בעניין מנהג התרגום
בס"ד
שלום לכבוד הרב.
אין ברשותי וברשות הציבור את כתב העת המדובר, ולכן איני יכול להתייחס אל הכתוב שם.
כתבת שהחשיבות של התרגום הוא מעין חיבור בין התורה שבכתב לתורה שבעל פה. לדעתי, טעם דחוק זה אינו יכול לעמוד כאשר אין במנהג זה עוד צורך בימינו. וידוע שאין למדין הלכה מאגדה.
בטור ובשולחן ערוך כתוב בצורה מאוד פשוטה וברורה שמאחר ואין אנו מבינים התרגום - אין בו תועלת.
וזו עובדה פשוטה שכל דבר שאין בו תועלת, והוא גוזל משאבים מן הציבור (זמן) - יש בו טורח ציבור.
אי אפשר לערוך גזירה שווה בין התרגום לגמרא, מכמה וכמה סיבות שלא אפרטן כאן. זה סיפור אחר לגמרי.
אנו עדים בשנים האחרונות להתפקחות בעדה התימנית לגבי מנהג התרגום. רבים ומתרבים הם השואלים את הרבנים לגבי המשך/הפסקת מנהג זה, ומחפשים תשובות המניחות את הדעת. לצערי, עדיין לא נתקלתי בתשובה כזאת.
על הרבנים התימנים להטות אוזן לרחשי הציבור לגבי מנהג זה, להבין את ההגיון הפשוט העומד מאחורי זה (אותו הגיון פשוט אשר גרם לביצוע מהלך זה כבר לפני מאות שנים בכל שאר קהילות ישראל הקדושות), ולקבלו בהבנה ובתבונה.
יקירי ונכבדי,
כידוע לך, שאבותינו, לא רק שמרו את המנהג החשוב והקדום, תרגום קריאת התורה בציבור, אלא גם את המנהג הקדום שכל עולה לתורה הוא בעצמו קורא בתורה. הואיל והקריאה בתורה בציבור היא מעין מעמד הר סיני, והקורא בתורה הוא כמשה רבינו, לאותה שעה, שמוריד את התורה לעם ישראל.
והנה חכמי אשכנז וספרד טענו, שרבים לא יודעים לקרוא, ואין לבייש את מי שאינו יודע, ולכן אחד קורא את כל הפרשה, "בעל קורא" מומחה, והאחרים עולים ומברכים בלבד.
וחכמי תימן טענו, מוטב מוטב שבני אדם יתביישו וילמדו, ויזכו להיות כמשה רבינו ויקראו בתורה. ובזכות עמדתם זו, ברוך ה' עד היום יודעים לקרוא, אם כי הדבר הולך ופוחת, בגלל השפעת הסביבה.
והאמן לי יקירי ונכבדי, שלפני 20 שנים כשגרתי בבני-ברק בשכונת ויזניץ, והתפללתי בשטיבל הומה מאות מתפללים, והיה זה ביום קריאת התורה, פתחו את הספר, והכריזו, בעל קורא! בעל קורא! בעל קורא! ולא נמצא בעל קורא. ובלית ברירה, ניגש זקן תימני, וקרא בלשון הקודש. האין זו בושה וכלימה?
מכאן לתרגום. דע יקירי, אין מדובר בלימוד הלכה באגדה. אלא קבלת הגאונים שהתרגום נועד לנטוע בלב כל אחד שתורתינו היא שתים שהן אחת, תורה שבכתב ותורה שבעל פה.
וערך זה, יש לשמר בכל הדורות, והוא אחד משלושה עשר עיקרי אמונה.
ואשר לחשש שלך לטורח ציבור, נכון שיש לחשוש לטורח ציבור. אבל לא על חשבון ההלכה. ולצערי מבזבזים זמן הציבור עבור מי שברך לכל אחד ולכל קרוב, והשכבות לנפטרים מלפני היובל, ולא חוששים לטורח ציבור.
לא חכמי תימן צריכים להבין ללב הציבור, אלא הציבור צריך להבין כיצד מנחילים ומשמרים ערכים לדורות. ומה עיקר ומה טפל בעבודת ה' יתברך.
ואין לך סתירה פנימית בטיעוניך מאשר העובדה שלומדים תלמוד בשפה הארמית. ולכן היפתח וראה את הצדק והחוכמה שיש במנהגינו הקדום.
אשר למאמרי, אבקש מידידי שיסרקו המאמר באתר נצח ישראל.
בברכה.