דילוג לתוכן העיקרי

הלכה ומנהג

שאלה

לק"י
מנין לקוחה האמרה "מנהג דוחה הלכה " ומהו הבסיס לאמרה זו? מהם סייגיה וגבולותיה ? האם אמרה זו נכונה ? מתי? ובאיזה תנאים? אני שואל מאחר ולעיתים משתמשים בביה"כ באמרה זו כ"מסלול עוקף הלכה"?!ו

תשובה

בירושלמי מופיעה מימרא זו בעניין חליצה בסנדל. אבל, לפי רבנו הכוונה רק כשאין ידועה הכרעת ההלכה. המנהג הוא הבטוי של הכרעת הלכה, כמו שהראב"ן אמר על שלומי אמוני ישראל שאם אינן נביאים, בני נביאים הם, שדרכם לשאול מורי הוראה, ולנהוג כהוראת ההלכה ולכן מנהגם הוא ההלכה, וסומכים עליו אף שטרם הוכרעה ההלכה בסנהדרין וכיוצ"ב. אבל שיש הלכה ברורה אין מנהג דוחה הלכה כלל אפילו באיסור דרבנן. כמו כן מנהג בעניני ממונות דוחה הלכה כי הולכים בממונות אחרי המנהגים.