נטילת ידיים
לק"י
שלום כבוד הרב,
כתב הרמב"ם בהלכות ברכות:
יט. לט אדם את ידיו במפה, ואוכל בהן פת או דבר שטיבולו במשקה, אף על פי שלא נטל ידיו. המאכיל לאחרים, אינו צריך נטילת ידיים; והאוכל, צריך נטילת ידיים, אף על פי שאינו נוגע במאכל, אלא אחר הוא המאכילו. והוא הדין לאוכל במגרפה, שצריך נטילת ידיים. כ. אסור להאכיל מי שלא נטל ידיו, אף על פי שהוא נותן לתוך פיו.
מצד אחד התיר רבינו אכילה ללא נטילה אם אינך נוגע ישירות בפת (לט אדם וכו') ומצד שני חייב נטילה למי שמאכילים אותו למרות שאינו נוגע בפת. אודה לך אם תוכל להסביר סתירה לכאורה זו של רבינו
בברכה
עיין בדברי מארי, ברכות, ו, ט, אות נה שהסדיר דינים אלו בטוב טעם ודעת ולהלן תמצית דבריו. חכמים גזרו ואסרו חולין גמורים, בלי ליטול ידיו הגלויות. לא גזרו על ידיו לוטות, כי ידיו הלוטות הן כנטולות. ולכן אוכל במגריפה אף שאינו נוגע במאכל כיוון שידיו גלויות חייב נטילה וכן מי שאדם אחר מאכילו, אע"פ שהאוכל לא נוגע במאכל מאחר וידי האוכל גלויות חייב בנטילה.