תפילת שחרית מאוחרת
שלום הרב.
אדם שנאלץ להתפלל תפילת שחרית אחרי זמן קריאת שמע.
האם כשהוא קורא ק"ש לפני התפילה בזמנו, צריך לקרוא את הקריאה עם ברכותיה?
בשיח ירושלים כתוב שלהרמב"ם יש לומר את השכיבנו הארוכה, ולא לחתום "ברוך אתה שומר עמו...". וכתוב שם מתשבות הראב"ם "שלא יהיה מברך אחרי ק"ש שלש ברכות".
א. הכיצד שלוש ברכות???
ב. הרמב"ם עצמו כתב שיש נוהגים לומר נוסח זה בסוף ספר אהבה.
א-ב. אכן כן. אין שלוש ברכות, אלא רק שתיים. הגואל והמולך בכבודו, ולא שומר עמו ישראל לעד. וזו שיטת הרמב"ם, והמנהג הוא לא לגבי החתימה המולך, אלא לגבי הפסוקים שאומרים בתוך הברכה השנייה.
שלום הרב.
אדם שנאלץ להתפלל תפילת שחרית אחרי זמן קריאת שמע.
האם כשהוא קורא ק"ש לפני התפילה בזמנו, צריך לקרוא את הקריאה עם ברכותיה?
כבוד הרב, אני תימני צעיר שחוקר את דרכי ביהדות על מנת לשמר את מסורת אבותיי, ולא מצאתי מנוח מלהבין את דרך המלך. נתקלתי בכל כך הרבה מנהגים בעדה שלנו, שחלקם שיבוש גמור וחלקם מיוסד על מסורת עתיקה ומדוייקת.
לשאלתי, באחת מהתשובות שקראתי באתר,
ציטוט:
"אולם רבינו התקין תקנה לכל התפילות בכל ימות השנה, שהש"ץ יתפלל בקול, והיודעים להתפלל יתפללו עמו מילה במילה, ושאינם יודעים שומעים מן הש"ץ ויוצאים ידי חובתם.
ותקנה הוא תיקן בגלל שהוא ראה את אשר אנו רואים גם בימינו, שבעת חזרת הש"ץ, המתפללים מדברים בינם לבין עצמם, ובמקום נמצאים יחידים שעונים אמן אחרי ברכות הש"ץ.
האם ניתן לקטן לעלות למברך השישי ללא קריאת התורה ומסתפק באמירת הברכות? האם קטנים יכולים לעלות לתורה עם קריאת התורה מחוץ לשישי? אם כן כמה קטנים ניתן לעלות ?
1. האם על הנוהגים כדעת רבנו לעשות מנוי לאוצר הארץ?
רב היישוב שאני גר בו, רב אשכנזי, מאוד ממליץ על כך לחיזוק החקלאות היהודית השומרת על שנת השמיטה. אגב, אצלנו, בשומרון, אין כלל אפשרות לקניית פירות וירקות מחו"ל.
2. דעת מקרא על ספר יחזקאל מז, כב מביא גמרא "אין מקלים גרים לימות המשיח" (יבמות כד ע"ב ועוד), אבל רבנו בהלכות אסורי ביאה פרק יג הלכה ד פסק "וכן לדורות, כשירצה הגוי להכנס לברית...". מהו הנכון?
הרי נבואת הנביא ע"ה משנה את ההלכה.
שלום כבוד הרב שליט"א, קראתי ציטוט של בדרים שבספר הנ"ל ונשמע לי מוזר, שמא הבנתי לא נכון ולכן נראה כעבודה זרה חלילה: "כשיבואו על קברו ויתנו פרוטה לצדקה בעבורו, בעבור הזכרת נשמתו, ויאמרו אלו עשרה פרקי תהלים בשביל תיקון למקרה לילה, אז יניח רבנו עצמו לאורך ולרוחב (כלומר יתאמץ בכל כוחו) ובודאי יושיע לזה האדם. ואמר שבפאות (שבראש אותו אדם) יוציא אותו מגיהינום, אפילו אם יהיה אותו האדם איך שיהיה, אפילו אם עבר מה שעבר (עבירות), רק מעתה (ואילך) יקבל על עצמו שלא ישוב לאיוולתו חס ושלום" האם כבוד הרב יוכל להסביר לי מה הכוונה באומרו –? בברכה, א'
בהלכות תרומות פ"ז ה"ב שלשה כוכבים בינוניים. (ופירוש מור"י בהלכות ק"ש). בהלכות ק"ש יציאת הכוכבים, ועל פי פירוש מור"י (בקידוש החודש) הכוונה ל 2 כוכבים בלבד (שהוא שקיעת החמה 20 ד' קודם!!! ל3 כוכבים). להרחבה עיי' בהלכות קידוש החודש עמוד תרצ בדברים שם לעומת הלכות ק"ש עמוד לב. ושכרו כפול מאת ה'
שלום לכבוד הרב זכור לי שבעת מלחמת המפרץ לאחר תפילת ערבית של שבת במניין תימני אמרו בעמידה כל הקהל את שירת הים ולאחר מכן עוד פסוקים, וכל זאת למען שמחשבת הרשע מבגדד לא תצא לפועל. ושאלתי היא: מה המקור לכך?
תודה רבה.
1 מה דינו של אדם שאומר על ספר הזוהר ספר התועבה הזה הזוהר ???
2 האם יש להעלות אותו לתורה ?
האם יכול לעלות שליח ציבור ?
האם יכול להשלים מניין ?
כיצד יש לנהוג עם אדם כזה ?
תודה רבה אשמח לתשובה בכתב .
בברכה
שלום לכבוד הרב
האם אדם שהתפלל בבית הכנסת אך למשל האריך בעמידה ולא הספיק לקרא את ההלל עם הצבור, האם עליו לקראו לאחר מכן כי היה בצבור או שדינו כמו שכתב הרמבם שיחיד אינו קורא את ההלל בימי הדלוג?
תודה רבה
הרב רצון ערוסי, שלום רב. ברצוני לדעת מה חוות דעתו של הרב בעניין הבא: הרמב"ם פוסק את דין התלמוד, שתפילת הבינו ניתן לומר רק בקיץ, כי בחורף א"א לומר בה הזכרת גשמים, מטעם שיבוא להתבלבל. והנה, רבנו מנוח, כותב, שזהו דווקא בזמנם שלא היה להם סידור מודפס, ועל כן היה חשש שיתבלבלו. ועפ"ז הוא כותב שהיום ניתן להתפלל הבנינו מתוך סידור, ויוסיף הזכרת גשמים במקום הראוי. מר"ן הב"י הביא סברת רבנו מנוח, וכתב עליה "שלא מצאתי לו חבר". ועתה, גלוי לנו, מה שלא היה גלוי למר"ן הב"י, שבמאירי כותב כך מפורש, והרי מצאנו חבר לדברי רבנו מנוח.