לבין הצורך שלא להפוך העבריין לאוייב החברה?
מהם התנאים עפ"י משפט התורה שניתן להחזיר את הבכיר העבריין למשרתו הקודמת אם שוכנע ביה"ד שנתקיימו כיאות?
יום הכיפורים
לק"י שלום לכבוד תורתו. שמעתי שמי שיש לו קרי לילה ביום הכיפורים, זה סימן שהוא ימות באותה השנה. האם הדבר נכון? ואם כן, איך מונעים הגזרה? מועדים לשמחה ולבשורות טובות !
שעיר המשתלח ומצות וידוי יוהכ"פ
לכבוד הרב שלום וברכה!
1. בזמן שביהמ"ק קיים, מכפר שעיר המשתלח בעבור עם ישראל על הקלות - אפילו כשלא עשה תשובה, ועל החמורות רק כשעשה תשובה. האם יש חובת וידוי לכל אחד ואחד בזמן שביהמ"ק קיים? שהרי על הקלות מתכפר אפילו בלא תשובה. ועל החמורות לכאורה די בתשובה, ווידויו של כהן גדול עולה לכל עם ישראל?
2. האם חובת הווידוי חלה גם על נשים? בכבוד רב ובתודה.
כיצד מונין את 3 הימים לאחר הלידה ע"מ לקבוע מעמד היולדת לענין הפטור מצום יוה"כ?
היש לספור ימים אלו "מעת לעת" או עפ"י ימים הלכתיים (קלנדריים) ?
מהו המקור ההלכתי של מרן השו"ע שפסק שהמנין אינו "מעת לעת" למרות שמדובר בהגדרה של חולה שיש בו סכנה?
מהם השיקולים ההלכתיים שהנחו את הגר"ע יוסף לפסוק בנושא זה לחומרה בניגוד למרן השו"ע ?
פדיון כפרות
שלום לרב
האם לדעת מורי קאפח יש עניין בכפרות/פדיון כפרות? אם כן, איך נהוג לעשות?
תודה