נראה לי שצריך לחשוב קצת אחרת בימינו. זה נראה לי מפעל כל כך גדול, כי אם ניקח את דברי הרמב"ם, למשל, שהיה רציונליסט, ונפתח את משנה תורה הלכות עבודה זרה, הרי שכל כך הרבה סקילה יש שם עד שלא נותר לנו אלא לקרוא את זה בניכור. מה לנו ולסקילה בכלל? זה כל כך קדמוני ולא קשור לעולם של היום, והנה זה טקסט של "גדול הפוסקים בהלכה". לנסות ולהפוך את זה למשהו עדכני נראה לי כמו לנסות ולחצות את האוקיינוס האטלנטי על גבי מזרן ים. כל כך הרבה שנים חלפו. ומעבר לכך, מה אם המנטליות של הסקילה אינה משהו נפרד מרוח היהדות? למה בעצם לא להניח לעובדי עבודה זרה להבליהם? למה לרדוף אותם? זה נראה לי כמו בזבוז אנרגיה מהותי על מטרה חסרת כל קשר קלוש למציאות. לרדוף דבילים זה לא חלק מהדביליות? מילא להתגונן מפניהם מבחינה פילוסופית, אינטלקטואלית. אבל לסקול אותם באבנים?? האין זה שגוי באופן מהותי, ולא רק מיושן?