ראשית עליך לדעת שבכל רחבי תימן ברכו על נר אחד. ויש לי עדויות מוקלטות ומצולמות של זקינים מעדתינו מישובים שונים בתימן.והקבלה היא עמוד ההוראה. נכון שבגמרא פסחים ח. א. וק"ג ב. אמרו שאבוקה להבדלה היא מצווה מן המובחר, וכך פסק רבינו שבת כ"ט כ"ו, וגם מרן בשו"ע או"ח רצח, ב. אולם עלינו לברר מהו הטעם שאבוקה להבדלה מצווה מן המובחר. ופירש המאירי, פסחים, ק"ג, ב, בגלל הברכה על ריבוי מאורי האש, ריבוי המאורות. וכאן באנו למלוקת הפוסקים ולהבדלי המנהגים. כנראה שהשם אבוקה ניתן לנר שיש בו ריבוי מאורות כמותי, כלומר מספר להבות. והוא ניתן לנר שלהבתו עולה יפה, לא גדולה עם עשן, אלא בהירה וצלולה, ובה ניתן לראות גוונים שונים של הלהבה, חום סגול ועוד. וזהו ריבוי מאורות איכותי. מרן אימץ לו השם אבוקה לריבוי כמותי, ולכן היא מצווה מן המובחר להבדלה, ולא טובה לבדיקת החמץ. ורבינו ואבותינו, חילקו בין בדיקת חמץ להבדלה. להבדלה העדיפו נר שעווה שלהבתו בהירה וצלולה, ורואים בו מספר גווניםבלהבה, ריבוי מאורות איכותי, אך דחו אבוקה עם ריבוי כמותי של להבות לבדיקת חמץ. ולכן מהרי"ץ בעץ חיים במוצ"ש, הביא ההלכה שאבוקה להבדלה מצווה מן נמובחר, ומיד ציין שהמנהג ליקח נר שעווה. ומהרי"ץ לא טעה, אלא דייק היטב. כפי שביארתי - עיין דברי מהרי"ק על דברי רבינו, שם, שם, אות סח. אך שת"ז ביאר לפי ריבוי כמותי, עיי"ש. ולכן מנהג אבותינו בידינו, כי היא תורה שהיא אורה.