יש שני כלילים בענייני ברכות. א) שכל הברכות הולכות אחר חתימתן (ק"ש, א [ט](ח).
ב) כוונה נכונה בעיקר הברכה מצילה את הברכה אף שנפלה טעות בלשון הברכה. ברכות, ח, [יא].

לפי הכלל הראשון בברכה שפותחת בברוך ומסיימת בברוך, כמו ברכת יוצר אור בשחרית שפותחת בברוך יוצר... ומסיימת בברוך יוצר המאורות, ובברכה כזו, אם פתח בשחרית ב"מעריב ערבים" בברוך הראשון, וסיים בברוך השני "יוצר המאורות", יצא כי החתימה בסדר. או בברכה אחת, החזיק בידו שכר, וברך בורא פרי הגפן וסיים תוך כדי דיבור שהכל - יצא כי החתימה בסדר.
ולפי הכלל השני, אם בשעת הברכה החזיק שכר ורצה לומר שהכל וטעה ואמר בורא פרי הגפן, יצא, כי עיקר כוונתו בעיקר הברכה הייתה כוונה נכונה והיא מצילה את הברכה.