תאומים סיאמים - האם מותר להרוג אחד מהם ע"מ להציל חיי השני?

שאלה: 

פורסם במקור באתר "מורשת"

אני סטודנטית לעבודה סוציאלית ובמסגרת לימודי נתבקשתי להגיש עבודה בנושא דילמה יהודית ערכית הנתונה לבחירתי. נתבקשתי להפנות את השאלה לרב ואשמח אם תוכל לסייע לי בתשובתך. אשמח אם תפנה אותי בנוסף למקורות.
תודה.
להלן השאלה:
למרדכי ואביגיל נולדו תאומים סיאמים זכרים בעלי לב אחד משותף.
עם לידת התאומים, נאמר לזוג על ידי פרופסור מחלקת הילדים, כי בשלב זה אין צורך בהתערבות רפואית וכי רק לאחר שנה, תינתן החלטה. מטרת ההמתנה הינה מעקב רפואי של התאומים, ובדיקת מצבם והתפתחותם כשההחלטה תינתן על פי התוצאות.
במהלך השנה, לאחר מעקבים ובדיקות רפואיות, נתברר כי התפתחות אחד התינוקות (תינוק א') איטית ומוגבלת מאוד, כשהשני (תינוק ב') מתפתח באופן טוב יותר. אולם, ההתפתחות התקינה יותר של תינוק ב' לא תימשך לאורך זמן, שכן במידה וימשיכו להיות מחוברים, התפתחותו תיעצר ותיפגע כיוון שהחיבור אל אחיו מהווה לו מעמסה וכי הלב המשותף לא יוכל לפעום עבור שניהם. במידה ושני התאומים ימשיכו להיות מחוברים, ליבם לא יעמוד במעמסה הכפולה, יחדל לפעום ויביא למותם של שני התאומים.לכן, יש צורך בניתוח להפרדתם. משמעות ניתוח זה הינו פטירה של תינוק א', החלש יותר, כשתינוק ב' הוא בעל הסיכויים הגבהים יותר להינצל, אך גם זאת שלא באופן ודאי.
ההורים של התאומים היו נתונים בדילמה קשה וחלוקים בעמדותיהם, דבר שהביא לקונפליקטים בין בני הזוג ולעימותים חריפים.אחת הסיבות לדילמה ולחילוקי הדעות הינה הרקע היהודי דתי שממנה מגיעים בני הזוג מול הפאן הרגשי שחווים. עיקרון חשוב במוסר היהודי הוא הערך והשוויון של כל חיי אדם.האם על פי ערכים אלו תיחשב הריגת תינוק א' מעשה מוסרי שיאפשר לתינוק ב' לחיות?
עקב הדילמה הקשה והעימותים שנוצרו, פנו אליי בני הזוג, אל הקליניקה הפרטית בה אני עובדת, על מנת לסייע בבחינת האפשרויות העומדות לרשותם וההשלכות לכך ולקבל החלטה משותפת, באופן שבו ייושבו המחלוקות. בעקבות הדילמה היהודית ערכית, החלטנו לפנות אל הרב ולקבל את חוות דעתו בנושא של הקרבת חייו של תינוק א' למען חיי אחיו.

תשובה: 

פני דילמה כזו עמדו פוסקי ההלכה אם לדלל עוברים, כשאין סיכוי לכולם לחיות. הורה הגרש"ז אוירבעך זצ"ל, שמותר לדלדל חלק מהם כדי שיחיו השאר, במיוחד בעלי הסיכויים לחיו. עיין ספר נשמת אברהם, חו"מ, תכה, עמ' רלד. אולם שם מדובר בעובר שטרם קיבל מעמד של אדם שההורגו חייב בלא תרצח, אף שיש סוברים שגם ההורג עובר על איסור תורה, מודים שאין ההורג עובר מוצא להורג בגין זאת.
אולם תאומי סיאם כבר יצאו לאוויר העולם, ולכאורה יש להם דין של אדם לכל דבר ועיקר, שההורג אחד מהם לכאורה חייב מיתה כדין הרוצח אדם, שהרי במשנה, אהלות, ז, ו, שכל עוד העובר ברחם האם, ומסכן אותה, הורגים אותו כדי להציל אותה. אבל אם כבר יצא ראשו של העובר, והיא בסכנה, אין נוגעיןבו, שאין דוחין נפש מפני נפש, משום שהוא אדם לכל דבר.
אולם שונה העניין במשנה מהשאלה שלך בעניין תאומי סיאם. כי במשנה יש לעובר כל האיברים הנדרשים לחיותו. ויש לאמו כל האיברים הנדרשים לחיותה. ורק בלידה חלה תסבוכת.
אבל תאומי סיאם הללו לב אחד לשניהם. ואין שניהם יכולים לחיות לאורך ימים בלב אחד. אלא שניהם ימותו בוודאי. ואולי בנסיבות כאלה יש מקום לפעול למען ב' שהוא יותר חזק על חשבון א' שהוא יותר חלש.
שהרי בתוי"ט, שם על המשנה באהלות, תמה מדוע הסכימו להציל את בני העיר הנצורה ע"י שהסגירו את שבע בן בכרי. והסביר משום שאם לא היו מסגירים אותו, גם אם הוא היה נהרג יחד עם בני העיר, ואם כן, גם במקרה דנן מאחר וגם א' ימות עם ב', אם לא יהרגו את א', לכאורה מותר להרוג את א' כדי להציל את ב'.
ועדיין יכול השואל לשאול, שאצל שבע בן בכרי, לא הרגוהו, רק הסגירוהו. והאויב הרגו. וכאן אנו נדרשים להרוג את א' כדי להציל את ב'. ואין גם ודאות שב' יינצל.
הנה בתוספות רע"ק, על המשנה שם, ד"ה שאין דוחין נפש מפני נפש, הביא בשם שו"ת פנים מאירות, שאם ידוע ששניהם ימותו, כלומר גם העובר שהוציא ראשו וגם האם היולדת, שמותר להציל את האישה.
כלומר, מותר להרוג העובר אף שהוא שלם באיבריו כדי להציל את האמא, אם בין כך שניהם ימותו. אם לא נוותר על אחד מהם.
כל שכן שמותר להרוג את א' החלש כדי לנסות להציל את ב' היותר חזק. אולם עדיין בספר נשמת אדם, שם, עמ' רלה, שהוראה זו של שו"ת פנים מאירות שנויה במחלוקת בין פוסקי ההלכה, ולכן קשה להסתמך על כך.
אולם עיין ברמב"ם, יסודי התורה, ה, ה, שאם גויים דרשו שנסגיר להם יהודי, אם ייחדוהו כשבע בן בכרי, ואם אותו יהודי שדורשים את הסגרתו חייב מיתה ודורשים את הסגרתו, כמו שבע בן בכרי מותר להסגירו, ולהציל את הכלל, ואיןמורין הוראה כזו לכתחילה. והנה האיסור להורות הוראה כזו לכתחילה היא רק בדיני הסגרת יהודים לגויים. אבל במקרה דנן לא בהסגרה אנו עוסקים, ולא בדיני יהודים לגויים. אבל במקרה דנן לא בהסגרה אנו עוסקים, ולא בבני אדם שלמים בגופם אנו עוסקים, אלא בהצלת נפשות. שהרי כל אחד מהם נחשב "לגברא קטילא", לאדם טריפה שעתיד למות. שההורגו אינו חייב מיתה. ומאחר ויש לשניהם לב אחד, שלא יספיק לשניהם, וא' חלש ואין לו סיכוי לחיות עם הלב גם כשיישאר לבד, הרי נוכל לומר שהלב הוא של ב', וא' מסכן אותו (וניתן להרוג את א' שנחשב גברא קטילא) כדי להגדיל את סיכויי ב' לחיות. זה הנראה לי הדין בדילמה הנוראה הזאת. וה' יצילנו משגיאות.

תאריך: 
02/04/08 כ"ה אדר ב' התשס"ח
תגיות: 
x

Audio Playlist