ברכת השכיבנו

האם בתקופה זו שאנו מכירים כי ילדים רבים בנם בני תערובת (אשכנזים וספרדים) וכי זוגות נשואים רבים הנם מעורבים (אשכנזים וספרדים), וכי לבוגרים ולבוגרות רבים מרכיבי זהות שונים הבנויים גם מתוצרי תרבות אשכנזיים וספרדיים, וכי קהילות רבות מקיימות קשרי חברות עמוקים בין כל המרכיבים כולל (ספרדים ואשכנזים ומעורבים ) וכי כולם כאחד לומדים ומתחנכים ופועלים במסגרות שעל פניו עיוורות למוצא העדתי, האם אין בכל אלה כדי להוות גורם הלכתי כך ששיקול האחדות יהיה ערך גובר בשאלת התפילה? התפילה היא המרכיב הדתי הבולט ביותר בפרהסייא החוצה, מבדיל ומזהה את השונות בין האנשים ומתייגם על פי 'מקום' הלידה, ודפוסי תרבות המוצא.

למה עדיין יש תפילות בארמית? הרי רוב הציבור לא מהין אותם ועוד - שפת הקודש היא עברית ולא ארמית....

שלום למו"ר.
אני נמצא בשנת אבל על אימי, לצערי אין באפשרותי להתפלל במניין תימני כלל.
כך שאני לא אומר קדיש 'דעתיד' או מה שכינו קדיש יתום.
שאלתי, האם יכול אני לומר קדיש 'יהא שלמא' במניין הספרדי בו אני מתפלל, או קדיש 'על ישראל' לאחר הלימוד?
בדר"כ יוצא שאצל הספרדים אומרים את הקדיש יותר מאחד- כיצד עלי לנהוג?
תודה רבה.