הניתן להצטרף לאמירת סליחות באמצעות הטלפון?
האם אנשים מוגבלים וחולים יכולים לשמוע ולהצטרף לאמירת סליחות דרך הרדיו וכיו"ב?
האם יוצאים ידי חובה בשמיעה עקיפה ממכשירים אלקטרוניים ואחרים?
היש הבדל בין חובת שמיעת קול שופר לבין שמיעת סליחות בטלפון?
בשיח ירושלים כתוב שלהרמב"ם יש לומר את השכיבנו הארוכה, ולא לחתום "ברוך אתה שומר עמו...". וכתוב שם מתשבות הראב"ם "שלא יהיה מברך אחרי ק"ש שלש ברכות".
א. הכיצד שלוש ברכות???
ב. הרמב"ם עצמו כתב שיש נוהגים לומר נוסח זה בסוף ספר אהבה.
א-ב. אכן כן. אין שלוש ברכות, אלא רק שתיים. הגואל והמולך בכבודו, ולא שומר עמו ישראל לעד. וזו שיטת הרמב"ם, והמנהג הוא לא לגבי החתימה המולך, אלא לגבי הפסוקים שאומרים בתוך הברכה השנייה.
האם אנשים מוגבלים וחולים יכולים לשמוע ולהצטרף לאמירת סליחות דרך הרדיו וכיו"ב?
האם יוצאים ידי חובה בשמיעה עקיפה ממכשירים אלקטרוניים ואחרים?
היש הבדל בין חובת שמיעת קול שופר לבין שמיעת סליחות בטלפון?
האם בתקופה זו שאנו מכירים כי ילדים רבים בנם בני תערובת (אשכנזים וספרדים) וכי זוגות נשואים רבים הנם מעורבים (אשכנזים וספרדים), וכי לבוגרים ולבוגרות רבים מרכיבי זהות שונים הבנויים גם מתוצרי תרבות אשכנזיים וספרדיים, וכי קהילות רבות מקיימות קשרי חברות עמוקים בין כל המרכיבים כולל (ספרדים ואשכנזים ומעורבים ) וכי כולם כאחד לומדים ומתחנכים ופועלים במסגרות שעל פניו עיוורות למוצא העדתי, האם אין בכל אלה כדי להוות גורם הלכתי כך ששיקול האחדות יהיה ערך גובר בשאלת התפילה? התפילה היא המרכיב הדתי הבולט ביותר בפרהסייא החוצה, מבדיל ומזהה את השונות בין האנשים ומתייגם על פי 'מקום' הלידה, ודפוסי תרבות המוצא.
היש לחשוש לברכה לבטלה בנסיבות שהטלית אינה מכסה לא את ראשו ואף לא את כתפיו?
מדוע תקנו חכמי ישראל ברכה "אשר קדשנו וצוונו להתעטף בציצית" ולא ברכה על הטלת הציצית בבגד?
טלית קטנה שאינה ראויה לעיטוף ולא נכללת במסגרת "כסותך", האם רשאי לברך עליה?
למה עדיין יש תפילות בארמית? הרי רוב הציבור לא מהין אותם ועוד - שפת הקודש היא עברית ולא ארמית....
בבית הכנסת שבו אני מתפלל התחילו לומר דבר תורה לפני ערבית של שבת
אחרי התורה לא אומרים קדיש "על ישראל"
האם לא עדיף לומר דבר התורה יחד עם "במה מדליקים"
ואז לומר קדיש "על ישראל"
תודה
בחגי 3 הרגלים אנו קוראים מגילה שניים מקרא ואחד תרגום. מה מקור המנהג? ממתי התחיל מנהג זה?
מדוע תקנו חכמים הפטרות מיוחדות לר"ח שחל בשבת או לאחר השבת?
הישנה התייחסות להפטריות ר"ח בפסקים של הרמב"ם והשו"ע?
האם לשיטת רבינו הרמב"ם קטן רשאי להפטיר באותן הפטריות הנחשבות כ"חובת היום"?
שלום למו"ר.
אני נמצא בשנת אבל על אימי, לצערי אין באפשרותי להתפלל במניין תימני כלל.
כך שאני לא אומר קדיש 'דעתיד' או מה שכינו קדיש יתום.
שאלתי, האם יכול אני לומר קדיש 'יהא שלמא' במניין הספרדי בו אני מתפלל, או קדיש 'על ישראל' לאחר הלימוד?
בדר"כ יוצא שאצל הספרדים אומרים את הקדיש יותר מאחד- כיצד עלי לנהוג?
תודה רבה.