אני נשואה באושר רב 14 שנים+6 ילדים
מתחילת הקשר ביום הראשון שבאתי לבית בעלי אימו עשתה פרצופים
בפעם השניה שבאתי היא נעלמה לחדרה וכך כל פעם עד שהפסקתי לבוא,המשכנו לצאת ולאחר חודשיים ידענו שזה זה הוריו התנגדו בתוקף
התחילו מריבות רבות עד שנאלץ לעזוב את ביתו לבית דודו והמרידה את
כל האחים נגדו וכולם החרימו אותו הטענות שלה נגדי שאני תמניה
והם עראקים ואני דתיה יותר
התקופה עד שהתחתנו היתה קשה אימו קיללה וגידפה 1] ולמרות שניסינו לשלוח שליחים ולגשר לא הועיל!!!!!!!!
איימו שלא יגיעו לחתונה אך בלחץ של הרב שלנו שאישר לנו להתחתן ,הם הגיעו מחוייכים אך מנוכרים,לאחר החתונה 2]הלכנו לביתו וניסינו להשלים אך לא הלך הפרצופים נשארו על פניה!!!!
בעלי הלך לבד והם עודדו אותו להתגרש ושיודה שלא טוב לו אך בעלי דבק בי והפסיק ללכת
3]לאחר מספר חודשים אמא שלה נפטרה ניגשתי אליה נישקתי אותה והשתתפתי בצערה אך לא הועיל הפנתה לי עורף
אחר שנה נולד בן 4] והלך להזמין אותם בהסכמתי ולא באו
לאחר שנתיים נולדה בת והתקשר אליה ולא הסכימה לדבר עימו
5]לאחר כ-3 שנים אחיו חגג בר מצווה ורצינו לבוא והיא לא הסכימה
6]נולד לה נכד מהבת והלכנו כי רק איתה אנו בקשר ואיחלתי לה מזל
טוב וענתה לי שבקרוב אצלי
7]לאחר חצי שנה נפגשנו ולא הביטה בי ולא אמרה שלום!!!!
8]בשבוע שעבר חגגנו בר מצוה לבן הבכור בעלי ובני הלכו להזמין אותם
ישבו איתם ואכלו קובה אך הם לא באו!!!!!!!
***יש לציין שבשנתיים האחרונות בעלי הולך אליהם מדי פעם
והם בקשר רופף ועוד שכל השנים אימו זורקת מילים מעליבה אותי
ואני שומעת ושותקת
*********השאלה**********
האם אני חייבת ללכת אליהם או לפייס אותם מבחינה הלכתית?
האם המאמצים שנעשו לא מספיקים ?אני הפגועה ששונאים אותי על לא עוול בכפי קשה לי לסלוח ולשכוח את הקללות הגידופים השנאה
והעלבונות מה אני חייבת להם בכלל?