לפני חתונה
אני עומד להתחתן בעוד כחודשיים אנחנו דתיים אבל לא חרדים, אני קצת יותר חזק בדת, אך היא עדיין רואה המון טלויזיה, מעוניינת בצו האופנה ועוד כמה דברים שלא מעניינים אותי כלל. ומעניין אותי ללמוד על כל הנושא של דיני נידה וכו`, כדי לדעת כיצג לנהוג.
משום מה את רעייתי לעתיד זה לא כל כך מעניין, היא יודעת באופן כללי מה שצריך, אבל נדמה לי שאם נלמד דברים יחד ולאו דווקא הלכות נידה אלא כל מיני ספרים העוסקים בבניין המשפחתי, ביצירת התא היהודי, בניית קשר, כיצד להתמודד עם מריבות וכו` אז זה יעמיק את הקשר ביננו.
אך היא רואה זאת מעין "החזרה בתשובה" או כאילו אני בא נגדה ומנסה לחנך אותה. אבל זה ממש לא ככה ואני לא יודע איך להסביר לה כי ניסיתי עשרות פעמים, לעיתים זה אף מביא את שנינו לחיכוך מסויים כי גם הלחץ של החתונה הקריבה ובאה עושה את שלו.
איך להתמודד? מה לעשות כבוד הרב? תודה.
אם דבר זה מביא אתכם לידי חיכוך כבר כעת, כל שכן לאחר הנישואין.
לכן צריך להסביר לה בדרכי נועם, שאהבה בין בני זוג אינה עניין של רגשות בלבד, ועל בסיס המראה החיצוני, אלא ובעיקר על בסיס אישיותי, דהיינו המידות שלו ושלה, וכן ההשקפות ואורחות החיים. משום שאם נוצרה אהבה ממבט ראשון, ואח"כ מתגלים הבדלים גדולים באישיות של כל אחד מבני הזוג, בהשקפות ובאורחות החיים, עלולה להתפתח ביניהם שנאה יותר מן האהבה, כי לאחר הנישואין כבר בני הזוג קשורים הלכתית ומשפטית.
ולכן צריך להסביר לה, שמאחר והעניין הדתי עקרוני הוא אצלך, וכי כך אתה מתכנן את חייך עם בת זוגך, וכן את ייעודך כאב מחנך את בניך ואת בנותיך, היא צריכה, אם היא מעוניינת, ששניכם תהיו נשואים והורים לבנים ולבנות, היא צריכה לקבל ברצון ובאהבה את הדת.
אבל אם החילוניות אצלה היא עקרונית, והיא אינה מוכנה לוותר על דרכה זו, תצטרכו בצער רב להיפרד, כי לא תוכלו לממש את ייעודכם כהורים מחנכים, וגם לא תוכלו לחיות כבני זוג אוהבים, כל זמן שכל אחד ידבק בדרכו השונה. ושהיא מצפונית לו.