קידוש ערב שבת
לק"י שלום כבוד הרב, בספר "עדות" כותב יהודה רצאבי (עמוד 178) שמורי יחיא קפאח התקין לגבי קידוש ליל שבת: "פיוט שלום עליכם אין אומרים לפי שהוא מיוסד על הקבלה. הקידוש נעשה מיושב כפי שיש להסיק מדברי הרמב"ם שרק בסוכה מקדשים מעומד (הלכות סוכה ו' י"ב)" 1) עד כמה שידוע לך, האם מורי יוסף קאפח נהג לומר פיוט "שלום עליכם"? האם יש חשש לפסול כלשהו בפיוט (כמו "בריך שמיה")? 2) בסידור "שיח ירושלם" בהלכות סדר קבלת שבת, הלכה ט' (עמוד קח) כתב מורי יוסף קאפח:" ... ומקדש מעומד (כמו שהעידו גם משמו של הרמב"ם). בשם הרמב"ם העידו לומר רק "ויכולו" מעומד. ..." משפטים אלה אינם ברורים האם העידו בשם הרמב"ם שמקדש בעמידה או שרק "ויכולו" אומר בעמידה? האם מורי יחיא קאפח לא שמע על עדות זו? בברכה
1. אני מניח שמורי לא אמר פיוט שלום עליכם. המסתייגים מפיוט זה אינם מסתייגים מטעמים של ענייני קבלה. אלא היו מגדולי אשכנז שהסתייגו מהביטוי "ברכונו לשלום", כי אסור להתפלל למלאכים אלא רק לה'. וכן הביטוי "ממלך" המ' הראשונה הינה בעייתית וכן כיו"ב. 2. מקור עדות זו היא בספר המנהיג, ושם כתוב הר"מ, והשאלה האם הכוונה לרמב"ם. ועדיין אין עדות על מנהג עמידה בקידוש אלא על "ויכולו". בין כך ובין כך, רבינו במשנה תורה לא זכר כלום מכך. ולא עוד, אלא שבהלכות סוכה, משמע בבירור, שנהג הוא ורבני ספרד לקדש מיושב, מלבד בליל ראשון של סוכות, בגלל ברכת שהחיינו, שתעלה לזמן ומצוות ישיבה בסוכה. הערת המערכת - לגבי הפיוט שלום עליכם, הרב התייחס לכך בעבר והמליץ להגיד "מלך מלכי המלכים" וכן "ברכוהו לשלום" (כפי שאמר דוד המלך) במקום הביטוי "ברכונו לשלום".